הסיפורים של Wings
"את יודעת העובדה כי תפני אליי את גבך,לא תגרום לי לקום וללכת" הוא אמר ויכולתי לשמוע את החיוך שבדבריו."חבל"אמרתי לו, את לא הסתובבתי."למה את עושה לי את זה?" הוא שאל,אך […]
"תישאר איתי?"שאלתי אותו.לא היה לי מושג ממש מה הוא יגיד.הרי אין דרך קלה, לזרוק מישהי שכנראה לא תחיה יותר מחודש."עד הסוף"הוא אמר וחייך אליי."מר" תיקנתי אותו ונראה היה שהוא רוצה […]
צעד אחד בכול פעם,נכון?פשוט להתמקד בכול פעם,בפיסה קטנה מהתמונה.בפעולה קטנה.אולי כך יהיה קל יותר.אם אני פשוט אתעלם מן התמונה הגדולהואתמודד עם דברים שלא גדולים עליי בעשר מידות.ואולי אחר כך, הכול […]
עוד יום.עוד יום בו אני אמשוך את עצמי מהמיטה רק בקושי.יום בו, ברגע שרגלי תדרוך בשטחבית הספר, אני אשנא את עצמי.יום בו, אני אעמיד את הסבלנות שלי במבחן,עוד פעם.יום בו, […]
"אתה שבור, תודה בזה" אמרתי לו,ידעתי שככול שהוא יקדים להודות בזה,יהיה טוב יותר."לא, אני לא" הוא אמר והמשיךלהסתובב בחדר."בסדר"נכון, עדיף מוקדם מאשר מאוחר,אבל רק אם הוא מוכן לכך."אני לא שבור" […]
הלוואי שזה היה נכון.הלוואי, שהכאב היה הופך אותי חזקה יותר.הלוואי, שהדמעות היו הופכות אותי אמיצה יותר.הלוואי, שלב השבור שלי היה הופך אותי חכמה יותר בעתיד.אך לא כך זה עובד.לפחות לא […]
"את בטוחה שאת בסדר?"הוא שאל ולרגע, הרשתי לעצמי להאמין שבאמת אכפת לו.שהדאגה בעיניו אמיתית.לרגע, הרשתי לעצמי להאמין שאוכללספר שלו שדבר לא בסדר.ושזה כך כבר זמן מה.לספר לו שלעולם לא יהיה […]
מהסתכלות קלה במראה,יכולתי לדעת כי אני לא יכולה להסתיר את זה.את העובדה שהאמירה ההיא הכאיבה לי.את העובדה שאני ילדותית.את העובדה שעדיין אכפת לי.הלוואי, שלא היה לי אכפת.לא, אני יודעת שמשאלות […]
הדמעות יורדות על פנייוהאמת שאני לא מבינה למה.הרי ידעתי כבר לפני זמן רב,שההחלטה הזו תחזור אליי כמו בומרנג.נכון, ההחלטה ההיא הייתה לא פגע באיש,והאמת שעזרה לכמה,אז למה היא חוזרת לפגוע […]
"אתה לא מכיר אותי"אמרתי והסתכלתי בעיניו."כול הידוע לך, אני יכולה להיות האדם הרעהיותר בעולם"אמרתי והתקרבתי כדי צעד."אבל, יכול להיות שאני אדם הכי טוב בעולם,ואתה מפספס את הזדמנות חייך"עוד צעד."יכול להיות […]
"את ואני? אנחנו דומים"הוא אמר והרים קלות את סנטרי."אולי לא במעשינו, אך אם היית יכולה לראותאת נשמתך, גם את היית אומרת זאת"הוא אמר וחייך אליי קלות."אתה בטוח?" שאלתי אותו, ושנאתיאת […]
היית דממה,והדבר היחיד שהפריע אותה, היה קול נפץ.בהתחלה לא באמת הבנתי מה קרה.הבנתי רק שהלילה במושלם שלי הופרע.אך באותו הרגע עדיין לא הבנתי כי אני עומדת למות.אני זוכת שזה היה […]
רעד חלף בין הנערים ואיש לא יכול היה להסביר אותו, עד אשר ראו את הנערה העומדת בדלת.הם לא ראו אותה בבת אחת, אלה אחד אחרי השני,ומהרגע שראו אותה, נראה כי […]
בסופו של דבר,הכול פשוט חסר משמעות.אנחנו עושים את זה בשבילשיום אחר, כשנסתכל לאחור,נוכל להתגאות בעצמנו או משהו כזה.אבל בסופו של דבר,הכול חסר משמעות,כי מתוך כול כך הרבה חיים ואנשים,מי באמת […]
קשה להאמין,אבל נשארתי אותה ילדה תמימה.אותה ילדה שרוצה להאמין שאנשיםמרושעים נמצאים רק בסרטים וספרים.אותה אחת, שרוצה להאמין שהאנושות היא התגלמות הטוב.אותה ילדה אופטימית חסרת דאגות.למרות כול מה שקרה וכול מה […]
אני מחייכת.אני אפילו לא עוצרת לתהותמה הם אמרו לי.אני רק מחייכת וממשיכה.אני יודעת שאם הייתי עוצרת להקשיב להם,כנראה לעולם לא הייתי חוזרת למקום הזה.פעם, כנראה הייתי עוצרת להקשיב.אך הספקתי לגדול […]
לשבת בשעות כמעט מטורפותולכתוב.לא חשוב על מה.פחות או יותר על כול דבר אידיוטי שקרה לי.על כול דבר מטופש שעולה לראשי.למה?באמת שאני לא יודעת.בהתחלה עשיתי את זה סתם ככה,כי התחשק לי.ועכשיו?עכשיו […]
מכירים את הקטע הזה,שכבר הספקתם לכתוב משהו ולפרסם אותו,ורק אחרי זה, אתם מבינים כמה מטומטםזה נשמע?שזה לא באמת עזר לי,ורק הלחיץ אנשים אחרים?אז נראה שזה קורה לי הרבה.זאת אומרת, אני […]
"את רוח רפאים" הוא אמר לעברי,אך אני לא הנדתי עפעף."כמוני כמוך"זרקתי לעברו."אני לא רוח רפאים" הוא אמר ונעמד מולי."באמת?" שאלתי אותו והרמתי אליו את מבטי."כי ככול הידוע לי, שנינו מתנו […]
"את תגיעי לגיהנום"היא לחשה וקמה אל הסורגים.לא עניתי לה, רק צחקתי.לא רק משום שזה מצחיק, שישות כול כך קטנה וחסרת חשיבות מדברת אליי, למרות שזה באמת מצחיק.זאת אומרת, אנחנו השארנו […]
שנאתי לראות אותו בוכה.רציתי להתקרב ולהניח את ידי על כתפו.לנחם.אבל אני לא יכולה.נראה כי רגלי פשוט אינן מוכנות לעבור את המרחק הקצר.נראה כי אפילו הן מבינות שזה רעיון לא טוב.מבינות […]
זה מוזר.העובדה שהוא הצליח לשבור את ליבי,למרות שלא באמת היה שלו.אני זוכרת שבהתחלה, ניסיתי לשמור ממנו מרחק,ניסיתי ככול יכולתי.אבל בסוף, אני מניחה, שהכיטוב שלי, פשוט לא היה מספיק.אני מניחה שבהתחלה […]
"תגידי, את יכולה להיות בת טיפש עשרה רגילה לשנייה?"היא שאלה ונעליה תיפפה בעצבים על השיש."אז ככה, הנעלים האלו, כול כך שה שעברה.השיער זוועתי, ושאני לא אתחיל לדבר על הלק"אמרתי לה […]
ספרים הם אינם אנשים.אני מניחה שמשום כך הם נשארים בחיינו.הסיבה שבגללה אנחנו יכולים לחזור אליהם שוב ושוב,בלי שום הרצאות וריבים איתם.הסיבה שאם לא תזכור את כול הפרטים,הם לא יכעסו.הם לא […]
אתם מכירים את התחושה הזאת?את הכאב הזה בלב,כשפשוט מתעלמים מכם?כי אני והכאב הזה, חברים הכי טובים.כבר לפחות נצח.הוא הרי תמיד עמד שם איתי כאשר צחקו עליי,או התעלמו ממני.הוא הרי זה […]
נראה שלא חשוב כמה אני מנסה,הכול יוצא לא בסדר.ונראה שבכול פעם שאני מנסה לתקן את זה,זה רק נהיה גרוע יותר ויותר.אני מוצאת את עצמי פשוט מוחקת דבריםוזורקת, בגלל שאני יודעת […]
פשוט נמאס לי לריב.נמאס לי למצוא את עצמי מנסה לא לבכות,או מנסה לעמוד על שלי.פשוט נמאס לי מהעובדה מהעובדה שהחיים הם סוג של"תלחם ותנצח או שתתחפף מהדרך"כנראה בגלל העובדה הפשוטה,שאני […]
התכוונתי להיכנס אל תוך הלא נודע,אך אז נשמע קולה של אימי."אל תשכחי את התיק" היא אמרה."תודה אימא" אמרתי רצתי במהירות אל חדרי.אני אתגעגע לחורבה הזאת, חשבתי בזמן שהסתכלתי על הבלגן […]
אני מניחה שלמדתי זאת עם השנים.לחייך, לצחוק, להתעלם.נראה שזה השילוש הקדוש שלי.נראה שאם אני אדבוק בהם, הכול יהיה בסדר.אך אני יודעת שלא כך.אני יודעת שהחיוך לא תמיד יעזור לי.ויום אחד […]
"בוקר טוב" אמרתי בחיוך."בוקר" מלמלו הוריי, זה היה היום הגורליבחיי, יום הולדתי ה15,היום הו אני אבחר, משפחתי, או הרפתקאות."אל תהיו כאלו דרמתיים" אמרתי לעברם בחיוך בזמן שלקחתי את הדגנים שלי."אני […]