בעונה קיצית, בגינה אנגלית, התקיים נשף מסכות בשמה של הדוכסית. האורחים מכל העולם, התפאורה נראת מושלם, ואין אף פרצוף המוכר לכולם. הם יפים, כול אחד יותר מהאחר, לבושים בשמלות נשף […]
אתה לא מתגעגע? אתה לא מתגעגע למישהו לישון איתו? מישהו לדבר איתו? ככה סתם. מישהו להתנחם עליו, מישהו לאוהב אותו וישאוהב. מישהו להעיר באמצע הלילה, מישהו עם דעה שאתה מעריך, […]
יש לי כאב ראש נוראי, משהו ממש בלתי נסבל. אני נשבע שניסיתי את הכל; אדוויל, אקסדרין, אופטלגין ואקמול. אבל שום דבר לא עזר. שום דבר לא מעביר את הכאב שמתאכזר. […]
הייתי רוצה להיות מאושרת, אבל מה את כבר יכולה לעשות עם זה גברת?
הבטחתי עד גיל 21, נתתי תאריך, נתתי זמן. אמרתי שעד אז זה בסדר, אבל אחרי, כבר לא, שאין למה, אבל מה קורה שגם לפני אין למה, מה יקרה אם אחליט […]
אין בוקר טוב יותר מבוקר של מלחמה, זה פשוט נותן יותר אוויר לנשימה, כולם יותר רגועים, וכמובן שגם הרבה יותר שמחים, וכולם מקווים שהמלחמה תימשך לנצח נצחים. אבל בין כול […]
אתה קם בבוקר כמו כולם, חיי את החיים בנתיב המושלם, אתה לא מסתפק במועט, הכל מושלם, תמיד כמעט, אתה לא עוצר בשביל שום דבר, במיוחד לא על מה שעבר. אתה […]
אדון נכבד, עם שם מכובד, היה מלך על מדינה במקום מבודד. אנשים טובים, מדינת אוהבים משפחות שלמות, נשמות חמות. האדון הנכבד, עם השם המכבוד, יצא למסע רגלי בחושך לילי. הוא […]
המוות ישב בקצה החלון, הוא כלכך ניסה למצוא פיתרון. הוא רצה להבין מדוע הוא פגוע, ואיך יכול להיות שרק הוא פצוע. למה החיים הם ההפך מעצמו, והאם אי פעם הם […]
סופה של תקוות שטפה את חלוני. היא לא השאירה מקום לשום לכלוך פנימי. היא העיפה הצידה כול מיני מחשבות, ונתנה לסערה לנקות את הרחובות. היא הייתה כלכך פתאומית, אולי אפילו […]
היא נראת כמו הלילה. צבועה בחשכה. נסיכת האופל. מלכת השום דבר. האדונית הבלתי נראת. היא צבועה בשחור, במרכז היקום. חומר אפל. לא פתור ולא נפתר. מי יכול לראות משהו בלתי […]
תומר מאז שראיתי את ניצן אחרי שלא ראיתי אותה כבר ארבעה חודשים ,רציתי לרוץ ולחבק אותה אבל לא יכולתי וכל כך כעסתי עליה שויתרה עלינו ולא האמינה לי .. כעסתי […]
חברה שלי, איימי, משוגעת על תמונות. יש לה אוסף מטורף של תמונות שהיא צילמה. יש לה חדר קטן שבו היא מפתחת את התמונות, היא אומרת שהיא אוהבת את הדרך הישנה. […]
שני הלהבים הבזיקו ופגעו זה בזה. אנאני קפצה לאחור ונעמדה בתנוחת קרב, מתנשפת בכבדות. "נו באמת" חייך הגאר ברישעות, "את צריכה לצרוח." חרבו הכבדה ששמה היה "קטון גארו" הייתה חרב […]
פרח יפה .. אני פרח מבין פרחי הגן טיפות הטל אותי מרווים גבעולי ירוקים ולא קמולים יפה מבין פרחי הגן קרני השמש מנחמות בזריחה ונותנות נשיקה בשקיעה אדומה בכל יום […]
אני שוקעת בסיפורים בורחת מהחיים נעלמת מתחת הטוויות אני כועסת על כולם ובעיקר על עצמי אני רקה מבפנים אין שם כלום כול האנשים באים הולכים מתים ורק הסיפורים נישארים יש […]
אני עייפה עייפתי מהחיים עייפתי לשמוע את אותם התרוצים אני רוצה לישון מאה שנה לישון בגוף ובנפש ואז להתחיל מההתחלה להתחיל מאפס משיא התמימות כי העולם הזה גדול עלי אני […]
~קיילין (שבוע לפני)~ קיילין רצה בין הסמטאות החשוכות משחור. היא שמעה את אדוות הגלים. היא כל- כך אהבה את הים חשבה אבל כרגע יש לי דברים חשובים יותר. "רק שלא […]
~רייצ'ל~ "לא יאומן, פשוט לא יאומן" מלמל לן וריצ'רד הוסיף ברוגז "מה לא יאומן כל כך עד שאתה לא מפסיק להגיד "לא יאומן, פשוט לא יאומן" במשך חצי שעה שלמה" […]
לחלום-זה מה שאני צריכה. לחלום, ללכת לאיבוד באי של דמיונות, של רעיונות, אי שלם של חלומות בו שום דבר ואף אחד מהחיים האמיתיים יכול להפריע לי. המציאות מעצבנת, קשה ומרירה. […]
אני רק רוצה לבדוק שאני מצליחה להעלות סיפור
כמה מחשבות שאנשים חושבים/ היו חושבים, אם הם (היו) יודעים, מה אני באמת מרגישה (ופוגעות בי): – וואי, סך הכל… – מה הבעיה? פשוט תפסיקי! – נו, תתבגרי כבר. – […]
הצילו אני טובעת אני טובעת ולא מצליחה לעלות אני פה עם חברים מוקפת בצחוק ומרגישה לבד אני מרגישה כול כך חסרת חשיבות קטנה זמנית סתם עוד מישהיא שתחייה ותמות אף […]
שלושה ענפים – ממני יצאו: הראשון הביא פרי – ובגד, השני שחט צאן – ואבד, ורק נכדו – של השלישי, יצא בן אנוש – לגמרי אמיתִי. ואני עצמי – על […]
"ישיבת ערב, הנוקמים בחופשה מס' 1 קדימה", טוני התרווח על כסאו בחצר, מניח את ידו על פפר שהתיישבה לצידו, אחרי שהרדימה את מורגן. "שניה, אז אני כבר נחשב נוקם?", שאל […]
אני אדם רציונלי. לא מאמין באמונות תפלות ומקבל כעובדות רק את מה שהמדע בדק ואימת. בכל זאת, לפעמים החיים עוברים נפתול שגורם לי לתהות אם אין בהם, בכל זאת, משהו […]
לגדול עם אמא עצובה. לגדול עם אמא עצובה זה אומר להיזהר. להיזהר במילים שאני אומרת, בטון שלהן, לשים לב שהמילים הן עדינות ומבינות. לגדול עם אמא עצובה זה אומר לקחת […]
הנה אחרי כל כך הרבה זמן אני עדיין שואלת את עצמי, מניין נחתת עליי? הרי חד משמעית לא היינו אמורים לגמור ככה, או לגמור בכלל… אני עדיין זוכרת הכל מהתחלה […]
אני לא יכולה יותר. אני פשוט לא יכולה יותר להתמודד עם הכאב הזה. זה לא אומר שאני לא אעשה את זה. כי אני לא מכירה דרך אחרת. לא קורים דברים […]
