הסיפורים של Wings
רחוב צר, ובו מלבד בתים אין דבר. הכול שקט למרות שהוא מלא אנשים. איש לא העז אפילו לצייץ, מפחד שיבוא הנורא. אנשים הלכו, אך הם לעולם לא חזרו. וא קרה […]
אנחנו חיינו על קצה העולם. הרוח בשיערנו, והחיוך על פנינו. חיינו מהר, מגיעות וכמעט מיד עוזבות. איש לא ידע מה התחנה הבא שלנו, אפילו לא אנחנו. צפנו עם הזרם, לאן […]
"פאק." אמרתי, ולא ידעתי מה אעשה עכשיו. "מה קרה?" שאלת, ובעיניך אותו מבט מוטרד קלות. אבל תמיד יש לך את המבט הזה כאשר מדובר בי. אתה תמיד חושש שאשבור משהו […]
בזמנים כמו אלו, דבר אינו בטוח. אנשים מתים, פשוט נופלים באמצע החיים. למה? בגלל שהם יודעים שמשהו עומד לקרות, והציפייה הורגת אותם. הם לא בטוחים אם זה דבר טוב, או […]
כרגיל, התעוררתי בחדר זר. אני כבר מזמן הפסקתי לקוות שאתעורר בחדרי. סגנון חיי לא ממש מאפשר תקווה שכזו. זה יהיה די מטופש להאמין שדבר כזה יכול לקרות. הבטתי בחדר, ולא […]
פשוט, תעזבו אותי, טוב? אני בת טיפש עשרה, אוקיי? אני אעשה את כול הטעויות הידועות לאנושות. והאמת, למרות שאני ממש אהנה לעשות אותן בכוונה,רק בשביל לעצבן אתם, אני מאמינה שעדיף […]
"היי, ממזרה" אמר אחד האנשים שלידם עברתי. נראה שהאצולה מתעקשת לשכוח את שמי. אבל בואו נודה, זה חתיכת שם לשכוח. זאת אומרת, מרי אליזבת מונרכיה. הלוואי ואני הייתי יכולה לשכוח […]
?what if one day I just die just drop dead in the middel of the street and nobody will know who I am I will be nothing except the girl […]
בהתחלה, לא ממש הייתי בטוחה מה שונה הפעם. זאת אומרת, הייתה את אותה תחושת ציפה כמו תמיד. אתם יודעים, לפעמים נראה לי שהסיבה היחידה לעובדה שאני עוד בחיים, היא העובדה […]
"אם אתה מתעקש, אישי הטוב" היא אמרה, משחקת במשחקו. "ונראה שמהרגע שניקו גילה על סודה, היא לא מפחדת להיסתכל סביבה, ולהביט בכול אחת מרוחות הרפאים. נראה שבמבט אחד ויחיד, היא […]
"אתם לא מבינים כלום, כי אתם לא מאוהבים" היא אומרת כרגיל ונשמעת כאילו היא ברקיעה השביעי. אנחנו נתנו לה להסתובב ככה, במספר שבועות האחרונים, מעופפת ומאוהבת, אבל אנחנו לא יכולים […]
אני נשבע שהרגעים שלמענם אני חי, הם הרגעים בהם היא מזכה אותי במבטה. נראה כי באותם רגעים, המציאות לא נפגשת עם מוחי, ואני מתמלא חרטה. הרגעים הצבעוניים היחידים בחיי, הם […]
בשביל להביא לשינוי, אתם לא יכולים רק לטלטל את הסירה. אתם צריכים לטלטל אותה כול-כך חזק, שתתהפכו. אתם צריכים להפוך אותה וליפול ישירות אל תוך מי הקרח. ורק אל תשכחו […]
אני שונאת את הדרך בה היא מדברת על עצמה. אני שונאת את העובדה שהיא אומרת על עצמה דברים נוראיים בפנים חתומות, כאילו אלו עובדות הברורות לכול. אני שונאת את המבט […]
"את הממזרה המלכותית?"מישהו מאוחרי שאל. "אני בהחלט מלכותית" אני עונה ומניפה את שיערי. "ולגבי הממזרה, ובכן זה תלוי" אני עונה ועל פניי חיוך שובב. "תלוי במה?" הוא שאל והרים גבותיו. […]
"אני יכולה לעזור לך" אני אומרת לנערה. עיניה ענקיות, כאילו אני ציפור טורפת והיא עכבר עסיסי. "אני יכולה להקשיב לך או סתם לבלות איתך" אני אומרת לה, והיא נסגרת בפני. […]
"את לא עומדת נכון" היא אמרה, ובכך קטלה את מעט הריכוז שהיה לי. "ואת לא מלמדת נכון" רטנתי, ונעמדתי מהחדש. "הבעיה היא לא הדרך בה אני מלמדת" היא אמרה ותיקנה […]
"פשוט נמאס לי להרגיש, אתה יודע?" אני אומרת אל שפורפרת הטלפון, יודעת איך זה יסתיים. חשבתי על זה במשך זמן רב כול-כך, שדבר לא יכול להתנהל בדרך אחרת. "אני לא […]
הוא ידע שהיא שם, ממש מאחוריו. הוא לא ראה אותה, או שמע את צעדיה, הוא פשוט ידע שהיא שם. אולי בגלל הריח. אותו שילוב של סיגריות ואביב. וכרגיל הוא תהה […]
"אתה משוגע"אמרתי והבטתי עמוק אל תוך עינייך. "וכך גם אתה" ענית, ונישקת אותי קלות. "לא" אמרתי והתנתקתי ממך לשנייה "אני רק משגע" הוספתי, ומצאתי את עצמי לחוד בצחוקך. צלילו היה […]
"תקשיב, שום דבר לא השתנה" אמרת, ואפילו לא היה לך את האומץ להסתכל אל תוך עיניי. "את תצטרכי להרחיב" אני עונה אלייך, ומביט בך אוספת את בגדייך. "שאנחנו נפרדנו, ושזאת […]
"איזו טרגדיה" היא אמרה, קולה שטוח, ועיניה סורקות את השטח. "זו אינה טרגדיה"אני עונה לה. "אם כך, מהי טרגדיה?" שואלת, ושולחת לעברי מבט. לא יותר משנייה, אך זהו עדיין פרט […]
אתם יודעים למה אף אחד לא מסתכל עליכם במבט ההוא שמשדר רק אהבה? בגלל שהם מביטים בכם כך רק כאשר אינכם מסתכלים. הם פוחדים מתגובתכם, ומחליטים שעדיף לשמור את זה […]
אני עומדת על הגשר הרחב של חיי, ומחכה למה שיקרה. אני יודעת שאתם רוצים להגיד לי שהגשר דקיק ונוטה להתפורר. אך הגשר הזה, הוא עבה, לא חשוב כמה קצרים ודלים […]
"את שקועה בצרות" אמרתי לך, והעפתי מבט לעברך. "את מודעת לזה, נכון?" אני שואל, ומעביר מבט על החדר המבולגן. "כן" את עונה קצרות ואינך מזכה אותי ולו במבט. לא הוספתי […]
הייתי רוצה להגיד שאני אוהבת אותו, אבל זה היה שקר. הלוואי והייתי יכולה להגיד שהוא האחד, אבל נפגעתי כול-כך הרבה פעמים שאני לא בטוחה שאני יכולה להבדיל. אני רוצה שהוא […]
אחרי הכול, הוא היחיד שנשאר. הוא היחיד שאכפת לו מספיק בשביל לבדוק אם התעוררתי בבוקר. הוא היחיד שבגללו אני עוברת עוד יום וגם את זה שאחריו. הוא היחיד שבאמת דואג […]
מבטיהם נפגשו. הם ידעו כי הם חייבים להפסיק, אבל הם פשוט לא יכלו, זה היה חזק יותר מהם. הרצון לראות אחד את השנייה, הצורך להיות קרובים. הם נשבעו שהם יפסיקו, […]
לאנשים "רעים", לרוב אין באמת מבט מרושע. בדרך כלל, יש להם פשוט מבט אבוד. מבט כול-כך חסר תקווה שאנשים לא יודעים איך לפרש אותו . הם חושבים כי איש לא […]
הוא עשה רק טעות אחת. טעות שיכולה להיראות כול-כך קטנה ולא חשובה, כאשר בעצם היא הכתיבה את המשך חחיו. ומהי אותה הטעות? הוא התאהב בבחורה הלא נכונה. הוא היה חלומה […]