וְלִפְעָמִים יֵשׁ בּוֹ דַּחַף – עַל הַכֹּל לְהַמֵּר, לְהִתְעַלֵּם מֵהָרָצוֹן – לְשַׁמֵּר. וּלְעִתִּים הוּא רוֹצֶה – לַעֲמֹד עַל בָּמָה וּלְזַמֵּר, לִהְיוֹת בְּמֶרְכַּז הַמְּסִבָּה – הַמַּסְמֵר. וְרֶגַע אַחֲרֵי זֶה – הוּא […]
לפרק הקודם: מיס דרקולה – פרק 19 הטיול היומי עם דייגו השיב לי מעט כוחות כדי להמשיך את היום, והחלטתי לחזור לטירה ולחנוך את המטבח. עצרתי בסופר לקנות מצרכים לארוחת […]
אֵיזֶה נֶגַע, אוֹ פֶּגַע, מְאַיֵּם לְעַרְעֵר, אֶת שַׁלְוַת חַיֶּיךָ כָּל רֶגַע, וְשׂוּמָה עָלֶיךָ, לְהִזָּהֵר, לְהָגִיב מַהֵר, וּלְצַמְצֵם אֶת הַנֶּזֶק לִנְכָסֶיךָ. נִקְמַת הָאֵלִים כְּמוֹ פִּגְעֵי אַקְלִים, מַחֲלוֹת מֵהֶן אִישׁ עוֹד טֶרֶם […]
אנחנו חיים בשלום השמש מעלינו זורחת יום אחרי יום ואנחנו נמצא את המהות לא לבד, ביחד אבל יבוא יום ואנחנו נמות המוות ינסה בינינו להפריד כי הוא יטען שאנחנו […]
בֵּין שַׁבַּת שָׁלוֹם – לְשַׁבָּת מִלְחָמָה, בֵּין כּוֹנֶנוּת סְפִיגָה – לְהַנְחָתַת מַהֲלֻמָּה. בֵּין סִכְסוּךְ דָּתִי – לְסִכְסוּךְ עַל אֲדָמָה, בֵּין חֹלִי – לְהַחְלָמָה. בֵּין הַפְּגִיעָה – לִתְחוּשַׁת הַנְּקָמָה, בֵּין הַטִּפְּשׁוּת […]
כַּמָּה הַמַּצָּב גָּרוּעַ – אֶצְלוֹ בִּפְנִים? לִפְעָמִים אֶפְשָׁר לִרְאוֹת – "עַל הַפָּנִים". בְּמַצָּב שֶׁלְּכֹל עֵבֶר – בְּבַקָּשַׁת עֶזְרָה פּוֹנִים, אַךְ הַמִּשְׁפָּחָה וְהַחֲבֵרִים – לֹא עוֹנִים, וּפִתְאוֹם הוּא מֵבִין – לָמָּה […]
פעם אחת, תלמידיו של הבודהה שלא שמעו זה מכבר הדרכות ישירות מפי המבורך, ביקשו מאננדה (Ānanda), עוזרו האישי של הבודהה, לארגן עבורם פגישה עם המורה. אננדה הציע לתלמידים להמתין למבורך […]
מַקּוֹרָהּ אֵינְסוֹפִי – אַךְ הִיא כְּלוּאָה בְּגוּף מֻגְבָּל, כְּשֶׁהִיא נִזְכֶּרֶת – זֶה הוֹפֵךְ לְבִלְתִּי נִסְבָּל. הָעוֹלָם הַזֶּה – כֹּל כָּךְ מְבַלְבֵּל וּמְבֻלְבָּל, עַד שֶׁהַסֵּבֶל בְּעַצְמוֹ – צָרִיךְ סַבָּל. . הִיא […]
אז אני אמשיך בסיפור שלי , אני עצרתי ביום שני שזה היה כשבועיים מיום הגעתי לפנימייה ואני אמשיך איך עבר עלינו היום ההוא . אני אתחיל לספר מה קרה אחרי […]
"קוראים לי ג'יימס בונד" הושטתי יד בנימוס, "ולך?" "אני חייבת לומר אחד?" "כן." "טרייסי וולף" היא פלטה אחר מעט מחשבה. "בחיי שלא קיימת בלשית כזו." "נכון, אלתרתי שם הרגע, אפשר […]
אז אני עצרתי ביום שישי, הסופ"ש השני שלי בפנימיה אתם זוכרים איפה אני עצרתי? כן שהגענו והעובד מוטי ישר ניגש אלינו ושאל אותנו איפה לעזעזל נעלמנו ולאן אנחנו נעלמים מידי […]
10.3.17 קניתי דירה. התחלתי באריזות, מה שהיה קשה לתמרן בין עבודה לאריזות. גיא נתן לי רק יומיים חופש ורצית לנצל אותם ליומיים האחרונים לפני שאעבור. קיוויתי שהדירה הזאת תיתן לי […]
מגדל הפעמון הצמוד לקתדרלה ברגנסבורג היה המבנה הגבוה בגרמניה בשנת 1206. המגדל נבנה לפני כמאה שנים מכספי הביזה שנלקחו מיהודי רגנסבורג בתחילתו של המסע שלימים יקרא מסע הצלב הראשון. כבר […]
תָּמִיד תֵּלֵךְ אַחֲרֵי הַלֵּב שֶׁלְּךָ, הֵם כָּל הַזְּמַן – אוֹמְרִים לְךָ. הֵם לֹא יוֹדְעִים – מָה בֶּאֱמֶת קוֹרֶה אֶצְלֶךָ, וְכַמָּה זֶה מְסֻכָּן – בִּשְׁבִילְךָ. . מָה אִם הַלֵּב שֶׁלְּךָ – […]
הַאִם אֶפְשָׁר – לִסְמֹךְ עַל הַזִּכָּרוֹן? הוּא גָּמִישׁ וּמִשְׁתַּנֶּה בְּכֹל כְּנִיסָה אֵלָיו – בְּעִקָּרוֹן. וְעִם הַזְּמַן – רַק מֻעָצָם בּוֹ הַחִסָּרוֹן, הוּא מִתְדַּרְדֵּר עִם הַזְּמַן – כְּאִלּוּ הוּא בְּמִדְרוֹן. הַאִם […]
שקט באולם, רק רעש קרקוש השלשלאות שכובלות את האסיר מפר את הדממה. אודין משחק בטבעת החותם שלו ושותק. הדלתות נפתחות, אודין מרים את ראשו. האסיר פוסע לכיוון החדר אפילו לפסיעותיו […]
הסיפור שלי לא יפה הסיפור שלי לא מותח הסיפור הזה לא הולך עם קפה אז הנה אני פותח… הסיפור שלי הוא על ילדה, שהייתה מוקפת באנשים, אבל היא עדיין בודדה. […]
היום ההוא היה המשך ליום המתוח שקרטר חווה אתמול. השמש האירה את השטח באור חמים, וההפסקה הייתה זמן מצוין עבורו להתרחק מהעולם הסואן של התיכון. הוא ישב על ספסל ליד […]
הירח המלא ששטף את היער באור כסוף הלך ונעלם מאחורי העננים, אך הכאב שקרטר הרגיש היה ברור מתמיד. הוא גרר את עצמו דרך הדלת הפתוחה למחצה לתוך הבית, והדבר הראשון […]
בחר בחכמה נערי, פן תכאב כאב כזה שמעולם לא הכרת על אף השלל הרחב בחר בימין, תכאב ולא תכאיב בחר בשמאלי, תכאיב לא תכאב המלאך בימין? השטן בשמאל? או שלהיפך? […]
הַאִם כֹּל בִּקֹּרֶת – הִיא דֶּסְטְרוּקְטִיבִית? הַאִם הִיא יְכוֹלָה לִהְיוֹת – קוֹנְסְטְרוּקְטִיבִית? מָה גּוֹרֵם לָהּ לִהְיוֹת – אֵפֶקְטִיבִית? וְהַאִם אֶפְשָׁר לְהָבִין אֶת זֶה – רַק רֶטְרוֹסְפֶּקְטִיבִית? . הַאִם הַבִּקֹּרֶת בָּאָה […]
לילה אחד, התקרב אל יפה וזוהר לקומארה קספה (Kumāra Kassapa), תלמידו של הבודהה, וחד לו את החידה הבאה: קן נמלים מעלה עשן בליל ובוער ביום. ברהמין אומר לחכם: "חפור את […]
ג'ניפר הילדה הכי יפה בגן. היא חברותית ומצחיקה, חייכנית וחכמה, עיניה חומות ושערה שטני. אין יפה ממנה. אני ילדה ממוצעת פחות או יותר. קצת קשה לי להתאקלם, אין לי הרבה […]
אֲנִי תָּמִיד שׂוֹנֵא – עִם סִבָּה, אֶת הָאֶחָד אֲנִי שׂוֹנֵא – כִּי הוּא לֹא הִזְמִין אוֹתִי לַמְּסִבָּה. אֶת הַשֵּׁנִי – כִּי הוּא הוֹצִיא עָלַי דִּבָּה, אֶת הַשְּׁלִישִׁי – כִּי אֶת […]
צעקה פילחה את אחר הצהריים השלווים באותו יום. אני יודעת שהיא מגיעה מהחצר, מפי אחותי הקטנה או מזו של הקטנה עוד יותר. יצאתי מהבית לראות מה קורה. קרני שמש ובריזה […]
לפרק הקודם: מסעות בטמריה, מסע שני/ספר שלושה עשר: לב האבן ולב הקרח – פרק 69 — הנסיכה לוסי מסתובבת אליי בחיוך ופניה מעידות שהיא שיכורה מהרגשת כוח "רצית משהו, איילקס?". […]
לִפְעָמִים יֵשׁ לוֹ מוּעָקָה בַּלֵּב, לֹא מְשַׁנֶּה כַּמָּה הוּא מְנַסֶּה לְהֵרָגַע הוּא לֹא שָׁלֵיו. הָעֶצֶב שׁוֹלֵט – הַכַּעַס בַּפִּנָּה אוֹרֵב, וּפִתְאוֹם לֹא אִכְפַּת לוֹ – אִם הָעוֹלָם יֵחָרֵב. וְלִפְעָמִים כְּשֶׁכֹּל […]
יורד החושך, השעה חצות. מתקשר אלייך, את ברחובות. ואני שואל שאלה: אל מי את בורחת? מישהו צריך לקבל החלטה, האם אני לא עושה לך נחת? השעות חצות, למה את מתרוצצת? […]
לפרק הקודם: מיס דרקולה – פרק 18 הבוקר הראשון בטירה היה מעבר לכל דמיון. אומנם לא היה פשוט להירדם; הרהיטים חרקו בשפה שלא הכרתי, ותהיתי לעצמי אם הם מדברים עליי, […]
זוכרת שדיברנו על ללכת למדבר? מצחיק להיזכר בתקופה ההיא. היינו כה מבולבלות וחסרות כיוון. והנה שוב, אחרי שנים אני פותחת את אותו הדף וכותבת את המחשבות שדיברנו אחת אל השנייה. […]
