הסיפורים של yarden10
פרק 13:סטלה הרגישה כאילו זרקו אותה ממטוס בגובה רב בלי מצנח. היא הפסיקה להתרכז ונשענה לאחור על הסורגים. התמונה היטשטשה ונעלמה.היא ידעה שג'ייק נשך אותה, זה לא היה חדש, אבל… […]
פקחתי עיניים, השעה הייתה שעת בוקר לפי הקולות שנשמעו בחוץ ולפי האור שחדר פנימה.הייתי במרפאה שבבנין המרכזי.פרסי ואנבת' ישבו ליד המיטה שלי, במיטה לידי שכב לוקאס. הבטתי בזהירות בפניהם, ראשיהם […]
כולם התפזרו, ידעתי שיש כמה חבר'ה שמסתתרים בעצים הקרובים למקרה שהחניכים מהקבוצה השנייה יגזימו. אני ולוקאס עמדנו במקום רחוק יחסית מהדגל שלנו, כדי למשוך את כולם אלינו.ישבנו ליד אגמון קטן […]
ארוחת הערב הייתה קולנית במיוחד. המשחק היה עתיד להתקיים בסיום הארוחה וכלום התרגשו, היה מצחיק לצפות בזה אבל מצד שני זה הזכיר לי יותר מדי את החורף שעבר שכולם התכוננו […]
בשעה אחד-עשרה עמדתי בזירה ביחד עם פרסי. האימון שלנו באמת היה עם בני אתנה.לוקאס ישב בצד והביט בזמן שפרסי הסביר את מהלך השיעור, כל שאר החניכים ישבו מלפנים והקשיבו. אני […]
אני ופרסי הלכו לכיוון חדר האוכל אחרי שסידרנו את הביתן שלנו, התיישבנו בשולחן פוסידון וראינו את שאר החניכים נכנסים למקום. "חדר האוכל" היה שטח פתוח מוקף עמודי שיש לבן, היו […]
ערפל כחול הזדחל סביבו, שנינו עמדנו בחושך. שום דבר לא נראה מלבד הערפל."לוקאס" הקול היה רגוע, חזק ומפחיד בו זמנית. נרעדתי, גם הוא נרעד, לא רחוק ממני. "כמה זמן עוד […]
הבניין היה בדיוק מה שזכרתי, הקירות הלבנים, ספות עור ושולחן פינג-פונג ששימש שולחן למועצה, כאשר התכנסה אחת כזאת.כירון עמד והביט בי כשנכנסתי, רון ולוקאס כבר ישבו בשקט, "תודה שנכנסת אמה" […]
"האלים נודדים ממקום למקום. הם משנים את הכיוון שלהם למקום הידוע ביותר בעולם, המקום החשוב ביותר, מרכז העולם אם תרצה. והיום זאת ארה"ב שלנו. כמו שאתה בטח יודע מהסיפורים, האלים […]
פרק 12:סטלה פקחה את עיניה ומצמצה, אור שמש שטף את החדר.הקטע הזה של 'אור-שמש-ששורף-את הערפד-והוא-הופך-לאבק'? שטויות. אור היום היה גורם לעור לעקצץ, אולי לגרד, אבל עם שרוולים ארוכים מספיק לא […]
משהו התקרב מתוך העלטה של הלילה ואני צעדתי לאחור כשאני דוחפת את רון אחורה."מה הדבר הזה?!" שמעתי אותו מתנשם ונסוג אחורה בעצמו. הבנתי את הפחד שלו.ראיתי ראש מפוחלץ של המפלצת […]
לרגע לא הצלחתי לנשום ואז עקפתי את פרסי ורצתי אל הסלון, לוקאס לא נראה בשום מקום, הסתובבתי כדי לראות את פרסי שנעמד לידי, "איפה הוא?" שאלתי בכעס.פרסי יכול לבוא הנה […]
"זאת לא הייתי אשמתי. לפני שנתיים, עוד לפני שהגעת למחנה בכלל, הייתי ממורמר בגלל שהדברים שספרו לי, היה לי קשה להכיל את העובדה שאני בן של אלה או שהאלים בכלל […]
צעדתי במסדרונות של בית הספר, בית הספר הזה היה כמו כל בית ספר אחר: מסדרונות עם קירות לבנים, כיסאות ושולחנות בכמה מקומות שונים, חדר מורים, מנהל עצבני. שגרה.נאנחתי ושאלתי את […]
"חתיכת…" חטפתי את החרב מהרצפה והסתערתי, מכה, חסימה, כמה תנופות, ולוקאס מצא את עצמו שוכב על הרצפה כשחוד החרב שלי מונח על צווארו, "איך זה להיות מהצד השני של הלהב?" […]
פרק 11:לא.לא יכול להיות. כל אחד רק לא הוא. לא הוא.סטלה החווירה רק מחשבה אחת עברה לה בראש: ג'ייק דאימונד, החבר-לשעבר שלה נתפס כמוה על ידי צידיי ערפדים, ואין לה […]
פרק 10:סטלה התעוררה שוב אחרי זמן רב, כנראה בערב כיוון שהחדר היה חשוך יותר מקודם. היא נאנחה וכל גבה כאב וצרב. בכמה מקומות נוספו פציעות או שריטות קלות אבל חוץ […]
"איך תעזרי לו?" דון שאל, "גם ככה הוא ימות בתוך מספר דקות"משהו חם זלג על הפנים שלי ובאימה הבנתי שאני בוכה. שמעתי את עצמי צועקת: "סתום את הפה, ויטו!"הוא נראה […]
"אין לי הרבה זמן…" הקול של מאור היה חנוק והוא נאנק מכאב, "… את זוכרת את המקום שלקחת אותך אליו.. ביער… " הוא נאנק מכאב ואני שמעתי משהו נשבר, "… […]
רציתי לצחוק ולהגיד לסהר שהוא מדבר שטויות, רציתי לבכות מהמחשבה שהאשמתי אנשים סתם, רציתי לצרוח כי הבנתי שהוליכו אותי שולל, רציתי- וזה יותר מכל- למצוא את דון ויטו ולהחטיף לו […]
הרמקולים הודיעו על הרכבת המתאימה לי ואני רצתי אל הרציף הנכון. עליתי על הרכבת והתיישבתי בקרון ריק."מוזר" אמרתי לעצמי כשהבטתי בפלאפון שלי, "למה אף אחד לא עולה על הרכבת?"הרכבת כבר […]
כשהתעוררתי בבוקר דן לא היה בחדר. קמתי בזהירות ממקומי והבטתי סביבי, הייתי בבית של דן, מה שאומר שלא חלמתי. נאנחתי והבטתי בחדר. דן ישן בממ"ד של הבית שלהם, יש לו […]
דן לא הרשה לי לחזור בשעה המאוחרת חזרה לחיפה. התקשרתי אל אמא שלי כדי להרגיע אותה ואז התקשרתי אל סהר."היי" הוא אמר מהצד השני"היי" אמרתי בשקט, "מה איתך?""אני בסדר" הוא […]
פשוט שוטטתי ברחובות תל אביב כמו רוח רפאים. התעלמתי מהצלצולים בפלאפון שלי, התעלמתי ממבטי העוברים והשבים. יכול להיות שהחברה שלי באמת מתה? לא. מני שיקר.אבל אני לא יכולה להיות בטוחה […]
טוב, הייתי אמורה להגיע הביתה. משום מה מצאתי את עצמי עומדת בתחנת הרכבת של ת"א אחרי כמה תחינות לאנשים מכסף. רצתי ברחובות תל אביב לעבר המקום היחיד שהיה נראה לי […]
מאור חקר אותי לא פחות טוב מאבא שלו. אני והוא ישבנו בחדר שלו כשסיפרתי לו את כל הסיפור וחשבנו על תוכנית חדשה."אי אפשר פשוט להוביל את אבא שלך אל המחבוא" […]
הדבר הראשון שעשיתי היה לרוץ אל הבית של מאור. דפקתי על דלת הדירה שלהם ואבא שלו פתח לי את הדלת עם מכשיר פלאפון באוזן, הוא אמר , "… הרגע מצאתי […]
אני מרגישה מיואשת. בערך צהריים והבטן שלי מקרקרת. אני סופרת סדקים בתקרה מרוב שעמום והייתה לי הרגשה מגעילה כל הבוקר. תחושת בטן.כשסוף סוף מישהו פתח את הדלת היה כבר לילה. […]
ישבתי בחדר שמתחבר אל המחסן. הוא לא היה מעוצב כמו החדר השני, היה בו קרש שאמור להיות מיטה וזהו. תא כלא.אפילו גרוע מזה.סקראב עוד לא "סגר את הפינה" בינינו ואני […]
"אוו, איזה מחזה יפה" אמר סקראב בלגלוג, "שמישהו מהחבר'ה של דון ויטו יגלה חולשה.. איזה יופי""אז מה אתה רוצה סקראב?" שאלתי בכעס"בואי, שבי" הוא חייך והביט בי, "אני מבטיח לא […]