*** הוא היה פרופסור זקן. מסוג האנשים שנראים חביבים אבל רציניים בבת אחת. אבל כולם בשכונה אהבו אותו. לילדים הוא היה מחלק סוכריות, ולמבוגרים סתם נותן איזה חיוך נחמד. לא […]
מאחוריי הייתה בחורה צעירה שהיו עליה אוזניות,הבעל פנה אליה וביקש אם היא תוכל לתת לאשתו לשבת משום שהיא לא מרגישה טוב,הבחורה קמה ובמקומה ישבה אשתו. הבעל הפנה לי את גבו […]
ניב שקעה בתוך מחשבותיה על עידו, ועל הפרידה ועל כך שהם חזרו להיות ביחד, ועל זה שהיא הייתה שחקנית טניס מצטיינת. היא לקחה נשימה עמוקה וקלילה וניסתה להסתכל על הצד […]
שכבתי במיטה,מדפדפת בשירשורי ההודעות האחרונות של הקבוצות שמזמן תכננתי לעזוב אותן.כמה אפשר לכתוב בתוך קבוצה? ידעתי שאני משועממת ובכל זאת לא עשיתי עם זה כלום. המשכתי לשכנע את עצמי שאמצא […]
תמיד רציתי להיות מצופים, להציל את אהוביי, לעזור להם לנשום, לא לטבוע, למנוע את תוצאות ההצפה. תמיד קיוויתי לזרוח כמו הכוכבים, להאיר על קרוביי ברכות, לשיר להם שיר ערש לפני […]
הוא היה לבוש תמיד כאילו הוא הולך לחתונה. מגולח ומבושם עם ג'ל בשיער למראה רטוב. הוא הריח את בית-השחי שלו ודפק בדלת, לקח לה רגע, אבל בוודאי ידע שתפתח. אוי, […]
בואי נדחיק, בואי נשכח בואי נשים את הרגשות בצד עם קצת תאווה, מעט שקרים וקורט מלח ופלפלים שחורים ואני, ואת, ובלי רגש זה לא המתכון הזה, אל תתבלבלי אחרי הכל […]
הבנתי שאנשים רואים זה את זה באופן שונה משאני רואה אותם אחרי שדיברתי עם כמה שיותר מהם. הם אמרו שהם מפחדים ממבטים, חלק אמרו ששונאים המוניות, חלק אמרו שאנשים מכעיסים […]
ניב שיחקה עם השיער שלה ולא הפסיקה לחשוב על עידו. עידו אכן היה במלוא מובן המילה האהבה של החיים שלה. אבל היה משהו שהטריד אותה , היא ראתה שחקנית אחת […]
בתמונה משפחתית ישנה אני ואחיי עומדים בשורה. אני בת ארבע בערך, מביטה סביבי, אני מושיטה את ידי לאחי שלי, שלשמאלי. תלתליי שחורים, גופי שחום, שמלתי כחולה ועליה דב קטב לבן. […]
חוקרת צעירה עוקבת אחר זכרונות וסיפורי מאחורי דמותה של רבקה אהרונסון המוכרת לכולם יותר בתור " אובי". היא מגלה דברים חדשים ומסקרנים על הדמות מהעבר שהיא חוקרת עליה במשך הרבה […]
חצי הכוס המלאה, הורקה אל בית הבליעה. ולי אם כך מה עוד נשאר ?! אף לא מעט שרף נבחר. הלב והכבד הומה, רוצה שיכר אך לא צמא. אם לא היום […]
כל הדברים, הגדולים הקטנים. לבסוף מתכלים, יהיו לסיפורים. סיפורי העבר, שבהווה נקבר. סיפורי אהבה, שהייתה כה רבה. ולבסוף לא שווה, אין לה שמץ תקוה. סיפורים על כזבים, שבאים ועוזבים. סיפורים […]
בית א. הנני פותח, בפני העולם, דלתות חדשות. רעיונות לא חשבו, לא חלמו מעולם, לא ביטאו הרגשות. רצונות כה כמוסים, ששתקו עד עתה, ועכשיו הם פורצים. כמים ים מכסים, ככיסוי […]
כשחזרתי מחופשה בארצות הברית, החלטתי לשים קץ ליחס המוזר לנטלי. כן, לוותר על הלילות המטורפים שלנו, על משחקי המין שלנו ועל כל מה שכישף אותי במשך חודשים. אך כרגיל, שום […]
בית א. כדאי לאלץ את עצמי, לרצות לבקש לעבוד. בשכבי ובקומי, לאסוף עוד ועוד עוד ועוד. ללמוד ולהחכים, לבנות ולהקים. לצאת לטייל ולצעוד. פזמון. רוצה בטוב, תאב לצאת. ממסגרות, נפש […]
It is not the night, Neither is it the crack, weaving stories; It is this mind. Tonight, This mind is not bored; Its words not dull.
שרי, בחורה כבת תשע עשרה עשתה סרט דוקומנטרי על זמר פופ שחי בזמנו בשנות השישים. אשר בן ארי היה למושא הערצתה ואהבתה של שרי. היא עצמה עשתה לבדה את הסרט […]
עידו הביט על ניב ממושכות וחייך אליה בחמימות, הוא שמח על כך שהיא נתנה לו סוף סוף הזדמנות אחרי שלוש שנים שהם לא היו ביחד כי הם הגיעו להחלטה משותפת […]
החבורה משנת 2019: שרי רשי – עושה סרט דוקומנטרי על זמר פופ מפורסם בשם אשר בן ארי. גרה בירושלים ומאורסת למיכאל אהרון בן חיים. היא מאוהבת בסתר באשר בן ארי. […]
השעון המעורר של אליסון העיר את שני הישנים, "לעזאזל עם החיים שלי" טים מלמל במעט דיכאון ואליסון פקחה את עיניה, מכה את כתפו לפני שהתיישבה על המיטה, "שום לעזאזל ושום […]
השקט הזה, השקט החלש הזה כמעט וניסר את תנוכי אוזניו של ליאם כשהמחשבות רצו בראשו, הוא שנא את זה, את הכל הוא שנא, גם להתוודות על הרגשות שלו לא הולך […]
עידו ניתק את ניב מעליו והסתכל עליה במבט מלא פליאה. הוא לא ידע ולא הבין למה פתאום התחשק לה לנשק אותו. לפעמים הוא חשב שניב נהנתה לשחק את הנחמדה כי […]
צדיק וכה רע לו הוי איך זה הורה לו לועה של התהום שנפערת פתאום מאיימת לבלוע בכח הזרוע הווה מכוער עם עבר מפואר והקריירה המנוסה וכל הטוב שלא עשה לא […]
לפרק הקודם האוסף החסר – פרק ט’ — –היום החמישי. 12:20. מרכז רפואי של אנשי התחנה– "באתי הכי מהר שיכולתי," התנשף ג'ייק. "מה ידוע לנו בינתיים ממה שקרה?". "אני חושב […]
מיתר קמה בבוקר מצלצול הטלפון שלה. "מי זה?" היא ענתה בקול צרוד מעייפות. "מיתרי!!!! מה שלומך מותק?" היא שמעה קול שמח מעבר לקו. "אני בסדר אמא" היא ענתה. " אני […]
דוסית. מילה כל כך קטנה לדבר כל כך גדול. העולם שלנו מתעסק כל היום במשפט לקבל את השונה, אבל הם שמים לב רק לאנשים שהשוני שלהם בולט. בעלי מוגבלויות, עיוורים, […]
ניב התשושה והעייפה כבר לא יכלה להתאמן, עוד שבועיים היא תסע לטורניר שיערך בגרמניה. היא לא התרגשה כי היא לא מסוג בני האדם שהיא פעלה מתוך רגש אלא מתוך היגיון. […]
אני אוהב לחם , הוא אומר לי. "כל ילדי שנות החמישים ,אוהבים לחם "אני אומרת לו ונזכרת בסיפור של אמא שלי,שלא הייתי נרדמת אם לא היתה לי פרוסת לחם ביד. […]
