לאט לאט פורס ארבע כנפיים במין משחק כמין מצמוץ העפיים מושך כנפיו מעלה מעלה ולמטה. צילו נותן לשמש משמעות. כי אם לא פרפר זאת השמש למה היא זורחת. ילד קטן […]
אני כאו יושבת מול מקלדת וחושבת מה אלה החיים הטובים? האם אפשר להגדיר אותם? ולמה כולם אומרים לי להשיג כסף? האם אני האמת צריכה כל כך הרבה כדי להיות מאושרת? […]
אני יודע שאני כדורגלן גדול. מגיל שלוש אני עם כדור. מכדרד ובועט. נרשמתי לקבוצת הילדים של מכבי ואיתם המשכתי לנוער ולבוגרים, אבל יצא ככה שכל פעם הביאו לנו מאמנים סוג […]
הם הגיעו פעם ראשונה כשהייתי בן חמש. גדול מכדי לשכוח וקטן מכדי להבין. ישנתי אז כמו ילד בן חמש טיפוסי, מקופל בתנוחת עובר כשאגודלי תחוב בפי, והשמיכה שאותה כיניתי בכל […]
ואז אז זה קרה 3 חודשים מאז יום הולדתי ה11 הוא סיפר לי מה ? הוא בעצם חושב עלי אני הרי ילדה יפה וחכמה וחברותית. הוא בא אלי עד לבית […]
מה היה קורה אם לא הייתי כאן בכלל? יושבת, כותבת הכל, על המקלדת מקלידה מילה ומילה, ושוב מוחקת…. מישרת מבט קדימה, אוספת את עצמי, וקוראת ספר על מחשבותי, ולא נותנת […]
הרחוב, שבדרך כלל הומה אדם, היה כמעט ריק. השמש לא הוסתרה על ידי העננים, והלחות הייתה גבוהה; הרגשתי את הזיעה שנוזלת ממני; הידיים שלי היו חלקלקות ויכולתי לחוש את השיער […]
מה הולך לקרות אם הטכנולוגיה פשוט תפסק בין רגע? איך העולם יגיב לדבר שכזה? הילדים שדוחפים להם טלפונים מגיל 4, יצטרכו לעזוב את הטלפונים, מה שאומר, שהם יצטרכו למצוא דרך […]
חושך. זה מה שהיא ראתה. רק חושך. אגם הרגישה כאילו היא נופלת אל תוך תהום חסר תחתית. היא לא התנגדה. לא נותרו בה כוחות. היא רצתה להילחם אבל הייתה תשושה […]
הם ישבו בחוץ, עם המשפחות, אפילו טוני התאושש קצת ויצא החוצה, אן להטטה עם המנגל, והילדים שיחקו ליד הנהר שזרם קרוב מאוד לבית. באקי התיישב בשולחן צדדי, כוס קולה קרה […]
פרק 2– קיליאן קיליאן התעורר בשעת בוקר מוקדמת. הוא לא הצליח להירדם כלל בלילה שלפני. מחשבותיו התעסקו רק בדבר אחד – המפגש עם ריקודו. הוא עמד להיות הכשף הצעיר ביותר […]
לפעמים השקט מכלה אותך. חודר לך אל מתחת לעור, לוחש באוזניים את כל מה שהעיניים מסרבות לראות. לפעמים הוא מצליח להשמיד אותך, ולפעמים לא. לא אם יש לך סיבולת חזקה. […]
בר צלצלה בפעמון והמתינה לדלת שתפתח. היא מיקדה את מבטה במצלמת האבטחה והגניבה חיוך ילדותי נבוך. היא המתינה בדריכות לפתיחת הדלת וכל שניה שעברה נראתה לה כמו נצח. עבר עליה […]
בסטודיו שלי אין הנחות. שמי יוצא לפניי כמאמנת הטובה ביותר בארץ להעצמת גוף, נפש וחוזק מנטלי. קוסמת, כך מכנות אותי המתאמנות שלי. ואני באמת עושה קסמים. אני מעדיפה להתייחס לעצמי […]
זו הייתה קופסא אדומה, כך אני לפחות חושבת משום שהשנים שעברו קצת פגעו בזיכרון שלי. אהבתי את האוסף הזה אהבה גדולה, כל מפית נכנסה לשם בהתרגשות, בהרבה גדלים וצבעים. אני […]
אני מתחיל לכתוב ואני מרגיש שאני כותב כאילו מישהו מאוד ספציפי הולך לקרוא את זה ומה הוא יחשוב על זה והאם זה לגיטימי מבחינתי להרגיש כמו שאני מרגיש. זה לא […]
עד עכשיו הלכתי בדרך מסוימת, קמתי כל בוקר ועבדתי בהוראה. אהבתי את זה, אהבתי את זה מאוד אבל במהלך הדרך משהו נסדק והלך לאיבוד, והנה אני כאן עכשיו, מחשבת מסלול […]
ישנם מקרים בהם הכתיבה עומדת לרשות האדם. ישנן פעמים, בדיוק כמו הרגע הנוכחי, בהן אני צריכה לעמוד לרשות הכתיבה. המקלדת כמו אומרת 'תפרטי עליי מעט'. ולי אין שום רעיון, אף […]
מראה המכונית הלבנה שהופיע מעבר לפינה הכתה אותי בתדהמה. סובבתי את ההגה לצד שולי הכביש, אך המכונית החליקה הישר קדימה והתנגשה מהצד בחזית מכוניתי הלבנה סמוך לפנסה השמאלי. מכוניתי עשתה […]
רק מילת טובה, זה מה שחיפשה ממנה, רק יחס מינימלי. היא לא ציפתה שתחרוג לגמרי ממנהגיה המקטינים ותהפוך בין רגע לאיזו אמא מושלמת. אבל היא כן חלמה שמדי פעם, כל […]
"ו…?", הם ישבו, אחרי הפיצה, מפוצצים, אבל סטיב לא שוכח. "אה נכון", אן התיישבה שוב, באותו מקום, באותה תנוחה, והמשיכה, "בקיצור, פיורי נתן לי משימה, להשגיח עליכם". "מה זאת אומרת??", […]
כְּשֶאַתְּ מִסְתַּכֶּלֶת, מִיָד פָּנַי אָסֶב מֵרֶדֶת. אַתְּ שוֹאֶלֶת. עֵינַיִךְ אוֹמְרוֹת יָדַעְתִי. בּוֹשְתִי וְגַּם נִכְלָמְתִי, כִּי חָטָאתִי. בְּגָדַיִך לְבָנִים, צְחוֹרִים כַּשֶלֶג, בְּגָדַיי צוֹאִים, מְלֵאֵי אֶרֶג. תָּמִיד צָפִית, תָּמִיד בָּכִית, אַךְ מַה […]
"לפעמים אושר נמצא מאחורי דלתות שלא חשבת לפתוח" אם הייתם שואלים אותי לפני שבוע איך אני מרגישה, הייתי מתחילה לבכות. הייתי במצב נורא, הרגשתי לבד כל כך. אני חושדת שהיה […]
היה פעם אדם שאמר שלפני שהנשמה יורדת אל העולם הזה מציגים לה את כל סיפור חייה והיא קוראת וחותמת עליהם. לכן, הוא אמר: אין לי על מה להתלונן על חיי, […]
התחלנו בנסיעה. במושב האחורי ישבנו אני ואחותי, כל אחד לצד חלון אחר. אמא ישבה מקדימה ואבא נהג. הנסיעה אורכת כשעה, אולם יצאנו בשעה שאף ציפור עוד לא צייצה על מנת […]
אז נפרדים? – לא יודעת… לא יודעת מה להגיד לך. לא שופט אותך, אני… אני גם מרגיש עלוב כזה… לא חשוב, לא יודע בכלל על מה אני מדבר. – אתה […]
שפיות היא כה… סובייקטיבית. האם כך מרגיש אדם שפוי על סף שיגעון? חוסר השפיות מחזיק את השפיות שלי שפויה; אני עסוקה כל היום בלחפש קצה חוט לסוודר שבכלל לא רקמו […]
