הסיפורים של Wings
אני יושבת, מחייכת וצוחקת, כולי שמחה ואושר וכולם מאמינים לי. אני רוצה שהם יאמינו לי, אני רוצה להאמין בזה. הרי זה מה שאני מרגישה, לא? אני לא מבינה את זה, […]
כבר חודשים שאני מנסה להוציא אותו מהמערכת שלי ואני פשוט לא יכולה. אני יודעת שאני לא אמורה לתת לו חזקה כל כך גדולה בלב שלי, שהוא לא אמור להשפיע עליי […]
אני הולכת ברחוב, ראשי נעוץ במדרכה והמחשבות שלי מתרוצצות במוחי. הרחוב שקט ואני לא מסוגלת להתמודד עם הדממה הזו כרגע, אז אני פשוט מוציאה את האוזניות שלי ובוחרת את השיר […]
אני מביטה בטלפון שלי ומבינה שאני שיכורה מידי. אני יודעת שאין סיכוי שזה רעיון טוב, אפילו אם אני עדיין לא לגמרי בטוחה מה תכננתי לעשות. ואני מסמסת לו לפני שאני […]
וכבר ימים אני לא יכולה לישון, אבל אני פשוט משכנעת את עצמי שזה הקטע הרגיל, המוח המטומטם שלי פשוט דופק אותי שוב כסוג של מתנת סוף שנה מוקדמת. אני אומרת […]
אני מניחה שנמאס לו ממני. חייבת להודות שאני לא ממש מופתעת, לא באמת. אני מניחה שפשוט קיוויתי שזה יקרה מאוחר יותר, שיהיה לי יותר זמן איתו לפני שזה יהרס. אז […]
ואנחנו לא מדברים רק בהודעות יותר ואיכשהו אני חושבת שזה גרוע יותר. אני לא יודעת מה גרם לו לשלוח לי את ההודעה ההיא, למה הוא החליט לנסות פעם אחרונה באותו […]
אני נכנס אל בית החולים וכמעט מסתובב חזרה בשביל לעוף מפה. אני לא רוצה לבלות עוד ערב במקום הזה, הקירות פה לבנים מידי, השקט משגע. הדבר היחיד שיותר גרוע מהשקט […]
אני מביט בה ואני לא יכול שלא לשים לב כמה קטנה היא נראית כרגע. אני רגיל לראות אותה בטוחה בעצמה, עומדת עם ראש זקוף אפילו כאשר כל התוכניות שלה הולכות […]
אני כמעט מאושרת, עטופה בשמיכה חמימה בידיעה שכל מה שנשאר לעשות הוא להנות מהרגעים הנעימים לפני שהשינה תיקח את מקומם. אני יכולה כבר להרגיש כיצד השינה עוטפת אותי בחיבוקה החמים […]
יש לפני שתי חוברות פתוחות, מיליון ואחד דפדפנים וכל מה שאני רוצה לעשות זה לדפוק את הראש בקיר. אבל אני לא יכולה פשוט להרים ידיים ולהכריז שנמאס לי, אני צריכה […]
הוא לוקח את ידי ומושך אותי אחריו, ומדי פעם הוא זורק מבטים מעבר לכתפו פשוט בשביל לבדוק שאני שם, שהוא לא דמיין אותי או איבד אותי. אני רוצה לומר לו […]
אני מביטה בו, באמת מביטה בו, ואני מבינה שאין לי מושג מה הוא רוצה ממני. אני פשוט לא מבינה מה בחור כמוה יכול למצוא אצל מישהי כמוני. זאת אומרת, הוא […]
אני רוצה להביט בדף תחת ידי, אבל זה כואב מידי, אני לא יכולה להמשיך לעם כל החרא הזה, אני פשוט פותחת פצעים שגם ככה לא רוצים להיסגר. אני ממשיכה לעשות […]
שלום יקירי, איך אתה? אני יודעת שאני כותבת את המכתב הזה באיחור, אבל נראה שמעולם לא מצאתי את הזמן הנכון לכתוב את המילים האלו, לא שזה באמת משנה לך. אני […]
היא מתיישבת על ידי, אבל אני כל כך שקוע במחשבותיי שלוקח לי זמן להבין שהיא משעינה את ראשה עליי. "אני מוכנה לשלם עבור המחשבות שלך," היא אומרת, שיערה מדגדג קלות […]
אני רוצה להמשיך, אני רוצה להאמין שיש לי עוד סיכוי לחיים נורמליים, אבל זה יהיה שקר מהסוג שאני אפילו לא יכול להעמיד פנים שאני מאמין בו. בהתחלה המשכתי לחיות פשוט […]
אני מחזיק את המברק הזעיר בידי ובוהה בו, מקווה שהוא פשוט יעלם, שזו לא האמת. אני עברתי גיהנום בצבא הזה, לחמתי ואיבדתי אנשים, לעזאזל במלחמה הזו איבדתי יותר ילדים מאשר […]
הייתי מופתעת באיזו קלות התרגלתי לשגרה שהצבא הכתיב לחיי. הכל יהיה דומה כל-כך ליום הקודם, קמנו לפני הזריחה, עמדנו בשלשות והבטחנו את נאמנותנו למדינתנו, הדבר היחיד שהשתנה היה הנושאים שלמדנו […]
היא נשענת על המעקה ומביטה מטה אל עבר המים, ואני לא יכול שלא לחייך. לא הייתי בטוח אם היא תופיע בסופו של דבר, שיחת הטלפון שלנו מקודם הייתה כל כך […]
אני נכנסת בדלת ולא מוצאת סיבה להכריז על בואי, בעיקר כי אני יודעת שאין פה איש. אני משאירה את נעלי זרוקות בכניסה ואת תיקי על השולחן במטבח, אני יודעת שאילו […]
אני אוהבת את הדרך בה השלג נוחת בשקט סביבי, כאילו דבר לא יכול להפריע לשלווה הזו. אני ממשיכה ללכת בדרכים המושלגות, יודעת שבקרוב כל זה יעלם, הרי הם הבטיחו שבקרוב […]
אני עומדת מחוץ לדלת, עוגה ביד אחד ובשנייה אני מחזיקה את הלב שלי שלא יברח מההתרגשות והחרדה. אני יכולה לשמוע את הצחוק מתוך הבית, את השמחה והכל כל כך זר […]
הקליעים מתחילים לעוף כאילו משום מקום וכל עצב בגופי צועק שאני צריך לעוף משם, הבעיה היחידה היא שאין לאן. אנחנו נמצאים באמצע יער בשטח האויב ולמרות שממבט ראשון ניתן למצוא […]
אני מרימה את התיק על גבי ומביטה בתחנת הרכבת סביבי, כל זה כמעט מזכיר לי את הפרידה שלי תומס, רק שזה שונה לחלוטין. צ'רלי עזב כשהוא יודע שיקיריו יתגעגעו אליו, […]
"אני חושב שהיא מתכננת משהו, את יכולה לשים עליה עין בבקשה?" אני שואל ויודע שאימא שלי הייתה עושה את זה גם אם לא הייתי מבקש, אבל עם כל מה שקורה […]
אני נכנסת אל הדירה, מאושרת בפעם הראשונה זה שבועות. האושר הזה כמובן מתערברב עם המזל הנוראי שלי ואני לא מספיקה לתפוס את דלת לפני שהיא נטרקת, דבר שגורם לדברת דורקיין […]
"אני לא מאמין שזה באמת קורה." הוא אומר ומפיל את התיק שלו על הרצפה. הרעש לא היה עמום במיוחד וכבר רציתי למצחוק עליו שהוא אסף איתו את כל הבית אבל […]
אני מושכת את השרוול נמוך מספיק בשביל לכסות את ידי לפני שאני מעבירה אותה על מסגרת החלון. אפשר לומר עליי הרבה דברים, שאני גנבת, שאני פזיזה, שאין לי מושג מה […]
אני מנסה לנשום, אבל זה כל-כך קשה להכניס אוויר לריאות שלי שאני כמעט מוכנה להישבע שאני טובעת. לרגע אני נותת לעצמי להאמין בזה, להאמין שאני פשוט טובעת ושתכף יגיע המציל […]