שבח והלל למנהיג העליון, המרים מביבים כל מסכן ואביון, המוריד כל צר ואויב לטימיון, אנו עפר לרגליך, פרולטריון. אתה מושיענו, אבינו, מלכנו, מעריצים את תבונתך, סוגדים לעוצמתך, מתפללים לבריאותך, באשר […]
"תסמכי עליי." זה כל מה שאמר. וזה בערך כל מה שהיה צריך לומר, כדי לגרום ללחיים של אוולינה לבעור ולהאדים. היא מנסה בכל כוחה לא להסגיר את הסערה שמתחוללת בתוכה, […]
מעיין הייתה בהלם כאשר היא נכנסה לחדר וראתה שים איננו. ברגע הראשון היא שיפשפה את עיניה הלוך ושוב. המיטה ריקה, הוא אמור להתאשפז בבית כדי שהיא תוכל להביא לו את […]
הדממה שהשתררה חתכה את האוויר. הכול היה חשוך מסביב. זה היה רק אני והוא, כמו תמיד הוא נמצא שם, בכול מקום אליו אני אלך, בכול צעד שאני אעשה. לפעמים אני […]
אל: הנדון: חיפוש מוזיקאי/להקה. א.ג.נ. אני כתבתי את השיר הבא: המשבר של המוזיקאים שקידם את היוטיוברים ולכן אנחנו מצפים, מייחלים ומקווים על הקורונה מתגברים מחבקים כעת את ההורים הרי אנחנו […]
"לאני לפני זה. לגבי מה שאמרתי לך מקודם. אני פשוט… רציתי שתנצחי את מבינה? עזבי את הריב שלי עם אריק. זה הגיע לך." הוא התבונן בי בעצב. חתכת שיער נפלה […]
הנה זה שוב מתחיל, אותה ירידת מתח, אותה צלילה לתהומות עמוקים של בדידות סמיכה וחונקת. עוטפת מכל כיוון, לא נותנת לנשום כראוי. מתקשרים אליי ואני לא עונה, מסנן – את […]
בית א. עולם גדול ורחב ידיים. כאן יש הכל, כאן לא יחסר. תוכל ליפול, על הברכיים. תוכל ליטול, יש מיותר. פזמון. אתה תבחר ! אם להיות מסכן כנוע ואביון. אם […]
אמא: תמיד אהבתי אותך. למרות שאת מעולם לא אהבת אותי. אף אחד לא אהב אותי. אבא אהב את החוכמה העורמה והפוטנציאל שלי, אבל לא אותי. הייתי מסתכלת איך את וזוקו […]
סרקתי בעיני אחר משהו שיכווין אותי לחדר 25. מבטי עצר על דוכן בכניסה שבראשו היה תלוי השלט "דוכן מודיעין". התקרבתי לדוכן, חיפשתי מישהו לפנות אליו אך הדוכן היה נטוש.על שולחן […]
אם חשבתי שאני יודעת מה זאת אהבה.. אז חשבתי. הפעם באמת אהבתי, אולי זה ישמע מצחיק כי ככה אמרתי אחרי כל פעם שנשבר לי הלב. אולי הפעם זה היה הכי […]
אני גולל הצידה את המכסה מעל הבור ובתוכו נחשים רבים רבים קצרים או ארוכים מילים מילים שורות שורות אני מאזין להם בעיניי מנסה להבין לפעמים אני מצליח ללטף אחד או […]
בשעה שהחוטפים לקחו איתם את ים, מעיין כבר כמעט סיימה להכין את ארוחת הערב. שמואל חיכה ברכב שלו בזמן שמעיין אחותו, לא ידעה כלום על כך שהוא מתכוון ברצינות לנקום […]
תן לי רק עוד רגע איתה אני והיא לבד במיטה להסתכל לה עמוק עמוק בעיניים ולראות את הניצוצות שמזכירים את הכוכבים שבשמיים רגע שלא יגמר אף פעם רגע שישאיר בנו […]
"אני מקווה שלא נרדמת." עמית אמר, ושום האבקות עם קור לא נשמעה בקולו. הנער הגותי והמדוכא הוחלף בנער יפה עם שיער זהוב רענן, עיניים כחולות כמו שמיים קיציים, שפתיים חושניות […]
תגיד ,אבא, רוצה לשחק? לא עכשיו ילדי, בדברים רבים אני עוסק. ואחר כך, ילד, אין לי פנאי. העבודה שלי- שיהיו בריאים- שמו אותי על תנאי. וזה אומר שאצטרף להתאמץ מאוד […]
התוכי שלנו מת. אחרי שלושה שבועות של חיים מלאים צבע, הוא מת. לא בגללנו, הבעיה הייתה בו. זה כמובן, מה שאמי משננת באוזני אחי הקטן הבוכי. הוא ממש אהב אותו. […]
פרק א – ביער קנניאל הראמי נתקל שוב בשורש בולט והשתטח ארצה. הנער הצעיר כבר מזמן חדל למנות את נפילותיו. קנניאל ידע שהוא יוסיף להיחבל, כל זמן שלא ייזהר בהתקדמותו […]
ברוכים הבאים לסיפורו של קנניאל הראמי! את הסיפור אשתדל להמשיך כל כמה ימים, בהמשכים קצרים של לא יותר ממאה וקצת מילים. אבל מה יהיה ההמשך? – את זה אתם קובעים! […]
הסיפור התרחש בליל סערה נורא. שושנה ואחותה הגדולה תמר בדיוק חזרו מסיבוב לילי כשתפס אותן הגשם. הן התחבאו מתחת לעץ פיקוס ענק ועתיק. מתחת לענפיו הארוכים ומלאי העלים של העץ […]
"אני לא מבין למה מאי נכנסה עם עמית לשירותים, היא יכלה להישאר איתנו." טוהר אמר לירין כשחיכו מחוץ לשירותי הבנות שבקומה השנייה. "זה קטע כזה של בנות, הן תמיד נכנסות […]
אז הייתי מוטרדת. זה קרה לפני מספר ערבים, כשהמחשבות והדאגות עלו על גדותיי והכריזו בפעם המי-יודע-כמה על מלחמה. כשהגעתי לקצה, והנחתי על השולחן שלצדי את גביע היין שזה עתה רוקנתי, […]
החלק שבין הכתף לזרוע הימנית של דלית כאב כבר כמה חודשים, אך בשעות בין הערביים של יום רביעי הכאבים נעשו חזקים במיוחד. החלטת הממשלה לבטל את הביטוח הממשלתי, ולשרת רק […]
זאת הפעם השלישית החודש שהיא אורזת את רכושה לקראת אירוע משפחתי, בשני סלי פלסטיק כחולים ששימשו אותה בימים טובים יותר בימי שלישי עם הנץ החמה בשוק העירוני כשערכה את קניותיה […]
האוטובוס נעצר בתחנת ההורדה האחרונה. מרבית הנוסעים שקמו ממושביהם בהתקרב האוטובוס לתחנה הסופית, כבר ירדו. היא קמה ממקום מושבה רק לאחר שהאוטובוס עצר עצירה מלאה והנהג הרים את בלם היד. […]
"שכחתי לומר לך, היום בסביבות השעה חמש ההורים שלי יגיעו לביקור." הוא אמר לפני שנשק לי לבוקר טוב. "כלומר לארוחת ערב?" שאלתי תוך התמתחות מתפנקת במיטה הזוגית שלנו. "לא, רק […]
תל אביב, רחוב הזרם, שבע וחצי בערב חורפי. יוצאות שלוש נשים לאחר יום לימודים שהחל בשמונה ושלושים בבוקר, מותשות. מחפשות במגרש החניה של מכללת תלפיות את הרכב התורן. מבט מהיר […]
א. קולות הבכי ומלמולי התפילות הלכו והתרחקו, כאילו עלו למרומים או נישאו למרחקים. על האלונקה שנישאה בידי ארבעה גברים, שני נכדים ושני חתני הנכדות הבוגרות, הונחה גופה קטנת ממדים, פחות […]
הוא היה הכי מרשים בשכונה! לא ממש רחב, אבל יציב דיו וגבוה, הכי גבוה. הוא שלח זרועות לכל הכיוונים, אפשר לקטנים ולגדולים לחסות בצילו, לשבת למרגלותיו או לטפס עליו. ענפיו […]
אני יודע שחשבת שנעלמתי, אני יודע שלא ראית אותי הרבה זמן, אבל כן, אני עוד פה, אני קיים בתוכך, לא באמת התפוגגתי מתוך החיים שלך, זו הייתה רק העלמות קצרה, […]
