הסיפורים של זאבת ההרים המושלגים
כל מה שהשגתי זה כלום. כשהראש כואב, העולם מתפוצץ. הוא מופרד לחלקים קטנים שנמסים. עפים עם האוויר שמנסה בייאוש לקרר, העיניים ששורפות על המסך שבוהה בך בחזרה. החרטה על זה […]
חום, קור לבן ושחור. האיזון ששוכן שם, טומן בחובו סוד. דמעה ועוד דמעה, צעקה וצרחה, כמה נפשות ימותו עד שדבר זה ייחשף? לח, יבש כאב וצחוק. האיזון ששוכן כאן, טומן […]
עכשיו ואז, אני בוכה מאושר. מסתכל על הכוכבם העייפים.. עכשיו ואז, אני מסתכלת בחיוך, אל הענפים הנעים בשקט. בכל הימים, שבהם ביהתי, ללא שום סיבה, בקיר המתקלף. בכל הימים, בהם […]
אלף סכינים חותכות את בשרי, שבע צלקות נוטרו על הגוף. אלף כאבים שונים ומשונים, והכל נהפך לאחד ונוראי. אלף דם פזור מסביב, רק ארבע גופות משחטות. אלף דמעות נקוו לשלולית […]
דמעה יורדת מטה. היא אדומה. לא ברור ממה. היא יורדת ומכתימה את הפנים הכהים, את האף השסוע והשפה המרוסקת. מלמולים נשמעים אך המילים חולפות. אף אחד לא שומע. דמעה יורדת […]
"מה אכפת לך?" אמרתי לו בכעס. "אכפת לי, וגם לך צריך להיות אכפת!" צער בירסטן חזרה "תגיד לי למה לא!" החזרתי לו "היא ילדה! היא צעירה מידי כדי שתהרוג!" צעק […]
אני לא אכתוב לכם סיפור מדהים או קטע עוצר נשימה. אני אכתוב משהו. אם איי פעם הרגשתם כאילו אין כלום בעולם? האם אי פעם ראיתם רק את המוות מסביב כשאתם […]
אני יודעת שמי שקורא את זה עכשיו חושב שזה לכבוד השואה והכל אבל לא. זה לכבוד החתולה היקרה שלנו (נולה) שנדרסה הבוקר וגוריה (רק בני כמה שבועות!) לא נמצאו אך […]
חזרתי לחדרי וראיתי אותה שכובה על השמיכות והכריות שהיו מפוזרות ברחבי החדר כששכמותיה חשופות ושאר גופה ועירום מכסה בשמיכה. על שכמותיה היה קעקועה של זוג כנפיים ממורטות ועליהם תלוי שלט […]
פתאום שמעתי את צופרה של הרכבת. אחי הגדול עטף אותי בזרועו המגוננת וליטף את שערי אך יכולתי לשמוע את נשימתו המאומצת ואת השיעול החרישי השמיעה ומיהר להשטיק. אני הייתי בריאה. […]
אדמונד הביט בי בעיניים מחייכות. "מה?" שאלתי ורכסתי את הסווצ'ר השחור שלי עד הסוף. "כלום, את יפייפיה." אמר ונשק ללחיי. הרגשתי את נשיקתו כמגע קליל של להבה. "טוב, לאן הולכים?" […]
לפניו. לפניו הייתי לבד. מכורבלת בשמכה בערבי שישי שכל השאר הלכו למסיבה שג'וני אירגן. אני וג'וני אויבים, וזה בלשון המעטה. הוא הגיעה לפני חודש והתחברנו מיד ונעשנו חברם קרובים. "נמיס, […]
זה היה באחוזת הופקוורטר בפרוויה המרוחקים של לוטהדל. בשנית, איחרתי איחור אופניתי לפגישה עם בירסטן. "את שוב מאחרת" אמר בירסטן "איחור אופנתי" השבתי לו בחיוך "אני מקווה שהפעם אני לא […]
אני לא זוכרת כלום. רק פיסות אבודות, קטע שידמה רחוק כמו גלי הים עכשיו, מעומעם כאילו אני בתוך המים. רק רמז קל למה שהיה, שאתה מנסה בכל כוחך לזכור. התחושה […]
זה קרה בלוטהדל, האימפריה האחרונה. 700 שנים לאחר עלייתו של הלורד לשלטון. לורה, בעלת כוח הפלדה, חיפשה זמן רב עבור מושא לנקמתה בלורד השולט, עד שמצאה את בירסטן בעל האישונים […]
תמיד אומרים בסרטים שאלו שקוראים ספרים יהיו משהו חשוב, כלום לא מבטיח את זה. תמיד חשבו שבני נוער סובלים עם הם מתרחקים, אולי הם רוצים קצת שקט? תמיד רוצים את […]
עם איי פעם תראו ילדה קטנה על שולי המדרכה בוכה אל תשאלו למה, אל תשאלו כי אני יודעת מה היא תענה. היא תענה שהיא בסדר ואחרי שתשאלו פעם נוספת היא […]
היא הביטה באוטובוס עוזב והדמעות כאילו באו מעצמן והיא אינה ידעה לעצור אותם. הידיעה שהוא הולך לתמיד הייתה כל כך כואבת עד שזה נדמה כחלום בלהות. * * * דפיקה […]
היא הסתובבה ביער החשוך. לבדה. לא הייתה מודעת למה שהיא תראה ולמה ושיקרה מול עיניה, העדיין תמימות. רגליה גרסו את החצץ של השביל בקול רועש ובקצב אחיד שהופר רק כאשר […]
אני רק בוכה ונמאס לי לבכות, אני לא מאושר ונמאס לחקות, אני רוצה לעוף אבל לא יכולה, כל החיים רוצה וכולם מנסים לשבור את הבועה. אני רק מסתכלת ולא רואה […]
"מה את זוכרת?" שאל הפסיכולוג. אלף אפל עם שער כסוף-לבן ועניים סגולות כחולות. "כלום." אמרתי "בבקשה, נסי לזכור. אחרת נתקע כאן עד שתספרי לי." אמר בקול הבס שלו. הורדתי את […]
ציפורים עפות,סוסים רצים,ואני סתם עומדת. שבשבת מסתובבת,הגלים מתנפצים על החוף,ואני סתם עומדת. דברים מתים,דברים חיים,ואני עדיין עומדת, חצי חצי. מישהו בוכה בי,מישהו מאושר,אך אף אחד לא רואה,אני עדיין עומדת. ואני […]
אתה מכיר את ההרגשה שאתה עומד למות וכלום לא קורה? כשאתה חושב איך תהיה ההלוויה שלך והדרך היחידה לגרש את ההרגשה הזו היא לכתוב או להוציא את זה על משהו? […]
מה עם העננים יהיו במקום העצים?מה עם השמש?למה היא צריכה להיעלם ולהופיע כל כך הרבה פעמים?איך יודעים שמישהו עצוב או שמח?למה הפרח פורח בסתיו? איך כדור הארץ מסתובב ולמה אנחנו […]
"וואו! זה היה ממש אדיר!" אמר והתהלך בין הגוויות המתות ולוקח שלושה סוסים טובים"לא, לא ממש" אמרתי בשקט"את אמורה לשמוח! לרקוד! משהו!" אמר והתחיל לאסוף ציוד"אתה מוזר" אמרתי לו"את יותר" […]
הלכתי בשביל הצר והסלעי שהיה מוכתם בדם וזרועה גופות מעוותות. מי היה פה?"ליתר דיוק מה קרה פה" ענה קול, לא טרחתי להסתובב. עם הא היה רוצה אותי מתה זה כבר […]
אנחנו דומים בשוני שלנו וזו האמת. כנראה שאין משהו אחר לחלוק. רק שוני. העולם אכזר וזה טיבו, אי אפשר לשנותו. זה מה שקורה לכל מי ש… טוב, חי.
הולכת במשעול הרחב, רוח קרה באה מן ההרים המושלגים ממערב ומ אחורי כפר חרוך ושרוף.התבוננתי לאחור פעם אחרונה. בתי העץ הקטנים היו עתה ערימות אפר שחור-אפור ושלדים שחורים נערמו במרכז […]