הסיפורים של תולעת סיפורים... ;)
מאז ומעולם אנשים תהו, איך העולם נוצר, איך הגענו לכאן, ובעיקר: אם יש אלוהים. אז בואו אני אגיד לכם בביטחון. אלוהים קיים, וגם העוזרים שלו קיימים. איך אני יודע את […]
בבית קטן בקצה העיר נח איש שבע ימים. שיערו האפרפר כבר התחיל לנשור מראשו ועיניו החומות הביעו תמיד רוגע, חכמה ועייפות קלה. הוא גר בבית קטן וצנוע אך מלא בכל […]
שנייה לפני שהכל יקרה, שנייה לפני שהכל ישתנה, שנייה לפני שאגע באור, לדעת שאותי אף אחד לא יעצור. להבין שחלומות מתגשמים, לעצום עיניים עם חיוך על הפנים. לתת דחיפה אחרונה, […]
"מיאו…" מלמל סבסטיאן בהנאה בזמן שליקק את שאריות ארוחת הצהריים שלו. הייתה זו שעת צהריים מאוחרת וסבסטיאן מקסימילאין ג'יירובסקי הראשון עדיין אכל את ארוחת הצהריים שלו. פרוותו האפורה של החתול […]
לעצום עיניים ולנשום עמוק. להשפיל את הראש ולבלוע את הרוק. לספוג את כל הרגשות הרעים ולהרגיש את הלב הכואב מבפנים. דמעה קטנה, נוצצת ועגולה. דמעה קטנה יורדת לאיטה. דמעה קטנה, […]
ההפסקה. השיעור האהוב על כל שכבת י' בבית הספר התיכון. כל השכבה בילתה ברחבת הדשא הגדולה, מוקפים בעצים רבים. כל תלמידי התיכון ישבו על הדשא ודיברו זה עם זה. מדברים […]
אור ודניאל צעדו במסדרון השומם שם הבניין הגדול לכיוון היציאה מהתיכון, חולפים ליד כיתות נעולות ושלטים גדולים וצבעוניים התלויים על הקירות בעלי מסרים חינוכיים שאף אחד לא באמת מסתכל עליהם. […]
לאחר שהרכבת ברחה הם נותרו רק עם הדודים המוזרים שלהם, ליד הבית המוזר שלהם, שישמש אותם בכל הקיץ. דון ניצל את השתיקה שהשתררה כדי לסרוק את הדודים שלהם: הם היו […]
"אני שונא את בית הספר!" צעק אור אל המורה שהביטה בו בכעס. עיניו האפורות-ירוקות נעוצות בפניה וידיו מכווצות לאגרופים, בזמן שניסה לאגור את הכעס ולהדחיקו כמה שיותר, כי הדבר האחרון […]
"החומר משפיע עליה!! מהר!" כבר לא הרגשתי את רגליי. לאט לאט האטתי. שמעתי איך הם מתקרבים אליי. קרסתי על החול הלח. ראיתי את 'האנשים בשחור' במרחק עשרה מטר ממני. ומתקרבים. […]
הם הצליחו למצוא קרון עם שתי ספות כחולות כהות ושולחן שחור באמצע, מעל הספות היו מגירות להניח את המזוודות והתיקים. "אז הנה…" מלמלה דניאל בצער והשפילה את ראשה. "זה קורה…" […]
"מ-מ-מה אתה תעשה לה?" הוא ליטף קלות את ידיו, מנסה לגרום לכאב להישכח. קולו הרועד העלה את בטחוני. "את תגלה. בקרוב." ……………………………………………………. ישבתי ליד מיטתי הלבנה על השטיח ונשענתי על […]
~שיין~ "אייבי!" קראתי בקולי קולות בזמן שהסתובבתי בפארק הגדול. עיניי בצבע הטורקיז נצצו מדאגה. שיערי השטני עם הקצוות הכחולים עף על פניי בכל פעם שרצתי. האנשים שעברו לידו הביטו בי […]
לפתע הרגשתי את ידיי זורחות באור צהוב. הבטתי בהם בתדהמה. פס צהוב בהיר במיוחד עבר מכתפיי ועד סוף האצבעות. ההרגשה החמימה והנעימה לקחה את כל הכאב ונעלמה באותה מהירות שבה […]
דניאל התעוררה בבוקר עם חיוך של הפנים , הוא נמחק כאשר נזכרה באירועים מהערב הקודם . היא ירדה ממיטתה באטיות לא אופיינית ויצאה אל כיוון חדר האמבטיה. הבית היה שקט, […]
ג'יימי נכנס לחדרו וסגר את הדלת , הוא לא היה עייף אך לא רצה לשבת יותר בחברתם של אחיו. זה היה קשה מידיי. במשך כל השנים הם תמיד עודדו אחד […]
הציפורים הקטנות והצהובות חגו בין העצים הירוקים הגבוהים, מקפצצות בהם ומצייצות בשמחה. העננים הלבנים והשטוחים שטו בעצלתיים על השמיים הכחולים. פרחים בשלל צבעים הותירו ריח משכר של אביב באוויר. הבתים […]
"אני פרנק," הציג את עצמו האיש המסתורי. הוא לבש חליפה אפורה, עניבה שחורה ונעליים שחורות אשר הותאמו לעניבה. הוא החזיק מזוודה קטנה ושחורה. אפילו שערו השחור נראה רשמי. דילן הביט […]
במסדרון קצר, בבית ממוצע בשכונה ממוצעת בשיקגו היו שלושה דלתות, מאחורי כל אחת חדר שינה אחר. בחדר הראשון ישב מול המחשב דון, ילד בן חמש עשרה, שיערו השחור היה פרוע […]
כולם אומרים שאין דבר אשר חשוב יותר מהמשפחה. אצל שלושת האחים זה מגיע לרמות אחרות לגמרי. תכירו את האחים סטיבנס: ג'יימי, הספורטאי, דון, המנהיג ודניאל, החכמה. הם חשבו שלא יכול […]
"רוצה אותם? בבקשה. כל מה שאני רוצה זה את הרובה שלי בחזרה. אני מתגעגעת לקטן הזה…" היא לחשה בתחנונים סרקסטיים. האיש רטן וזרק משהו באוויר. קול מתכתי נשמע כאשר החפץ […]
~נקודת מבטה של קטלין~ רצנו אל תוך היער החשוך. לא העזנו לעצור. הרגשתי כאילו העצים סוגרים עלינו לאט לאט. ממש נבלענו בתוך האפלה של היער המפחיד. מה שבטוח שמעכשיו – […]
השמש החמה כבר עמדה באמצע השמיים ונחה בהם בעצלנות. הציפורים הקטנות שרקו בעליצות ועפו מעץ לעץ בשמחה. הדשא הירקרק מצופה הטל הבריק באור השמים התכולים חסרי העננים. היה זה יום […]
"נטע!!!" קולו של זאק נשמע בין העצים. הוא רץ לכיווני ונראה היה לי בהתחלה שהוא יצא מתוך שיח. "את בסד-" הוא עצר את עצמו לרגע כשראה את זרועי ואת כל […]
~לורי~הנער והנערה בעלי הסימן הצליחו להימלט.נשמתי לרווחה. לפחות הצלחתי להציל אותם. זה מה שחשוב.המכונית הגדולה התקרבה לבית הריק. מתוכה יצאו 3 גברים גבוהים לבושים בשחור אשר נכנסו במהירות לבית.גיחכתי. הם […]
מייקל הביט בחלון בדאגה, השקיף על הנער. הנער המאושר אשר מסתובב בין חבריו, בדרך חזרה אל ביתו מבית הספר.הוא לא יודע כלום. הוא לא מכיר את כוחו."הוא מיוחד, פרנק." האיש […]
"נכון, ילד. היא צודקת." קול נשמע מקצה החדר. האיש החל לקום מהרצפה הקרה. על פניו הופיעו חבורות קלות ודם קל ניתז מסביב לצווארו. הוא הוציא אקדח וכיוון אותו על שנינו."חבל […]
הוא הוריד אותי והצמיד אותי לקיר כשהוא מחזיק בגרוני."הילדה מתכננת להציל אותך. אז רק שיהיה לך ברור…" הוא לחץ על גרוני. "ז-ז-זואי?" לחשתי בקול חנוק."אם היא תעז להיכנס לכאן ולנסות […]
רצתי במורד כשהרובה על גבי שני חברי לצדי. היינו צריכים ללכת למרכז הפיקוד. זה אולי נשמע פשוט, אבל לא כשמרכז הפיקוד הוא בעצם של האויב. ועוד אויב שיצר מלחמת עולם.שלושתנו […]
"נטע, איפה היית?" ג'ון המודאג רץ לעברי ולעבר לוקאס."אני…..""טוב, זה לא חשוב עכשיו! בואי, את צריכה לפגוש את כירון." הוא תפס בידי והאיץ בי להתקדם אחריו."נתראה אחר כך, נטע! היה […]