אליזבת מנור , היא בת זוגו של דילן בן עשרים ותשע , אופה מירושלים. היא מציעה לו נישואין מול כל הסועדים אבל הוא מסרב לה. היא מצידה עוזבת את המסעדה […]
בית א. נחתתי, בעולם לא מוכר. גיליתי את עצמי, התחלתי במחקר. מי אני? לאן אלךְ? עד שניצבתי למולךְ. פזמון. תורת חיים משנות הזוהר, של התגלות האמונה. בקודש עוז וטוהר, לנו […]
בית א. נכון נכון, אני חולם המון. טס ומרחף כמו עפיפון. מתנתק ונעלם מהמציאות. את החיים שומע כמו פיוט. פזמון. מה עמקו המים ושמים, מה יהיה תמיד ומה בינתיים. לא […]
בית א. אנא א-לי, א-ל נורא. לב טהור לי ברא. תן לי עוד יום טוב, ללא כל מכאוב. פזמון. כל ימינו נישא, עינינו לך. בימים של שמחה, גם בימי מועקה. […]
אני לא רוצה שאף אחת תתקרב אליך. אני לא רוצה שתעזוב אותי. אני תלותית. אני רוצה להמשיך הלאה. אבל אני רוצה לחזור אחורה. אני רוצה לרצות לצאת, להנות עד שאתעלף […]
בית א. צעד אחר צעד, אות אחר אות. אתקדם אל היעד, ואזכה עוד לראות. אותי מגיע, למקום הנכון, ואז אניף דגל של ניצחון. פזמון. יש בי יכולת, יש בי עֹצְמה. […]
בית א. כישרונות כה גדולים, טובעים בשטף גלי החיים. מחכים הם לצאת אל הדרור, אך אותם כמעט לא נזכור. פזמון. את פתח לו, את פתח לו, את הדרך אל ההצלחה. […]
בית א. גשם שנוטף, אור שמלטף. שמש שעולה, דגים שבמצולה. מליוני פלאות, ועוד יש לגלות. קסם של שירה, בסוד היצירה. פזמון. מרחבים של שדות, יערות אגמים. העבים הרוחות, העצים הרמים. […]
בית א. אש אהבתי תבער, לגלות סודות חיי. ובדרך אם נשבר, אז שמח עם שיריי. שר על ים על כל דבר, שמזכיר לי את הטוב. מתעודד וכך נשאר, רק שמח […]
בית א. עולם חדש כל רגע בא, עולם לא פוסק מללדת. נר נדלק, נר כָּבָה, נפש חדשה שוב יורדת. גוף כָּלֵּה ושביר, יוצר אדם קטן מאיר. שימשיך את העולם, עוד […]
בית א. שמע קולי, ילדי הקט, הנה גל עלה שקט. תתכונן אל הגלים, עוד לפני שהם עולים. ותהיה תמיד מוכן, חזק איתן יציב מוגן. פזמון. אל תיפול ברוחך, העולם כאן […]
״אני לא אוהבת את עצמי מספיק בשביל זה״ לחשתי לדמותו שבמראה. המחשבה שנחקקה בראשי, היא המראה שבה אני שוטפת את עיני כל בוקר, צהריים וערב. המראה המייצגת שמראה את דמותי, […]
המילים שחרט על ליבך, נשרפות לנגד עינך בעודו מדליק את השריפה הכי גדולה שחווה גופך. ואת מתפללת שהסערה שכובלת את נפשך תרגיע את מצבך, אך היא רק ממטירה דלק לשריפה […]
רימון ממש רתחה מזעם. לחיה הסמיקו כמו סלק אדום. " אני ממש לא יודעת מה אעשה לך , דניאל ראוי שיאהבו אותו , לא שישנאו אותו ויבגדו בו בדיוק כמו […]
בין הצללים, שם, ליד האופנוע שלו דמות עוברת, מתבוננת באופנוע, כאילו מרחרחת את האוויר הולכת וחוזרת. נאנו נדרך "הוא הגיע". נאנו קם מהכיסא והלך לעבר האופנוע מאמין בכל ליבו שהוא […]
בית א. תמשיך להתקדם, תתמיד אל תירדם. כי ההצלחה, מחכה לך. תאיר תמיד באור, על הטוב תשמור. הדרך היא שלך, צעד בה בְּבִטְחָה. פזמון. עולם גדול עולם רחב, כל איש […]
עמי יצא מהמונית להפסקת סיגריה, התיישב על ספסל בפארק והדליק את הסיגריה. אבל ברגע שהוא ראה שהצעירים בגן השעשועים הולכים מכות אחד עם השני הוא כיבה אותה. הוא התלבט, להפריד, […]
בית א. תחושות שגילו לי את חיי, מחשבות שנתנו לי את הכוח. הזדמנויות שברחו מבין ידיי, ותקוות שעזרו לגדול לפרוח. פזמון. הרהורים ודמיונות, שגילו לי איך לבנות. רצונות וכיוונים, שחשפו […]
בית א. לדבר, דברים של טעם. לדבר, דברים של חן. לדבר, רק דברי נועם. כי בפה העוז שוכן. פזמון. שדברינו רק יאירו, את הדרך והלב. לכולם יראו יסבירו, את הדרך […]
בית א. ציפורים למרחק עפות, לפה לשם תלוי בתקופות. הנה באה עונת הנדידה, מי מדריך אותם, זוהי חידה. פזמון. איזה פלא, מי ברא אלה. כוח טבע מתמיד בקבע. חזק כמו […]
בית א. פי ימלל גבורותיך, ישמיע מתהילותיך. גבורות א-ל בארץ חיים, מה רבו הם ומה נוראים. לכל תכלה ראיתי קץ, רחבה מצוותך מאוד. דרך רע ארחיק ואשקץ, ומצוות אקח לי […]
אני מפחדת. מפחדת מהעולם הזה. מפחדת מאופייו. מפחדת מהאנשים שחיים בו. אני מפחדת שתדעו, מפחדת שתשמעו, מפחדת שתראו. שתראו אותי מאחורי הקליפות. אמיתית ועם זה צבועה כל כך. מגעילה כל […]
בית א. סגור בגן חיות, קוראים לו עבודה. פחות יש בעיות, זה טוב זו העמדה. יש כסף יש מזון, אפשר להתפרנס. יותר טוב אם בכלל, יעשה רק נס. פזמון. מרגיש […]
בית א. חברים לנשק, חברים לקרב. שלא עושים עסק, מחום ומשרב. ברוח לוחמים, נרוץ ונסתער. פורצים ומתקדמים, כי יש מה שבוער. פזמון. להילחם על החיים, לא על המוות. להבעיר גם […]
מצנח רחיפה, צונח לתקיפה. בלילה אל הכפר, צועד בשביל עפר. החושך מכסה, ירח לא מאיר. צועד אל הקצה, את הכפפות מסיר. נכנס שקט בלאט, בודק ישן הוא שם. מפעיל את […]
קול ציוץ ציפורים העיר אותי, פתחתי את עיני, והתמתחתי. החדר שלי כבר התחיל להחשיך, הבטתי בחוץ והופתעתי לראות שכבר כמעט החשיך, השמים בחוץ היו צבועים בגוון אדמדם ,מעידות על כך […]
אני אביטל מנור , בת שמונה עשרה. אני סטודנטית שנה א' לקולנוע. עשיתי סרט דוקומנטרי על גבריאל דמתי שהיה חי בשנות השישים ביחד עם בן הזוג שלי שאנחנו חוגגים כמעט […]
הכותרת של הסיפור הזה מזכירה קצת שם של ספר ילדים, בו הצב שואל לאן נעלם הבית שלו. כשאני הייתי צב צעיר בארץ הצבים, נדדתי כמו צבים אחרים להתגורר בתל אביב. […]
אתה לא אחד מאיתנו, אינך שווה לנו, משקלך זעיר, ידייך חלשות, העולם גדול מדי, מכדי שתוכל לראות. אתה לא תצטרף אלינו, גם אם תרצה, כופפנו את גבך, נעקם גם את […]
בולם בפתאומיות, מסתחרר, עטוף בין צלילים. היא אומרת, "אתה ממלא אותי פחדים". אני שותק, ורק מביט, באנשי חליפות שחורות, מרחפים, רוקדים, לרחשי קולות. ואני מתרסק, שוכב שרוע על אדמה סלעית, […]
