הסיפורים של וואן וואי
חושבת לאחרונה על הדור הזה. הדור המבולבל שאני נמצאת בו. "אם היית יכול להיוולד בעשור אחר באיזה עשור היית בוחר?" שאלנו פעם אחד את השני. תמיד עניתי בשנות ה80, בגלל […]
הרבה זמן לא קמתי ככה מוקדם. כבר כמה חודשים טובים. וגם היום, זה לא כזה מוקדם, אבל עדיין, זו די השעה שהרבה ממדינת ישראל ואני מתארת לעצמי ששארית העולם מתעוררים […]
יפתח הלך להילחם בצבא, לא סתם כחייל שמקבל הוראות מהמפקד, לא מישהו שחושב על הטיול בהודו וזה מה שמחזיק אותי נושם, לא חייל שחייב 8 שקל לשקמיה על פסק זמן, […]
הדרך הקלה להפסיק לעשן, הדרך הקלה להפסיק לאכול, הדרך הנכונה, הדרך הבריאה, אין דבר העומד בפני הרזון, פלטפוס, מדרסים, אומגה 3, קלמנרבין, ארון תרופות שמצאתי בשוק הפשפשים בעשרה שקלים חדשים, […]
יש לי כבר 2 מחברות מתכונים, אחת של אוסם ישנה ובלויה שיש בה מן ההכרח לכל דבר ישן ובלוי, את כל המתכונים הטובים, העאלכ סודיים (אילו שעמדתי בלשמור אותם איזה […]
אוטובוס זה דבר מוזר. מבנה מרובע על גלגלים בו אנשים זרים נכפים לשבת אחד ליד השני, לנשום אחד את השני, לשמוע שיחות אחד של השני, להציץ אל ספרי אחד השני […]
"קומי", אחי העיר אותי בעדינות, "תעברי לחדר ילדים, אנחנו נוסעים", ישר קמתי. זהו, זה הזמן. ירדו לה המים, עמדתי המומה ומנומנמת במסדרון, רואה את אשתו של אחי נושמת כמו בטלביזיה, […]
אל עצמי. כתב הרצל.שנים חיפשתי אותך, עצם יקרה, מרגע הולדתי אפי רחרח ורחרח עד שמצאתיך, עצם יקרה.ועכשיו שמצאנו אחד את השניה אקבור אותך כמנהגי אבות אבותיי. היום מצאתי את העצם […]
זהו, זה קורה. הרי איזו עוד סיבה יש לי לכתוב ב07:35 בבוקר אם לא ציריה של גיסתי והידיעה שיש מצב שהיום האחיין הרביעי שלי אולי יגיח לעולם, האמת שגם עם […]
היום הייתי בדיכאון. לא דיכי, לא מצב רוח רע, לא סתם אמוציות כי אני צריכה לקבל. דיכאון. מצב בו אני לא מסוגלת לראות קדימה, רק אחורה, הווה ולבכות, לבכות לבכות, […]
זו בדיוק התקופה של המונדיאל. והרגע הכי מרגש במשחק זה ההמנון של כל קבוצה. איך כל אחד מחזיק את ידו קרוב ללב ודמעות נוזלות על פניו לשמע ההמנון…ואני חושבת…אם השחקן, […]
בדיוק חזרתי מהבית של אחותי, עם שתי שקיות ובריזה של ערב שמרחיקה ממני את הידיעה שאנחנו לקראת יולי אני יורדת את לינקולן, את הבית קפה הפלצני שכולם יושבים עם לפ-טופ […]