הסיפורים של USER
רצתי לכיוון המדרגות לקומה העליונה והתחלתי לטפס בהם. "היי- רובי, חכי!" מישהו מאחוריי קרא לי, עצרתי והסתובבתי. "מה, דני?" אמרתי בחוסר סבלנות. "לאן את ממהרת?" היא שאלה בעודה מטפסת כמה […]
"אין סיכוי בעולם שאני מתקשרת לאלכס!" התנגדתי ופיזרתי עם ידי את העשן שהמשיך לצאת מהמנוע. "יש לך רעיון יותר טוב?" היא אמרה, נשענת על דלת המכונית האדומה. "אפשר להתקשר להורים […]
נשמתי עמוק, אגרפתי את כף ידי, הרמתי אותה, ודפקתי על דלת המהגוני מספר פעמים. שמעתי נקישות עקבים שבקעו מתוך הבית החיוור למראה, ורעש תקתוק העקבים התחזק עד שלבסוף הדלת נפתחה […]
"אני נכנס!" הוא צעק, ואני פשוט ישבתי על הרצפה בחוסר אונים. הדלת הייתה נעולה. הוא בעט בדלת בפעם הראשונה והיא לא נפתחה. הוא בעט בה שוב והמנעול החל להישבר. הפעם […]
התעוררתי עם כאב ראש ראש וריח של אלכוהול מהפה. הסתכלתי על השעון המעורר שלי, השעה הייתה שבע וחצי בבוקר. שיט, עכשיו אני חייבת ללכת לבית הספר. ציחצחתי את שיניי והוצאתי […]
שבועיים אחרי. הוצאתי מהארון מעיל שחור קצר ולבשתי אותו. הצבע האדום בשיערי כבר דהה, ועכשיו בצע השיר שלי חזר לשחור, שתאם למצב הרוח שלי. לקחתי את זר הפרחים הקטן והעלוב […]
נשפתי בפעם האחרונה להיום מהבערך- סיגריה המאולתרת וסיימתי לסדר את שולחן האוכל ושטפתי את ידיי. אני מקווה שהם לא ישימו לב שאני מסוממת. הסתכלתי על השעון, השעה הייתה שבע וחצי […]
פקחתי את עיניי באיטיות והתעוררתי לחדר תכול- לבן. ליד ימיני הייתה מחוברת אינפוזיה והייתי לבושה בחלוק לבן של בית חולים. החדר היה ריק. מה לעזאזל קרה לי? "שלום." מישהו אמר […]
עברו כמה ימים והגיע היום של התחרות. באותו יום לא היינו צריכים להגיע לבית הספר, אלא לחניית בית הספר בחמש בערב, והתחרות התקיימה בשמונה. לינדזי ביקשה שנגע בחמש בטענה ש"עדיף […]
יש לי פחד במה, בערך. כל פעם שאני עולה לבמה, הדופק שלי מאיץ ואני בטוחה שאני אפשל, או שאני אמות מבושה, או מהתקף לב. מין התקף חרדה קטן כל פעם […]
ואז, הוא נישק אותי. היה לו טעם של קפה, טעם מריר. "מה לעזאזל אתה עושה?!" דחפתי אותו ממני, אבל לא מספיק חזק בשביל להרתיע אותו. "מנשק אותך." "מי אמר שאני […]
יום למחרת, בסביבות שלוש וחצי בצהריים, דני התקשרה אליי. השיחה התנהלה בערך ככה: דני: היי. אני: היי. דני: את באה היום? אני: כן. דני: יופי. תהיי אצלי בבית בעוד רבע […]
***** "Does it almost feel like Nothing changed at all?" הקבוצה שרה, וגם את ההיי- הואים. "זה היה מצוין!" לינדזי אמר, "טוב, מי שר היום?" "אני," דארן אמר, "אני אשיר […]
*** "צהריים טובים!" לינדזי נכנסה לחדר המקהלה. "אתם יודעים, התחרות המחוזית בסוף השבוע!" היא המשיכה. אני נשבעת, אם היא לא תפסיק להתלהב כל הזמן אני אדקור אותה, פשוט אדקור אותה. […]
קמתי בבוקר יום ראשון לצלילי השעון המעורר. צחצחתי את שיניי וירדתי לסלון עם תוכנית ברורה מה לעשות בשאר היום- לרבוץ שעות מול הטלויזיה. מזגתי לעצמי קורנפלקס לתוך קערה, התיישבתי על […]
"שלום!" נכנסתי בקולניות למכוניתו של אלכס, שהיה שקוע באייפון שלו. "את חייבת להפסיק להבהיל אותי ככה," הוא התניע את מכוניתו. הסתכלתי מעבר לחלון וראיתי את מת'יו עומד מעבר למדשאה וצופה […]
-שבועיים אחרי- עשיתי את דרכי לשיעור האחרון שלי להיום, ביוכימיה. רק עוד שעה אחת והחזרה של המקהלה תתחיל. בחיים לא חשבתי שאני אצפה בקוצר רוח לחזרה של האנדרדוגס, אבל זה […]
"שלום, אנדרדוגס!" לינדזי אמרה באושר לא מוסבר. "בחרתי את השיר שנופיע איתו בתחרות. אנחנו נשיר את פומפיי, של הלהקה באסטיל." היא אמרה. "אז קומו, מתחילים להתאמן!" קמתי ממקומי וכך גם […]
"ערב טוב." אמא שלי קראה כשנכנסתי הביתה. לא עניתי, כל שיחה עם ההורים שלי בדרך כלל נשמעת ככה: אמא: ערב טוב רובי. אני לא עונה. אבא: איך עבר עלייך היום? […]
"את תקבלי עוד נקודות זכות." היא אמרה. "טוב. אבל אני לא עושה שום דבר מעבר למה שהשאר עושים!" אמרתי אחרי שתיקה קצרה. אחרי הכל, אני באמת צריכה את הנקודות האלה. […]
"צהריים טובים!" היא אמרה בעליזות. שוב, אף אחד לא ענה לה. "היום אנחנו נעשה את האודישנים!" היא חייכה, "כל אחד רושם על הדף הזה," היא הניחה על השולחן דף ועט, […]
"היי, דני!" צעקתי לדני, שכרגע ירדה מהמכונית, והיא הסתובבה. "בוקר טוב, מיד." היא אמרה והתקרבה וכיווני. בזווית העין יכולתי לראות את שרלוט מנשקת את מת'יו, ושניהם היו צמודים לצד רכבו […]
ישבתי בתחנת האוטובוס שמול בית הספר. הסתכלתי בשעון של הטלפון שלי. השעה 18:37. לינדזי החופרת הזאת, החזיקה אותנו בבית הספר עד שש ורבע. הוצאתי את האוזניות הקטנות שלי מכיסי והאוטובוס […]
"מה לעזאזל?!" אמרתי בשקט למראה הכיתה המלאה והרועשת. "היי, מה קור-" דני, שנכנסה הרגע עם מייסון, אמרה והפסיקה את המשפט באמצע כשראתה את הכיתה המלאה "חשבתי שהמועדון ריק." מייסון אמר […]
"היי," עצרתי אותם. "הייתם רוצים להצטרף איתי למועדון המקהלה?" דני הרימה גבה, "בבקשה תגידי לי שאת צוחקת." היא אמרה. "לא. אני רצינית." "למה את רוצה להצטרף למועדון המקהלה?" מייסון שאל. […]
"גותית!" נאש, לבוש במדי נבחרת הלאקרוס, ירק לעברי. גלגלתי את עיניי והמשכתי ללכת. רק עוד זבל אנושי שמתהלך במסדרונות תיכון רידג'ווד, באפלו. "זוזי, פריקית." שרלוט קיינר, לבושה בחצאית קצרצרה וחולצה […]