הסיפורים של want to fly
ניב: הימים שעברו בלי קיילי היו משעממים יותר. הסתכלתי מידי פעם לחפש את התלתלים הקופצים שלה בבית הפר, כשהייתה בחברתם של החברים שלה לספסל הלימודים. הניתוק בין שכבת י"א לשכבת […]
קיילי: יום אחד אחרי הלימודים, ניב חיכה לי בשער. קבענו את זה ערב לפני. זה היה לא רחוק מאותה שיחה עם גלעד שהמשיכה להדהד לי במוח. אני לא חושבת על […]
קיילי: גלעד היה כל כך שונה מניב, בכל כך הרבה מובנים. כרגע השוויתי ביניהם לפי הנסיעה שלהם- הוא היה הרבה יותר מפוחד עם ההגה, ולא היה לו כיף לשים מוסיקה […]
קיילי: יום אחד אחרי הלימודים, החלטתי לחזור הביתה ולהפוך את הקיר שלי למשהו. זה היה החלום שלי מאז שעברנו כאן לישראל. פיתחתי עוד אז, המון תמונות של חברים מחו"ל, של […]
קיילי: "בואי נעשה שני דברים לפני שאנחנו מתחילים." אמר לי ניב כשנכנסתי לאוטו. הסתכלתי עליו מבולבלת. זה היה אחרי חיבוק קצר ומחמאה מצידו על זה שהתלבשתי נורא יפה. בסך הכל […]
ניב: ישנתי שלוש שעות לפחות, והתעוררתי מצלצול בטלפון שלי. כנראה שהיו כמה לפני זה, כי אחרי שנגמרה השיחה ראיתי שהיו עוד שלוש שיחות שלא נענו. זה היה דור המציק, שאמר […]
ניב: אחרי שהורדתי את שיר ורומי בתחנה המרכזית הישנה של תל אביב, התחלתי את הנסיעה הקלילה לרעננה. בדרך כלל בשעות האלה אין הרבה פקקים, עוד שעה ככה כבר הכבישים מתחילים […]
קיילי: שאר היום עבר במהירות גדולה יותר. שחר עזר לי להבין כמה דברים שלא הצלחתי להבין, למזלי עוד לא התחלנו ללמוד היום מקצועות שבהם מתחלקים למגמות השונות. אני לא חושבת […]
קיילי: בשעות הראשונות יצא לי להכיר את המחנכת שלי, מתוקה וצעירה, עם שיער ג'ינג'י שופע. תלתלים, ממש כמוני. התלתלים שלה אומנם ג'ינג'ים, ושלי בצבע שטני, ושלי גם פרועים הרבה יותר […]
קיילי: ביום הראשון ללימודים כבר החדר שלי היה מסודר כמעט לגמרי, אפילו הגיעו כל מכשירי הטכנולוגיה. החדר כבר היה צבוע, המיטה כבר הייתה מסודרת, הספקתי לפרוק את רוב הארגזים ולסדר […]
קיילי: סבא וסבתא שלי נסעו במיוחד מירושלים כדי להגיע לארוחה המשפחתית אצל ההורים של אמא שלי. כמו שחשבתי, זו הייתה ארוחה מהסרטים. הכי התרגשתי לשבת עם סבתא שלי, ולומר לה […]
קיילי: עוד מעבר דירה, עוד מקום חדש, עוד שביל חדש שמוביל לבניין, לבית, למקום שבו אפשר להתחיל לבנות זיכרונות חדשים. עברתי המון כאלה בשנים האחרונות. כשאבא שלך ואמא שלך, שניהם […]
ליאת: באחד מימי השישי אחר כך לקחתי את האוטו ונסעתי לכיוון המרכזית כדי לאסוף את צור שחזר מהצבא, הקרבי שלי. בדרך שמעתי את השירים שאני כל כך אוהבת, והסתכלתי בחיוך […]
יותם: "זה לא יכול להמשיך ככה." אמרתי לליאת בשיחת הטלפון. השעה הייתה שתיים עשרה בלילה. אנחנו לא הולכים לישון בדרך כלל עד אחת. בזמן שדיברתי איתה יכולתי ללכת להתקלח, יכולתי […]
ליאת: באמצע השבוע, כשאף אחד לא אמור לצוץ פתאום, כל אחד תקוע בצבא ואני יכולה לנקות קצת את המוח, לעכל את כל מה שקרה ולעשות חושבים, קפצתי להורים, בית לידי. […]
ליאת: ניקיתי את שני הכיסאות שהיו במרפסת הקטנה שבדירה, המשקיפה על הרחוב היפה בלילה, והתיישבנו שם, גיא ואני. יושבים ושותקים. יושבים ומנסים לחשוב מי יהיה הראשון שידבר. הוא מבקש תשובות, […]
גיא: ביקשתי לצאת לאפטר מהצבא ביום רביעי אחד, הייתי חייב להיות בבית. זה לא כל כך מקובל, בטח לא כשאתה בסיירת מטכ"ל, לא הגיוני כשחביםי סוגרים עשרים ושמונה, לצאת פתאום, […]
ליאת: "התקשרת בדיוק בזמן," עניתי לצור שהתקשר ביום שבת בבוקר. קמתי בדיוק רבע שעה לפני שהוא צלצל, והייתי עסוקה בלהכין קפה נס של בוקר כשהוא התקשר. הצלחתי לדבר איתו בערך […]
אופק: בסוף השבוע לקחתי אותה לפגישה כמו שצריך, לא חייבתי אותה לשתות ביחד איתי, לא חייבתי אותה לעשות שום דבר. פשוט רציתי שהיא תהיה לצידי, שתצחק ביחד איתי, שתשמע את […]
ליאת: בנסיעה לשם הכל מרגיש אחרת, זה כאילו אתה שובר כללים ושובר מוסכמות, זה הלחץ הבלתי מוסבר שאתה לא מצליח לפענח אבל שאתה יודע שהוא נכון, כי בחרת, כי החלטת, […]
ליאת: פתאום הם היו שלושתם בביתי, עומדים, מסתכלים אחד על השני, מעיפים מכה, ואני, עומדת ומסתכלת עליהם לרגע בשוק, ואז מנסה להפריד את העניינים. זה היה יום שבת רגיל, יום […]
יותם: עם כמה שאני אוהב את ההורים שלי, לפעמים יש להם משימות משוגעות. הרי הם יודעים שאני חוזר מהצבא עייף מותש ורעב, אז במקום להגיד לי "בוא, נבוא לאסוף אותך, […]
ליאת: "רגע רגע תעשי לי סדר!" התרגז רז. התיישבנו בתקליט, כן, אותו בר שלי ושל יותם, אבל שבראש ובראשונה הוא שלי ושל רז. רז הכיר לי את המקום כבר לפני […]
אופק: ישנתי כמה שעות, וכיוונתי שעון מעורר לסביבות השעה ארבע וחצי. לא הבנתי למה אני כל כך משקיע בבחורה, אבל לא יכולתי לתת לה ללכת בבוקר בלי שנחליף יותר משתי […]
ליאת: ביום שישי בערב, לבשתי ג'ינס מחויט וחולצה לבנה, קרדיגן אוורירי בצבע חרדל ויצאתי עם האוטו לכיוון הכתובת שדנה סימסה לי. התרגשתי להגיע לערב בנות. אין לי חבורה של בנות […]
ליאת: באמצע הצילומים אצל יפעת שמעתי את הטלפון שלי מצלצל. לא יכולתי לענות, בדיוק ביקשו ממני לא לזוז, בכלל לא לזוז, כי עבדו במשך שעה שהתלתל המסוים הזה לא יהיה […]
גיא: נישקתי אותה בלהט הרגע, לא מסוגל להתנתק ממגע שפתיה, לא מסוגל להתנתק ממה שהבחורה הזו עושה לי. מידי פעם שמעתי אותה אומרת 'לא' בקול צעיר, אבל מיד השתקתי את […]
ליאת: בערב יום שלישי, תוך כדי זה שאני אוכלת נודלס יחד עם טופו שהזמנתי ממסעדה שאני אוהבת, כי ממש לא היה לי כוח לבשל, שמעתי צלצול בדלת. בדיוק התיישבתי מול […]
גיא: עברנו חצי, חצי מהעשרים ושמונה המזורגג הזה שפשוט לא בא לי בטוב. עבנרו חצי מהסיוט הזה, מההתייחסות הזה, מזה שאני מרגיש שלפעמים אני באמת מבזבז את הזמן שלי. אין […]
ליאת: נצמדנו אל הדלת, הרגשתי את הנשימות העמוקות שלו על העורף שלי, וכשהרמתי אליו את מבטי הוא חייך אליי חיוך קטן ונישק לשפתיי. שפתיו היו חמימות, בטוחות במעשים שלו, והחזקתי […]