הסיפורים של yotamreshef
זה היה פשוט יפיפה. אדיר. לזלמן פשוט לא הייתה יכולת לתאר לעצמו בצורה ברורה את התחושה האלוהית שהציפה אותו. התחושה הנצחית שתפסה במעלה עמוד השדרה שלו וגרמה לכול גופו לסמור […]
השם המלא הוא ביל ארווניג סמית'. בקיצור זה סמיתי או בילי. תלוי איפה. אני עובד באזור ניו יורק ברוקלין. בתפקיד כבר הרבה זמן. הרבה מאוד, ובמשימה הזו למעלה מחצי שנה. […]
הוא על ברכיו. ידיו מושטות באוויר לצדדים. כול אחת מהן קשורה בחבל לעץ אחר. הם קרעו לו את החולצה ופצעו אותו בכול הגוף כשניסה להיאבק. עכשיו הם כולם עומדים בשורה. […]
גילי התחיל ללמוד ספרות אנגלית לפניי חודש וחצי. בזמן הזה הספיק להכיר את דנה. לפניי שבוע וחצי הם החליטו להיפגש כדי ללמוד ביחד. שם דבר לא קרה שם, הוא גם […]
לא היה קשה מדי לארגן את זה. נכון, זה מבצע די מורכב, ואני רק נער בן חמש עשרה שהתחיל לכתוב לפני שנה ושבקושי למד כתיבה בחיים שלו. שלא לדבר על […]
כולם צועדים בצורה מסודרת במסדרון האפלולי. כל כך הרבה אנשים, כל כך הרבה סיבות וסוגי עצב וכאב. כל כך הרבה טעמים מוזיקליים שונים. תנועה אחת קטנה תזוזה אחת לא במקום, […]
"ומה כתוב לך על החולצה?" "נירוונה." הזקנה הייתה מבולבלת. הוא שם לב לכך שהיא חופרת במחשבותיה בניסיון להבין את פירוש הכיתוב. כמובן שלא היה לה מושג. והאמת שלא היה לו […]
אור השמש שרף את עיניו. במשך כול כך הרבה זמן התרגל לצריבת אור האלקטרוני שכבר לא יכל לסבול את האור החמים והחי של העולם האמיתי. הוא הרגיש שהתזוזה והמגע שמאפיינת […]
הוא יושב על המרפסת ומביט בזריחה. זה היה מעשה חכם לבחור דווקא את הבקתה הזו. הזקן ההוא צדק בסוף, באמת רואים מכאן את אלוהים. ואם ממש מתאמצים אז אפילו את […]
גבר כבן שלושים יושב על ספה בסלון ביתו וכותב. הוא כותב במחברת, שונא להקליד. הוא כותב סיפור שכבר מזמן רצה לכתוב אך לא ידע בדיוק איך. הוא ידע מה הוא […]
אני לא זוכר כלום. אני מבולבל. איפה אני? השמיים כחולים. עננים רכים ממלאים אותם. עננים בצורות. ענן אחד בצורת מסרק, אחד בצורת ספר. אני מסתכל על הכול דרך חלון כלשהו, […]
היה לי יום נוראי. באמת, יום כל כך רע לא היה לי כבר הרבה מאוד זמן. היו לי מיליון דברים לעשות וכלום לא הספקתי. שיעורים לאנגלית, כתיבת פעולה, ישיבה על […]
יהונתן גפן בן ה 26 הביט בדמות הילד הקטן שהתנוססה על פני כריכת הקרטון הצהובה והרכה. זה היה ציור פשוט מאוד, אפילו ילדותי במובן מסוים. אבל כל כך יפה. משהו […]
בערב בו הגיע העולם אל קצו. חיממתי לעצמי טוסט. השתמשתי בעגבניות מיובשות, לחם טרי, זיתים שחורים וגבינה צהובה. הבטחתי לעצמי שאני בחיים לא אגע בגבינות יותר. עם כל הסבל שנגרם […]
האיש הרזה יושב כך, מכופף. תיק הגב שלו משתלשל ממנו, מהודק עליו רק בקושי בעזרת שני סוגרי הפלסטיק הדקיקים. ידו האחת מחזיקה את האנטנה הדקה שניצבת לשמאלו, והשנייה את מכנסיו […]
היא בלונדון. הוא כאן. גם הוא בלונדון. מזמן. שנים שהוא בלונדון. ההורים שלו כול כך בארץ שזה מדהים. גם אחיו הגדולים. לפעמים זה גם עצוב. לראות את הדגלים בעיניים. את […]
ג'וני פנדר. שקרוי על שם הגיטרה הישנה והאדומה שלו. זו שהוא מנקה ומבריק לפחות שעה ביום. הוא בחור חביב ביותר. מוזיקאי מוכשר, על זה כולם מסכימים, יודע לנגן בלפחות חמישה […]
בקיץ ההוא לא עשיתי כלום חוץ מלשבת מול הטלוויזיה ולחפש סימני עננים בשמיים. עוד הייתי קצת כותב בתחילת הקיץ, אבל גם עם זה מהר מאוד הפסקתי. וזה לא שלא הייתי […]
אני בדיוק חזרתי מעוד פגישה בה חיבקתי אותה והיא לא הפסיקה לבכות. זה היה אחרי שהיא חזרה ממפגש עם סבא שלה. היה לה קשה. זה היה יכול להיראות טיפשי, לבכות […]
"זה נורא לא מצחיק" "אני דווקא חושבת שכן" "למה?" "היה לך כול כך טוב ועכשיו הכול הולך לההירס לך רק בגלל סיפור אחד שלא נכתב טוב"" "אבל זה מה שתמיד […]
אני חולם להיות יום אחד ספר. כמובן שזה לא חלום פשוט כל כך. יש כאלה שיגידו אפילו חלום בלתי אפשרי. אבל תמד הייתי אחד כזה שחולם בגדול. ותקראו לי נאיבי, […]
הבטיחו לנו שעם המהירות האיטית של הרכבת. ועוטפי האוזניים החצי אטומים. בקושי נשמע את רעשי המנוע והאוויר השורק. איזה בולשיט. רצו לעשות את זה כדי שנתחבר אל השקט והטבע. בינתיים […]
זהו. עכשיו כבר כולם ידעו. אף נשיא לא יכל להסתיר זאת יותר מעיני הציבור, גם אף איש דת כזה או אחר. כמה שניסו להסתיר זאת, בעזרת חיוכים נעימים ומילים עדינות, […]