הסיפורים של uta2.0
טוב, אז הרגשתי מחויב להודיע הודעה חשובה. לאלה מכם שמחכים לפרקים חדשים של 'הציידים', בינתיים אני לא מצליח לכתוב שום פרק. שום התחלה, וכן, זה מבאס אותי מאוד. אז אני […]
פרק 6: הפריצה לא עבר הרבה זמן עד שקאי ואני החלטנו לפנות למכשף הראשי של פארקס, ג'רמי וון, שאולי יעזור לנו להבין מה קרה או שישתמש בקסמים ובכשפים שלו בכדי […]
פרק 5: זיכרונות שרופים זה היה עוד אחד מהימים שהשמש האירה ביופי מעל המכון המרכזי, שממוקם בניו יורק. אף אחד, וגם לא ריי, שהיום יום-הולדתה החמש-עשרה, לא האמין שביום כזה […]
פרק 4: ברית דמים אוגוסט יצא מבית ספרו כשהוא הולך בקו ישר על המדרכה, חוזר חזרה לביתו בדרך הארוכה. מזכירת בית הספר הודיעה מוקדם יותר באותו יום שהאוטובוס חזרה לבתים, […]
פרק 3: שקרים וריבים "זה כמו לחפש מחט בערימת שחט," מלמל קאי כשהוא מעביר את האצבע שלו על הספרים הרבים שעמדו זה ליד זה בארונות הגדולים והגבוהים. הוא היה בספרייה […]
פרק 2: המאפייה שסיבכה אותי אני מודה, אני לא מקשיבה כל כך לאנשים שמטילים עליי משימות. אני בקושי הקשבתי להורים שלי כשהייתי קטנה יותר ואני לא הקשבתי לקאי שאמר לי […]
פרק 1: נשמות אבודות "קדימה, ריי, זה לא כזה נורא." קאי אמר כשהוא לא מרפה מכוס הקפה שלו. הלכנו שנינו ברחובות פארקס, זה השעה ביום שאנחנו צריכים לעשות בעיירה כולה […]
אז החלטתי אחרי שכמעט כולם כתבו לי במקבץ רעיונות שפרסמתי להתחיל את 'הציידים' (שהיה בין הרעיונות האהובים עליי ברשימה) ובאמת החלטתי להתחיל לכתוב אותו. כתבתי היום את הפרק הראשון (1000+ […]
אז הייתה לי תקופת מבחנים ענקית מפוצצת במיליון ואחד מבחנים אבל עברתי אותה (תודה לאללל XD) וכמובן, שעלו לי כמה רעיונות לראש במהלך ההפסקה שלקחתי מכתיבה! אז תכתבו לי לאיזה […]
פרק 30: ההתחלה של הסוף, פרק אחרון "אתה יודע שזה נחשב ניצול, מה שעשיתם להם." לוקי אמר לת'ור ברגע שהנבחרים עברו בשער. "אני מתכוון – מילא העובדה שלא אמרת להם […]
פרק 29: השיבה הביתה כשיצאנו מהתא החשוך והמלחיץ של הנחש הענק – חיוכים ענקיים השתרעו על הפנים של האלים. עיניהם נצנצו בשמחה והם הביטו בנו בגאווה. ג'ייסון עדיין כעס על […]
פרק 28: החרב האחרונה הגענו חזרה לאסגארד. כל ארבעת האלים; טיר,לוקי, בלדר ות'ור ליוו אותנו אל תא הכלא של לוקי. זה היה הקרב האחרון – המסע האחרון – ואם להגיד […]
פרק 27: חופשי-חודשי לגהנום רק אני מריח את זה? הסוף של הסיפור שלנו מתקרב, חבריי לסיפור. בכל מקרה, פיצי – מפלצת הגהנום הענקית והשמנה להפליא – יצאה מהשער כי הל […]
פרק 26: אני שונא את המשפחה של לוקי הל כחכחה בגרונה והפסיקה את החיבוק הקבוצתי שלנו – לא יצא לי להכיר אותה וכבר שנאתי אותה, אך כשראיתי אותה קרוב יותר […]
פרק 25: חבריי לקבר "חשבתי שהוא צולע," מלמלתי בשקט לאסטריד כשראיתי את רג'ינאן מתקדם מהר יותר מבנאדם צולע, ומהר יותר מאיתנו. אסטריד נאנחה והסתכלה עליי, היינו בדרך לארמון של הל, […]
פרק 24: פרנואיד עם תעודות בדיוק שנראה היה שהגענו למבוי סתום – מצאתי את הפתרון. אחרי שעות (ואני לא מגזים) של חיפושים בספר, של קריאת כל עמוד ועמוד וחיפושים אחר […]
פרק 23: האלים מפחדים להתלכלך ביקשנו מרג'ינאן לקחת את הספר, והוא הסכים – כן, גם אנחנו היינו מופתעים מהעובדה הזו. כנראה שהגורל הבין כמה הוא לא עזר לי במהלך המסע […]
פרק 22: פיראט נחמד בצורה מחשידה אסטריד ואני הסכמנו על אותה מחשבה – אם העולם אליו נכלאנו הוא כמו כל עולם במימד הנורדי, אז יש גם פירצה או שער שיעביר […]
פרק 21: הכבוד של ת'ור והעצבים של ג'ייסון התעוררתי בהתנשפויות חזקות, הזדקפתי מיד מהמקום הסלעי שעליו שכבתי ונשמתי בכבדות ובאי סדר. מצמצתי כמה וכמה פעמים במהירות בכדי להבין איפה אני […]
הכנתי חידון שיבחן איזה דמות אתם מקברים נורדים – אני דיי מרוצה מהתוצאה. (חוץ מהעובדה שלא מצאתי קאסט מתאים לג'ייסון XP) אז, נזכרתי באמצע הלילה שאמורה עשתה חידון בדיוק מאותו […]
פרק 20: חזרתו של יורמנגנד "אנחנו? נמות?" קרסתי לאחור אך הצלחתי להתאזן לפני שהייתי נפלתי לאדמה. הרגשתי את דפיקות הלב שלי רצות ואת המחשבות רצות מהר יותר. "א-איך?" שאלתי והבטתי […]
פרק 19: שלוש זקנות ונער צעיר אחרי שג'ייסון הוציא אותי מהמים הקרים, החלטנו להישאר בחוף לפני שאנחנו נכנסים ליער העבות שהיה רחוק בכמה מטרים מאזור המים, היער, שעציו נישאו כמעט […]
אז הרעיון נפל עליי מהר משחשבתי, אני מקווה שתאהבו, ההרשמה כבר בנויה – והדמויות שאפשר להירשם אליהן אדירות. ג'וש מילר, אדם בן עשרים וחמש, למד לשלוט ברוח המצרית הקדמונית שחדרה […]
ההשראה לסיפור נפלה עליי בזמן שקראתי את הערך בויקיפדיה לסרט אווטאר של 2009 (אווטאר – כלומר היצורים הכחולים, לא אווטאר הסדרה המצויירת) – סרט מצויין, ממליץ בחום. מקווה שתאהבו – […]
פרק 18: ללכת מכות עם דרקון? צ'ק שום דבר. ואני מתכוון שום דבר לא הכין אותי לפגוש אותו. אחרי הנפילה שארכה במשך דקה וחצי, בערך, שזה הרבה זמן בזמן נפילות […]
פרק 17: תזכורת לעצמי – לא לעצור את הנשימה כשאתה קופץ למותך טוב שהצטרפתם להמשך הסיפור ההזוי שלי, ועכשיו, אם חשבתם שכל מה שעברו עליי היו מלחיצים, הזויים, טיפשיים ומצחיקים […]
פרק 16: יותר חלש מאחותי הקטנה "א-" השתנקתי. כולנו היינו המומים ממה שרובין עשתה בהנפת יד, כיצד היא הפכה את הענק העצום, שהצליח להביס את כולנו, לדובי צעצוע ופרוותי בלא […]
פרק 15: הדובי השרוף של רובין הענקים היו גדולים מאוד ובערך באותו גובה, הפנים שלהם היו נראות אנושיות אך זה היה הדבר היחיד שנראה אנושי בהם. הם היו שרירים ועורם […]
פרק 14: זוכרים בפרק אחד שסיפרתי לכם קטע מהעתיד שלנו? טוב, הגעתם לעתיד שלנו. אז, כן, הגעתם בדיוק לנקודה ממנה התחלתי, הנקודה, שכנראה, בלבלה אתכם לגמרי – קוראים יקרים. הסיפור […]
אז אני מאוד מודה לאמורה שהכינה את הכריכה הקודמת שהייתה מדהימה, אבל יצא לי להכין עכשיו כריכה שאני דיי מרוצה ממנה. תכתבו לי בתגובות מה אתם חושבים על הכריכה שהכנתי […]