הסיפורים של Writer777
– סטיבן – הילדה הזאת – אמבר? ילדה מוזרה. חושבת שיש מסביבה רוחות, זה אחד. שתיים – יש לה צבע עיניים בדיוק כמו שלי. ו, הכי גרוע, שלוש – היא […]
– אמבר – הגיע יום החתונה. עשיתי בדיוק כמו שקולין אמר: ענדתי את שרשרת אבן הירח. לא כל כך הבנתי למה אני צריכה לענוד אותה, אבל העדפתי פשוט לעשות את […]
-סטיבן – ביום למחרת, ישבתי על המיטה וקראתי ספר. בזמן האחרון התחלתי לקרוא יותר מהרגיל. אולי נדבקתי מאנבל. אנבל… לא, לא התאהבתי בה, אבל אני מודה, די הוקסמתי. נזכרתי בה, […]
– אמבר – היום בלילה החלטתי לבדוק האם מה שקרה אתמול אכן קרה. ׳הזמן של הרוחות הוא חצות, כידוע,׳ חשבתי. אז הלכתי לישון כמה שיותר מאוחר. בחצות נשארתי ערה, עצמתי […]
-סטיבן – ביום שלמחרת הלילה המוזר ההוא כששמעתי עוד שיחה בבית, ישבנו כל המשפחה בסלון. אמא ואבא ראו טלוויזיה, דודה שרה דיברה בטלפון ואני סתם השתעממתי. ואז נשמעה דפיקה בדלת. […]
-אמבר – אמא׳לה. זה היה בוודאות הליילה הכי מוזר בחיים שלי. סיוט. שיחה עם הרוח של קולין. חשבתי שזהו, מספיק לליילה אחד. כמה טעתי. באותו ליילה, אחרי השיחה עם קולין, […]
– סטיבן – שיחות בבית שלי. ספר מוזר. נבואה. החלטתי להבין מה כל הדברים האלה. רציתי לחכות לחצות ולבדוק האם האנשים האלה שוב פעם יבואו אל הבית. אז נשארתי ער […]
– אמבר – מצאתי את עצמי במקום קר ולח. זאת הייתה מערה די קטנה. במרכז המערה בערו להבות כחולות שלא נתנו חום, אלא להפך, קיררו ויצרו צללים מרקדים על הקירות. […]
– סטיבן – כשהתעוררתי בבוקר אחרי הלילה המוזר ההוא, המוח שלי התחיל אוטומטית להסיק מסקנות. הבנתי שהאנשים ההם דיברו על מפתח כלשהו, ומשהו שקשור לרוחות. אבל במיוחד הלחיץ אותי המשפט: […]
– אמבר – בוקר שלם חשבתי על החלום שלי. שער? מפתח? תאומים? דוברי רוחות? מה הקטע של כל הדברים האלה? מי הבחור ההוא? איך קראו לו… רוברט? לא, סיימון. חשבתי, […]
– סטיבן – בליילה לא הצלחתי להרדם. לקחתי את הפלאפון שלי, בדקתי מה השעה. בדיוק חצות. הרגשתי שהפה שלי יבש והלכתי למטה לשתות. החושך היה מוחלט. לא ראיתי דבר, מיששתי […]
-אמבר – חלמתי חלום מוזר. הייתי בכפר מדברי קטן. הלכתי שם ברחוב עם ההורים שלי. אבל לא ההורים שלי – ג׳ודי ודייב המילטון – אלא שני אנשים אחרים. לאישה היה […]
– סטיבן – ״כן, ג׳ודי,״ אמא שלי דיברה בטלפון, ״כן. לא… הא, באמת?!״לא רציתי להקשיב אבל לא כל כך הייתה לי ברירה. ״מה את אומרת!״ אמרה אמא, ״ותגידי… איך… איך […]
– אמבר – איכשהו שרדתי יום בית ספר משעמם. אחרי ארוחת הצהריים לבשתי ג׳ינס וחולצה חדשה יפה. חשבתי קצת והוספתי לזה שרשרת עם אבן הירח – האבן של מזל דגים. […]
– סטיבן – לא כל כך כיף לעבור דירה. במיוחד לא במרחק כזה – מאריזונה לשיקגו. הדרך הייתה מאוד מעייפת, אבל למזלינו בלי שום שריפות או עבמ״ים מתפוצצים. אחות של […]
-אמבר- ״אמבר! אמבר המילטון! קומי מייד!״ נשמע קולה של אימי. ״מממ״ משכתי באי -רצון. ״את תאחרי לבית ספר!״״לא אכפת לי…״היום אנחנו נפגשים עם משפחת אנדרסון.״המשפט הזה גרם לי לקום מהמיטה […]
– סטיבן – הייתה שעת שקיעה. הלכתי באיטיות ברחובות הכפר באריזונה וריח חלש של עשן היה הדבר היחיד שרמז על כך שרק לפני כמה שעות הייתה כאן שריפה. נשמתי את […]
אי-שםמתחת לאדמה וליםישנה מערה נסתרתבלהבות כחולות היא מוארת.במערה מפתחאל עולם המתים.סוגרי השערים עליו שומרים.רק אח ואחות תאומיםשנולדו בשוויון האביבאת המפתח להשיג יכולים ומתים לחיים להשיב… זוהי נבואה עתיקה, היא חרוטה […]
פוסעת לבד בשביל בערבייםכוכב נופל בדדונשמתך בשמיים.האם אתה רואה את כאבי?לנצח אתהתישאר בליבי.גשם יורד,עלים נושרים.זה משקף את מצבי מבפנים.מסתכלת למעלהעם דמעות בעיניים.תמיד תישארכוכב זוהרבשמיים.
לפעמים קשה לשכוח, לדעת, להבין, לסלוח. לקום ולעבור, להתמודד,קשה ליהיות אחד בודד. קשה לתת ולקבל,להיפרד, להיכשל. לפעמים קשה לשרודבעולם הזה ליחיות. צריך לדעת לעבורבים, בהר, בחום, בקור.הצלחה כולם רוצים. גם […]