הסיפורים של Yuki
אם מדינת ישראל הייתה מונרכיה דיקטטורת( מנהיגות שעוברת בירושה אב לבן) וראש הממשלה שלנו היה ילד בין 12 שהוכתר מכורח הנסיבות. בשל חוסר נסיונו ותמימותו מוביל הילד הזה את מדינת […]
אחיו רועי תיק, תק, תיק, תק, תיק, תק. היד של הילד שלה נראתה מאוד בטוחה בעצמה כשהוא מרים ומנחית אותה על רצפת המטבח, היא שורטת בחול בקעים קטנים וחיוורים של […]
"אולי ניסע לאנשהו, רחוק מכאן". "רחוק ממני?" "אל תקחי את זה באופן אישי, אין לי בעיה איתך, הנוף פשוט משעמם". "זהו נופי". "נו, לא הנוף, הנוף. התכוונתי לאנשים, חטטנים, רועשים […]
מעולם לא החנקתי דמעות, לא רציתי. דמעות נועדו לקשט את פני, לגלות את הפגיעות שאנשים בוחרים להתעלם ממנה.. עכשיו הן זלגו על פני, פרוצות כמו סופת גשם חורפי, אחת גלשה […]
פעם היינו חברים, חברים. לא קבוצה דלה של זרים ששוברים לי את כל החוקים. פעם היינו מאוחדים, מזלזלים. הרגשנו מלכים, שולטים על עדה של שוטים. פעם כתבתי בכישרון, כזה שאיש […]
החנות של לובלין הייתה הדרך שלי לא לקחת ברצינות את מצבי הרוח המוזרים שלה, לכולנו יש קשיים אך היא, הייתה לה דרך דיי מאיימת להתמודד איתן, היא הייתה נוהגת לנשוך […]
"טס התיישבה בניהם, מתלבטת אם להתחיל בעצמה את סידרת החיבוקים נשיקות שתמיד פתחה את מפגשיהם הלא מתוכננים. צ׳יייס חסך לה את הכרעת ההחלטה, הוא קם ממקמו והעניק לה את חיבוקו […]
פעם בעבר הלא רחוק גידלתי ילד שרצה להיות לוחם, בכל ארוחה שאכל הוא התכונן ליעודו, בכל משחק ששיחק הוא חישל את גופו, כל מבחן שצלח הוא האדיר את רוחו. פעם […]
בהלווייתי את תעמדי נטולת דמעות. דמות קפואה. אולי תחלוף בך המחשבה להצטער על לכתי, אבל זאת תהיה רק מחשבה שנובעת מהדמעות שתראי סביבך ומהזיכרונות שלנו יחד. לאחר ההלוויה, אולי אפילו […]
רועי אחז היטב בידו של עידו, מסרב לשחרר. שניהם ישבו על ספת עור דהויה בחדרה של העובדת הסוציאלית, מקשיבים. הוריו ישבו במרחק מה ממנו, נדחקים האחד כנגד השני בתוך ספת […]
"המדריך לעשיית צרכים במרחב הציבורי" בזמן ששלפוחית השתן מלאה וכל רצונה הוא למצוא מקום ראוי להתרוקן יש כמה דברים עליהם צריך להקפיד בשרותים ציבוריים. ראשית באין אם את בת או […]
הנסיכה הזרה שלחה יד מפתח המרכבה, נעזרת בידו של אחד הנערים שעמד זקוף גב ונרגש. יוקי בחן את ידיה הנשיות שלק ורדרד קישט אותן, צמיד זהב עיטר את מפרק ידה […]
היא רק מבקשת את ילדי היא רק משקרת לי שאין בלעדי היא רק עוד דורשת היא לא מנחמת תאמינו היא רק שוב בוכה לה דמעות של בושה ורק מצפה להזיל […]
הנה אני, מחזיק את עצמי לא דומע על כל פצעייך זה כבר זמן שדמי וליבי נגרים על גבך מי, יושיט את ידו יעניק נחמה כשתלכי לי הוא יניח ורדים על […]
עוד רגליי מלטפות את אבנייך, שפתיי רעבות לנשיקותייך, ועייני כלות, לאור פנייך, רק אחזי בי… עד תום כל כוחותייך. עוד ידי אוחזות בדרדרייך, דמעותיי, ממליחות את מתוקייך ודמי ניגר על […]
אביה אחזה היטב בידו משעינה את משקלה המועט על זרועו השרירית, רגליה היו נתונות בזוג סנדלים כחולות עם עקב ארוך וצר. היא הייתה בוחרת ללכת עם נעלי הסירה שלה, גם […]
דוריאן שנא את העיניים שלא פסקו מלעקוב אחריו, הוא הורגל במבטים אך כעת היה זה מצב בלתי נסבל. שומריו צעדו כל כך קרוב אליו כמצפים לרגע בו יתמוטט שוב, עברו […]
אופק בדיוק סיימה לסדר את המיטה כשדוריאן נכנס לחדר ונשכב עליה, היא רטנה חרש על חוסר התחשבות והניחה בידו כוס יין. היא הסירה את נעליו גם כשסרב, ותרחה סביבו עד […]
דוריאן עמד נרגש, שיחת העידוד שרון ואישתו עשו לו לפני המעמד, נשכחה מראשו. הוא חיכה בחוסר סבלנות שהדר תבין סוף סוף מה הם עושים לבדם בגן, הדר לא הבינה, או […]
הדר ישבה וקראה בספה המרוחקת ממקום מושבו של הנסיך. דוריאן רצה שתשב לידו, אך היועצת של אביו, התערבה בנעשה בארמונו, ודרשה מאביו שלא יאפשר להדר לשבת קרוב אליו במקומות ציבוריים […]
הנסיך דוריאן היה שקוע בשינה עמוקה כאשר הדר עזבה נרגזת את מיטתו. שוב ושוב הוא נטש אותה לטובת הממלכה, בטיעונים שונים ומשונים השאירה לבד בחדרו, משועממת ורוגזת. לעיתים מצאה נחמה […]
רעש מחריש אוזניים נשמע כשהאשליה שלי התנפצה לנגד עיני, מסביבי נחו בחן מזוויע זכרונות מתוקים, ונדרים מופרים. שמלתי הייתה ללא דופי. אך לא כך ידי, הן היו זרועות בהרס וצלקות […]
טיפת הזעה החדשה שנוצרה בין שכמותיו החליקה באיטיות במורד גבו, היא נתקעה לכמה שניות על אחת מחוליות עמוד השדרה שלו. רוני זע בחוסר נוחות, מנסה להחליק את טיפת הזעה שדגדגה […]
היא שוכבת במיטה סביבה פזורים ספרים רבים, כאלה שקראה, כאלה שתקרא וכאלה שתניח בזהירות לידה כשהתוכן יתגלה כמשעמם. מהחלון הפתוח מסתננים צללי הצחוק, וקולות דיבור, ואף שהייתה רוצה להיות חלק […]
שי עקב אחר כתם הרטיבות שהתרחב על חולצתו. נעם הייתה אחוזה היטב בזרועותיו, תנוחתה לא הייתה מאוד נוחה לו, אבל הוא לא העז להפריע לה בבכיה, יש גברים רבים שמעדיפים […]
סקאי אסף את הנגן מהמיטה חופן בידו את האוזניות הלבנות שהשתלשו מבין אצבעותיו, "יוקי" הוא קרא לכלבתו, וזאת קמה מרביצתה על כריו ומהירה אליו בקשקוש זנב שובב. הוא אחז בעדינות […]
היא שוכבת במיטה אותה דמות קטנה אותו שם ישן, אותו חיבוק ווירטואלי מוכר כותבת ברגשות מהוססים, חשה מאויימת מכל הכותבים החדשים והוותיקים חשה בשינוי שעברו כולם שעברה היא הרחק הרחק […]
ערב טוב לקהילת הסופרים, קוראים, חברים שבאתר. אני לא אשאל אם אתם זוכרים אותי כי זה יהיה מעט מזלזל ביכולת הזיכרון שלכם בהתחשב בזה שדיברתי איתכם רק לפני שבועיים. אז […]
שמעתי צחוק. אף ראיתי אותו ניבט מעיני, קראתי את צחוקך. הנרשם על הדף. עקבתי אחריו, מחפשת את קולך… אך איבדתי אותו, עם הדיו השחור. דמיינתי אותו, מתפזר בין קירות חדרך […]
זמן רב לא הייתי כאן, גם לא אהיה כאן לעורך זמן. נראה כי זמני עבר, כמעט ואיני מזהה כאן חברים ומכרים. אני תוהה אם מידי פעם משהו נזכר ביוקי. אני […]