הסיפורים של yolo22
כל שנותר הוא למצות עד תום כל רגע ורגש שיביא היום לחבק את העצב ולטבוע בשמחה ללקט כל רגע שלא ייפול לתהום השכחה לחייך חיוך רטוב מדמעות זהו האדם שארצה […]
המוטיב שלי הוא השתיקה ההבטה מבעד צוהר בחיים אמתיים, מלאים, בשרניים הציפה על הענן מעל ראשי הסובבים אותי האיבוד הרציף והתמידי מהאני שאני מי אני בתוך קבוצת האנשים שלי איזה […]
אני כמו מין בובת חרסינה יושבת לי על המדף יפה, חיוורת, מלכותית אנשים מסתובבים וצופים בי מידי פעם מתקרבים ומשוחחים אבל אני נשארת על המדף לא מגיבה אני נשארת על […]
אני חברה כל כך נאמנה שזה כלל לא מתמיה איך תמיד אני מוכנה לסלוח ואת הלחי השנייה להציג
הכלבה התיישבה על ברכי וצחקנו יחד, חולקות מחדש את האושר הקיצוני שחלקנו בקיץ שעבר, כשלקחתי אותה איתי לחו"ל. אני נותנת לה אוכל והיא מרשה לי, ברוב טובה, ללטף לה את […]
אני אוהבת בבוקר של ימי שבת לאכול חביתה וגם סלט
היא הייתה הנערה הכי מכוערת בבית הספר. כל כך מכוערת, שכולם הופתעו שעוד היו לה כמה חברים. "כמה" זו מילה קצת גדולה, אבל היו. היא גם הייתה הכי מטומטמת בכיתה, […]
רגע רק רגע הרגע של המקום השני בתחרות ריצה הרגע של הצורך לקום הרגע של הריב והצרחות הרגע של הבגרות במתמטיקה הרגע של איחוד אחרי שנים והרגע של "אני יוצא […]
ובאמצע כל הכלום והמוות המצופים מיליוני עליי שלכת יבשים ואדומים היה פרח קטן וצהוב. מה לעזאזל אתה עושה פה, פרח קטן? זה מין בדיחה חולנית כזאת? אתה צוחק עליי? אתה […]
ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה. לא נראה לי שהמסע לפולין, זה שכולם חוו ואני כמו ריחפתי מעליו, נפל עדיין, ואני לא יודעת אם זה יקרה מתישהו. אולי זה לא. ואני […]
אני ענן, ואני שטה לי בשמיים. תחתיי חלקות אדמה חומות וירוקות המשתרעות עד אין קץ ומעליי פסטורליות נקייה של שעות טרום הזריחה. אני קו הרקיע בין רגעי לבין נצחי. אני […]
כל החברים מהכיתה הביטו בי כשהלכתי וידי אחוזת מזוודה והם קראו לי בשמות כאילו הוא לא העתיק ממני לפני שבוע וכאילו היא לא התלחשה איתי בהפסקה וכאילו הם לא שרו […]
וכל מה שדומה התערבב גם הוא ולא היה יותר כל אחד לעצמו אלא בלילה מדוללת בה היה כל אחד לעצמו כולם בשביל אחד ואחד בשביל אחד ההוא ידרוס גם את […]
זה בסדר להיות בת 17 ולהיעלב כמו ילדה קטנה זה שאת בת 17 לא אומר שאת מוכנה לראות את זה כך, כשביומולדת שלך, את יושבת לבד בקצה השולחן.
הוא סגר בכעס את הדלת ושמע את אביו עורך שולחן. אבא טפח על כתפיו בשאלה, אבל שניהם ידעו שהיא תישאר תלויה באוויר. בצעדים חרישיים הוא נכנס לחדר ופתר בחריצות תרגילים […]
אביגיל פלטה אנחת הקלה בפני האיש שפניו הנאות חבוקות בזרועותיה. כשחודש לפני כן פגשה אותו לראשונה, היא ידעה שהוא האחד. היא ישבה שם ודחפה פופקורן לפיה בדיוק כשהוא וחבריו המגודלים […]
היא התאבדה וזהו? לא נכון. לא נכון לא נכון לאנכון לא. חייב להיות משהו- מכתב אולי. הכנסתי את ידיי לארונותיה, חיטטתי במדפים שלה ונכנסתי לפרטיותה עד כדי כאב. אני אונסת […]
אף אחד לא מדבר על שלום צועקים הבלים על צדק על כפות המאזניים תאוות השלטון כמה רמזים עד שהוא מת כמו אוגר המתגלגל במקום בסוף העצרת הזאת נדע אם את […]
הבזקים כהים מזמינים אותי ולא אותי כי עם זאת זה לא אישי מעט מסר וכל כך הרבה לא מסר תפסיק להיתקע ל ה י ת ק ע בצומת תפני סרט […]
הוא כבר לא זוכר איזה בשבוע זה היה, אבל הוא זוכר שנשמעו קולות מאוד חזקים, כאילו היקום כולו נקרע לגזרים או משהו. אז הוא צרח די הרבה. וכשהוא הפסיק לצרוח […]
קרני האור הראשונות בוקעות ממרבד האיזמרגד שממלא את שדה הראייה, ולמשך כמה דקות לאוויר יש ריח מתוק של שמש. האיש עם הרטייה והשיניים הצהובות זורק לי חתיכת לחם מלא ריקבון […]
עוד נער נעדר ועוד סבא שמת מסרטן ועוד נערה שנאנסת ועוד ילד בוכה שירימו אותו על הידיים ועוד אישה שחוטפת דום לב ועוד תינוקת שנדרסת ועוד צמח מתייבש ועוד גבר […]
מיליון דרכים התפצלו ביער עבות, לטוב ולרע אין הן שוות. כמה טובות, כמה רעות, ואחת בה בחרנו משכבר מבטיחה שישאר אותו הדבר. באיזו תבחר?