אני כבר בגיל הזה. הגיל שאי אפשר לעבור בשתיקה.. הגיל שבו כולם נועצים בך עיניים ולא מרפים. הגיל שבו ההורים דוחקים בך – לכי תמצאי אותו.. הגיל שבו הסבתא עושה […]
אני איש של מעשים קטנים. כן, אני מאמין. אני מאמין שאפשר לשנות את העולם, או לפחות את עצמי. אפשר לעשות את זה בעזרת כולם. בעזרת התרחקות מגאווה. כן, אני מאמין. […]
בית א. תן כבוד לכל מה ששווה. דע כי המכבד חייו כגן רווה. כמוצא מים לא יכזבו מימיו. יושפע ברכות ירבו שלומיו. פזמון. כל מה שקיים, הוא יכול להועיל. כמו […]
דני התקרב אל רוני כדי לנשקה אך רוני דחתה אותו בשל שהיא עדיין חשבה על יותם ועם מי הוא מבלה ממש ברגעים אלו. אילו הוא היה יודע שהיא עדיין אהבה […]
לפעמים אתה חושב שהנה, מגיע הסוף. אולי אתה רק מדמיין, ממצמץ פעמיים, צובט טוב טוב את היד.. רק כדיי לוודא שזה לא באמת קרה. או שאתה מנסה לשפוך הכל, לשחרר […]
כש-מיכה חצה את הגדרות, הוא לא ידע שהוא יאבד רגל. אבל זה בדיוק מה שקרה. הוא עלה על מוקש, לא שם לב, נשמע קליק כשהוא הסיר קצת את רגלו ואז […]
יותם שכב להנאתו והעמיד פנים כאילו הוא קרא עיתון. הסיבה שהוא עשה את זה הוא לא כל כך אהב שחבריו יציקו לו בשאלות. " מה הבעיה בכך שאני רוצה להכיר […]
הוא לובש את כובע הבייסבול שלו. האותיות K ו-U רקומות עליו. אני תוהה מה הן מייצגות. הוא יושב בסאבווי ומשחק בנינטנדו שלו, הלחיים שלו מתנפחות כשהוא מתעצבן או כשהוא מאד […]
פרק 2 תום נזכר בסימון. הוא נזכר בו משתי סיבות. קודם כל, זיכרון יוצר אמפתיה והזדהות. תום יודע טוב מאוד מה חושב עליו הקורא ברגע זה,ומעדיף להחליף את המילים 'רוצח','אידיוט […]
רוני שלחה אליו חיוך נבוך וחייכה. דני הביט בה במבט בוחן. " כן, זאת אני, רוני ברגר!" ענתה רוני בשמחה מעושה. " ואני דני מיסט." אמר דני וחייך," מה את […]
בית א. מתהפכת הסירה, מערבולת אדירה. ואני כמעט מחליק, ובקרש קצת מחזיק. מנסה חזק לתפוס, להחזיק באיזה מוט. מחליט לא להתייאש, גם בים שכך גועש. פזמון. פרוטה פרוטה ועוד פרוטה, […]
בית א. הכל התחיל מאפס, הכל התחיל מאין. הרוח והנפש, אדם חוה וקין. ציפור כנף ורמש, ההר וגם האור. היום שלשום ואמש, השמש והקור. פזמון. עוד אחד ועוד אחד, ועוד […]
השמש, שזורחת כל יום, מלמדת אותנו להתמיד. הים, בגודלו האינסופי, מלמד אותנו ענווה. החוף, שנשאר למרות הגלים, מלמד שאנחנו מסוגלים. הגלים, שמתנפצים ושוב נבנים, מלמדים שאי אפשר לשבור אותנו. ציפור […]
איך מצפים שאשכח אותך כל כך במהירות ונוקטים עמדת חסרת פשר כי הוא לא שווה אותי את הדמעות את הכאב והצער שלי ולא נותנים לי להתפרק להתרפק על גבי מיטתי […]
רוני הציצה בארון הבגדים הקטן שלה , זורקת כל פריט לבוש לכל עבר. היא הרגישה כאילו מה שהיא לבשה בעבר לא משנה אם זאת חולצה קרועה וישנה או שזו חצאית […]
כולם רוצים להיות לבד נאהבים מיוחדים מתבודדים ונעזבים וזה כל מה שיש לנו אחרי זה אין לאן לברוח מכרת הכל בשביל כלום
'הנקודה? אתה לוקח אותי למתחם קליעה למטרה? דבר ברור.' 'אבל למה שאהרוס את ההפתעה?' תוך רגע קפצתי לגגון מסעדה ולאדן חלון, עולה קומה אחר קומה עד שבתנועה חדה קפצתי מהקומה […]
"אחרי עשרים שנה" , מתנגנות מילות השיר של שמוליק קראוס ברקע. אירוניה מסויימת, שבדיוק אתמול ראיתי תמונה שלך, אחרי עשרים שנה שבהן לא נפגשנו ולא דיברנו… עשרים שנה…, חצי חיים, […]
"שלום" אני אומר לאדם שעומד בתחנה שאליה הגעתי עכשיו, "לאן אתה צריך?" אני שואל, "אני לגוש" הוא עונה לי, וזז כדי שאני אעמוד לתפוס טרמפים. הוא נראה שזוף כזה, כהה […]
מאת: ו. מ. ארואה. היה זה בערך יום השנה לראשית גלותו של המתבודד באותו יום קיצי. חולות המדבר שתקו לכבודו שתיקה חרישית ואף הרוחות פסקו ממשובן לכבוד המאורע השנתי. ודווקא […]
אל תוך השמים מאת: יהונתן וינוקור 1986\4\3 יומני היקר אתמול שידרו (בפעם הלא יודע כמה) את הנחיתה של ניל אמסטרונג על הירח והרבה ילדים מהכיתה (ואני בתוכם) אמרו שגם הם […]
רוני צעדה בשביל והביטה על כל וסביבותיה בעיניים נוצצות. היא נזכרה פתאום שפעם לפני שנה בערך, היא הייתה מאושרת באמת כשהייתה חברתו של יותם. היא החליקה את כף ידה על […]
אני עוד מישהי, עוד אף אחת כזאת. וכמו כל הילדים כשהייתי קטנה חיפשתי היגיון בעולם הזה. בגן בחגים ובבית הספר כשלמדנו תנ"ך חשבתי שיש אדם כזה או ישות כזאת הנקראת […]
היי, אני אתן לכם קצת רקע. אני עכשיו בטיול של 10 ימים שנקרא תגלית שזה טיול של 10 ימים עם אמריקאים. התחלנו לפני יומיים ואתמול יצאנו לאיזה בר קיבוצי, והיה […]
יחסים חדשים. מבטים חולפים. מילים לא יוצאות, אבל שנינו יודעים. זרזיפי אור מנצנצים, כמו פעם, מהעיניים שלי כשאני רואה אותך. והרי נחזור להיות, זוג הכוכבים הבוהקים, שעליהם מסתכלים כל השאר, […]
רוני הופיעה פתאום כמו מכת ברק. פניה היו אדומות וסמוקות, פיה היה פעור במקצת. הוא החזיק בשתי מזוודות ותיק ורוד גדול בצבע ורוד. נראה עליה שהיא הייתה מאוד מהורהרת ועצובה […]
הוא, נגמר לו הסרט מדידה. הוא לא היה יכול למדוד את ההיקפים של השרירים שלו. הוא לא ידע אם הוא מספיק שרירי. הוא לא ידע אם הוא הופך שרירי יותר, […]
"בסוף הדרך עוד תהיה מאושר"- אז הדרך לא הסתיימה, ואני עדיין לא מספיק מאושרת, אבל בעוד כמה ימים תתחיל לה 2019 ויחד איתה אני אתחיל את הדרך החדשה שלי. אולי […]
למה לא יכלת להשאר לנצח? למה היית חייבת לעזוב? להגיד שלום, ולעוף אל על לעוף אל השמיים כמו כוכב שחזר למקום שממנו נפל למה היית חייבת ללכת? בלי התראה כזאת […]
היא פשוט השאירה אותי לבד. השאירה אותי כאן, בעולם העגום הזה וחסר התקווה, העולם השבור הזה. הייתי בטוח שהיא תישאר לצידי לנצח. שהיא תנגב את דימעותיי בכל פעם שאבכה, שהיא […]
