הסיפורים של What The Hell
I've hurt someone, and now i feel so bad.But not because I feel guilty, because I don't know why are they sad.I hurt so much people, and I don't even […]
נכנסתי לבייתי, השעה כבר הייתה מאוחרת.התעכבתי הרבה כי ניסיתי לחשוב מה לומר ואיך להיפרד מהחבר שלי, מייק, שכבר היה החבר החמישי שלי. ולבסוף באמת עשיתי זאת. מה לעשות, אני לא […]
חייה של קתלין, נערה בת 17, פשוט מושלמים.היא חכמה ותלמידה מצטיינת, כישרונית-זמרת ורקדנית מעולה, ספורטיבית, חברותית ומלאה בחברים, יפה ומטופחת, ושוברת לבבות.החיים האלו הם טובים. טובים מידי.כאילו הם רומן קיטשי […]
כשסוף סוף עברו הדמעות האחרונות והצלחתי להירגע, יצאתי בשקט מהחדר וירדתי לסלון, מון היה עסוק בלשחק עם אחד מגורי הכלבים, ובמקומו גור כלבים אחר ניגש אלי. "שלום לך…" אמרתי בשקט […]
sometimes i wonderis there something behind my empty eyes?once i felt so many feelingsbut now i just feel like i'm dead inside is there someone?who can break the ice can […]
פעם הייתה ילדה.כשהיא הייתה קטנה, כולם קראו לה בשמות הציקו לה המון. אף אחד לא קיבל אותה.אף אחד לא רצה אותה. עבר הזמן, והילדה, או יותר נכון הנערה, הגיעה לתיכון.היא […]
ושוב הקול חורק.ושוב הגוף רועד.ושוב הן זולגות, חמימות, אך כל כך לא רצויות-הדמעות. ואיך זה שאפשר לבכות כל כך הרבה?ולמה דווקא אני?כולם בטוחים שאני אחת האנשים הכי חזקים שיש, לכולם […]
"נו, אז מה החדשות?" שאלתי בחוסר סבלנות, "אני לא בטוחה איך תגיבי לזה…" אמרה אמילי ודאגה שוב חזרה לקולה, "למה לנחש? בואי תגידי ותראי את התגובה שלי." אמרתי, "טוב.." אמרה […]
כבר כל כך הרבה זמן אני מרגישה כל כך בודדה…כאילו אני לבד בכל העולם.כאילו אני חייזר שהגיע לכוכב אחר.כאילו אני מוגבלת שמסתובבת בין מחוננים.אף אחד לא מבין אותי.נכון, יש לי […]
דווקא את המקום הזה מר גרבר בחר לי?! דווקא את זה?!ליידי ישבה הפרינסס שקודם ראיתי ומאחורינו השניים האחרים-הפריק, והספורטאי. "אז אני מבינה שבכל זאת נכיר. אני רומי," אמרה הפרינסס, כהתברר […]
בזמן שדרקוני קרח מעופפים בשמיי הלילה לצד דרקוני אש, ודרקוני זהב ממשיכים להגן על דברים שחשובים להם מפני דרקוני השאול (שנראים כמו שלד של דרקון), במונוטוליס מתרחש דבר חשוב. משהו […]
למחרת בבוקר קמתי באי רצון לצליל הדלת הנפתחת, זו הייתה אמילי. "בוקר אור, קאי, מוכנה ליום הראשון שלך בבית הספר?" שאלה אמילי, אני כתשובה השתעלתי. ואז שוב השתעלתי, ושוב. "וואו, […]
בגלל שהדמעות טישטשו את עיניי, מה שהקשה מאוד על הראייה שלי, עצרתי כמה מטרים אחרי הבית. כעבור דקה או קצת יותר הגיעה גם אמילי, מתנשפת. "מה קרה?" שאלה, מתפוצצת מדאגה, […]
בלילה לא הצלחתי להירדם. נכון, המיטה הייתה נוחה, רכה והיה נחמד להיות עטופה בשמיכת הפוך. אבל עדיין… קשה לי להתרגל לכאן, הריי כל פעם הייתי צריכה להתרגל למקומות חדשים, ועד […]
היום היה יום נחמד, אבא כרגיל הלך מוקדם לעבודה, ואני ואמא נשארנו בבית, פשוט אני לא הרגשתי טוב. אז אמא טיפלה בי, וגם מרסי, החתולה הפרוותית שלנו, זוכר אותה? אז […]
"אני נראת כמו בובה." אמרתי בעצבנות כשראיתי את השתקפותי במראה-ילדה עם שיער בלונדיני פזור, עיניים חומות וריסים מלאים במסקרה, ושפתיים מרוחות בליפ גלוס וורוד. אני שונאת את המראה הזה, ועוד […]
לפעמים אני רוצה פשוט לצאת מבית היתומים, למצוא את אמא שלי ולשאול אותה-למה לעזאזל ילדת אותי?! כדי שאני אצטרך לשמוע כל יום צחוקים מהאחרים שאומרים שאת זונה?! כדי שאני אהיה […]