לְכֹּל אָדָם – יֵשׁ מוּזִיקָה פְּנִימִית, אֵצֶל הָאֶחָד אוּנִיבֶרְסָלִית – אֵצֶל הַשֵּׁנִי לְאֻמִּית. אֵצֶל הַשְּׁלִישִׁי – מִתְנַגֶּנֶת מוּזִיקָה קִיּוּמִית, וְאֵצֶל הָרְבִיעִי – מוּזִיקָה שְׁמֵימִית. . לְכֹּל אָדָם – יֵשׁ גִּווּן […]
יום אחד, אדם בשם יואב מצא חפץ מוזר בתוך היער – הוא היה כמו כובע, אך הוא שקשק בקול חלוד כשנגע בו. כשנגע בו, הרגיש צורת אקדח. מהנבהל, זרק את […]
לפרק הקודם: מסעות בטמריה, מסע שני/ספר שישה עשר: האמת לאמיתה – פרק 78 — למה הכול חשוך? למה כל-כך הגוף שלי כל כך כואב? אה, נכון… העיניים שלי עצומות. אני […]
פָּגַשְׁתִּי חָבֵר מֵהָעָבָר, וּפִתְאוֹם הֵבַנְתִּי – שֶׁאֲנִי לֹא מַכִּיר אוֹתוֹ כְּבָר. וְזֶה כֹּל כָּךְ מוּזָר, אֵיךְ אָדָם כֹּל כָּךְ קָרוֹב – הוֹפֵךְ לְזָר? . אֲנִי יוֹדֵעַ עָלָיו – אֶת הַדְּבָרִים […]
24.11.17 באותו יום דרכינו נפרדו. את סוף השבוע ביליתי בחיק המשפחה, כמו ציפור השבה לקינה. אימא הציעה מצעים חדשים, פרחוניים כפריחת הדובדבן ביפן, רכים כמו זיכרונות ילדות. לי-אן, בגאווה זורחת, […]
יוֹם שָׁלֵם הוּא מְשַׁקֵּר – שֶׁ"הַכֹּל טוֹב", וּמְחַכֶּה לָעֶרֶב שֶׁבּוֹ אֵיךְ הוּא מַרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת – הוּא יוּכַל לִכְתֹּב. . אֵיךְ בּוֹרְחִים – מִמַּחְשָׁבוֹת? הַאִם אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ בַּמִּלְחָמָה – כְּשֶׁמַּפְסִידִים בְּכֹל […]
נִגְמֵרָה שַׁבָּת – וְעוֹד שָׁבוּעַ מַתְחִיל, וְהִנֵּה הַמַּחְשָׁבוֹת הַשְּׁלִילִיּוֹת – חוֹזְרוֹת בִּנְחִיל. הַתְּמוּנוֹת בָּרֹאשׁ – יוֹצְרוֹת מַרְאֶה מַבְחִיל, אֵיךְ אֶת הַזְּאֵב הַנָּכוֹן – לוֹמְדִים לְהַאֲכִיל? . לָמָּה אַחֲרֵי סוֹפָ"שׁ רָגוּעַ, […]
לבקשת העוקבים הנה פירוש לשיר שכתבתי על פרשת וישב – יוסף ואחיו: . השיר מתחיל בשאלה, כיצד האחים הקדושים רצו להרוג את יוסף? זאת אומרת, מדובר באנשים משיכמם ומעלה, בני […]
לָמָּה הָאַחִים הַקְּדוֹשִׁים – רָצוּ לַהֲרֹג אֶת יוֹסֵף אֲחִיהֶם? וְלָמָּה הֵם הִתְיַחֲסוּ אֵלָיו – כְּמִי שֶׁמְּאַיֵּם עַל חַיֵּיהֶם? . הָאַחִים יָדְעוּ שֶׁהֵם נִבְחֲרוּ – לְהוֹבִיל אֶת הָאֻמָּה הַיִּשְׂרְאֵלִית, לְשִׁיטַת הָאַחִים […]
אני חתול שמפחד מאנשים איני מבין את שפתם אני כותב את מילותיי בעברית כמו זאת שבשידת הספרים ובבית־הכנסת ולדבר איני יודע יללות העולם אינן נשמעות עבורי כשיחה בניב חתולים ואני […]
מָה אִם יִגָּמְרוּ לִי הָרַעֲיוֹנוֹת לְשִׁירִים? מָה אִם אֶתָּקַע – בְּמַחְסוֹם כְּתִיבָה שֶׁל יוֹצְרִים? מָה אִם הָרְגָשׁוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁלִּי – יִהְיוּ עֲצוּרִים? מָה אִם לֹא אוּכַל – לְתַקְשֵׁר עִם אֲחֵרִים, […]
מי קורא את כתביי, הכתובים מילים בוכיות, הבוכות כתב סתרים בשפת הלבבות הגשומים, ובנהרות דומעים של דיו ומי אוצֵר את דמעותיי וסופג את כל הדיו? ומי מביט אל חללי לבי […]
כְּשֶׁהָיִיתִי בִּמְצוּקָה – בְּשִׂיא הָרַע, הִתְעַלַּמְתָּ מִכֹּל הַפְצָרָה. כְּשֶׁפָּנִיתִי אֵלֶיךָ – עִם נֶפֶשׁ שְׁבוּרָה, עָנִיתָ לִי – בְּיֻוהֲרָה. וְעַכְשָׁיו – כְּשֶׁאַתָּה נִמְצָא בְּצָרָה, אַתָּה מֵעֵיז – לִפְנוֹת אֵלַי לְעֶזְרָה? . […]
בַּחֲלוֹמִי הִתְעוֹרַרְתִּי – וּלְצִידִּי אַרְגַּז כֵּלִים, בְּחֶדֶר עִם מִסְפַּר פְּתָחִים – אַךְ כֻּולָּם נְעוּלִים. וּבָאַרְגָּז יֵשׁ מַכְשִׁירִים – בְּמִגְוַון צוּרוֹת וּגְדָלִים, לִיצוֹר מַפְתֵּחַ אוֹ לִפְרוֹץ מַנְעוּלִים – הֵם מְסֻוגָּלִים. פָּרַצְתִּי […]
20.11.17 לא האמנתי שאני, בשברירי נשמתי, אקדיש מזמני היקר לאימון לקראת חצי המרתון הממשמש ובא. השכונה כולה התקבצה ליד הנמל. פנים מוכרות התערבבו עם זרים, יוצרות פסיפס אנושי מרתק. אך […]
אֲהוּבָה שֶׁלִּי – אַתְּ הֲכִי יָפָה בָּעוֹלָם, אַתְּ הַדָּבָר הֲכִי קָרוֹב – לְ'מֻושְׁלָם'. בָּךְ מִתְגַּלֶּה – מָה שֶׁנֶּעֱלַם, זוֹהִי הַסִּיבָּה – שֶׁרוֹצִים אוֹתָךְ כֻּולָּם. . יֵשׁ לָךְ גְּבוּלוֹת – אַךְ […]
וְלִפְעָמִים אֲנִי רוֹצֶה – מָקוֹם בּוֹדֵד בְּלִי אֲנָשִׁים, בְּלִי רְכִילוּיוֹת שֶׁמִּפֶּה לְאוֹזֵן נִלְחָשִׁים. בְּלִי סִיטוּאַצְיוֹת – 'שְׂדֵה מוֹקְשִׁים', בְּלִי 'מַרְאוֹת' – שֶׁבָּהֶם מִתְבּוֹנֵן בִּי אָדָם מַאֲשִׁים. בְּלִי מֵרוֹץ אַחֲרֵי – […]
זה ירוק וזה גורם למיצי קיבה שלך לרתוח. זה מסריח ומכוער ואת לוקחת נשימה עמוקה ומחכה, זה יפסיק. חיוך ענק מתפרס על השפתיים ואת מוציאה מהפה מילים כאשר המפלצת הירוקה […]
וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב לְעֵשָׂו מַלְאָכִים, הֵם אוֹמְנָם אַחִים, אַךְ לֹא בַּעֲלֵי אוֹתוֹ סֵט עֲרָכִים. . תַּגִּידוּ לְעֵשָׂו – שֶׁ"עִם לָבָן גַּרְתִּי", אוֹמְנָם מִשִּׂיא הַטֻּמְאָה – בָּאתִי, אַךְ אַל תִּטְעֶה – תַּרְיָ"ג […]
שיחות קולניות עלו באודיטוריום ההומה. קורן הביט סביבו ממקום מושבו, מתרכז בשרשראות האור הכחול שעיטרו את הקירות כמו נחשי ברקים רוחשים. הוא נשא את מבטו למעלה, אל כדור הזכוכית הגדול […]
אֵיךְ מְכִילִים אֶת הַכְּאֵב הַזֶּה? אֵיךְ שׂוֹרְדִים – בָּעוֹלָם הַזֶּה? . מָה עוֹשִׂים – כְּשֶׁאִי אֶפְשָׁר כְּבָר אֶת הַכְּאֵב לָשֵׂאת? אֵיךְ אֶת הָרֶגָשׁוֹת – לוֹמְדִים לְוַוסֵּת? . בַּלַּיְלָה נִרְצַח – […]
לְכֹּל אֶחָד יֵשׁ סוֹד – שֶׁהוּא לֹא מְסַפֵּר, דְּבָרִים שֶׁעֲלֵיהֶם – הוּא צָרִיךְ לְכַפֵּר. יֵשׁ בּוֹ רָצוֹן פְּנִימִי לְהִשְׁתַּפֵּר, לְהוֹרִיד אֶת זֶה מֵהַלֵּב – וּלְסַפֵּר. אַךְ הוּא מִתְבַּיֵּישׁ – וְלָכֵן […]
איני אוהב את כביש הלילה איני אוהב את הכביש המזכיר לי שכל מה שמעבר לשוליים עוין וקר טבע חסר־רחמים המאכל את הכל לאבק מדבריות דרך תעייה ביער והתנפצות על־גב הסלע […]
הַטֵּלֵפוֹן נוֹעַד לְקַשֵּׁר, שֶׁשְּׁנֵי אֲנָשִׁים רְחוֹקִים – יוּכְלוּ לְתַקְשֵׁר. אֶת מַהוּת הַקֶּשֶׁר – הוּא אִיפְשֵׁר, אַךְ הָפַךְ אוֹתוֹ – לְפוֹשֵׁר. . וְאָז נִיתְּנָה לָנוּ הָאֶפְשָׁרוּת – לְהִתְכַּתֵּב, וּבִשְׁבִיל מָה לְהִתְקַשֵּׁר […]
הוּא מִסְתַּכֵּל עַל הָרָקִיעַ, עַל הַמִּלְחָמָה – שֶׁבָּהּ כֹּל צַד אֶת כֹּל כּוֹחוֹתָיו מַשְׁקִיעַ. הָאוֹר אֶת הַחוֹשֶׁךְ – כִּמְעַט הִצְלִיחַ לְהַכְנִיעַ, אַךְ הַחוֹשֶׁךְ לְבַסּוֹף – אֶת הָאוֹר הִכְרִיעַ. זֶה לֹא […]
שלום לכולם, בטעות התפספס לי פרק, אז אם לא קראתם צירפתי אותו לפרק הקודם את מ״ט ונ׳ יחדיו. 16.11.17 במבט חטוף, לילי הבחינה בקיפאון הגופני שלי. עמדתי מול העינית כמו […]
זֶה מַדְהִים לִצְפּוֹת – בְּעַזָּה לְבָנוֹן וְסוּרְיָה, וּלְהָבִין שֶׁאַתָּה צוֹפֶה – בְּהִתְהַווּת הַהִיסְטוֹרְיָה. לִרְאוֹת אֶת הַמַּאֲבָקִים – עַל טֵרִיטוֹרְיָה, בַּמְּצִיאוּת – וְלֹא רַק בַּתֵּיאוֹרְיָה. אַךְ אָסוּר לָנוּ – לְהִיכָּנֵס לְאוּפוֹרְיָה, […]
מָה אִם הַחַיִּים הֵם חֲלוֹם – שֶׁמִּתְעוֹרְרִים מִמֶּנּוּ בַּמָּוֶות? מָה אִם אָז אָנוּ נְגַלֶּה – שֶׁאָנוּ בְּעֶצֶם בְּנֵי אַלְמָוֶות? מָה אִם הַמְּצִיאוּת הַזֹּאת – כּוֹזֶבֶת, וְזוֹ הַסִּיבָּה – שֶׁהִיא תָּמִיד […]
יום אחד, הבודהה ואננדה הלכו ביער. כשהם פנו לשביל מסוים, המבורך חייך. אננדה שם לב לכך, ושאל את המורה מדוע הוא מחייך. הבודהה סיפר לאננדה שבימים עברו הייתה במקום זה […]
וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע", הַתּוֹרָה מְלַמֶּדֶת – שֶׁלַּצַּדִּיק יֵשׁ הַשְׁפָּעָה טוֹבָה. כֹּל אָדָם מַשְׁפִּיעַ עַל הַסְּבִיבָה, אַךְ רַק שֶׁהוּא עוֹזֵב – אוֹ מִתַּחַת לְמַצֵּבָה, אָנוּ מְבִינִים – עַד כַּמָּה חֲסֵרָה […]
