הסיפורים של Untitled
מה עושים כשלא יודעים, וכשאין אף אחד שמבין? וגם אם מבין, מה עושים אם הם לא רוצים, לשמוע ולדעת על כל הדברים, שלפעמים פוגעים, וקשה, במעמקי נפש שלא ידעת שקיימים. […]
לא יכולה לתפוס את המצב בידיים רועדות, בגלל שהוא כמו חול, פשוט נמלט מבין האצבעות. מידי פעם זה מרגיש יותר מידי, והעולם קטן מידי מבכדי לברוח. תקווה, למה בשבילי היא […]
For me it will not rain this summer, maybe for you, but not for me. When I lay in bed in the morning, I feel pathetic and I want to […]
הימים במדבר עפים כמו החול בדיונות והזמן נמשך עד אין סוף. החום שכל יצור חיי נזקק לו כדי להתקיים, אך במקום הזה הוא לא מאפשר אפילו לצמח לתת את שורשיו […]
בחנות קטנה, באמצע שום מקום, יש תמיד מה לעשות, לשרת אנשים או סתם לנקות. לא תמיד באים לקוחות, וכשהם באים, הם לא תמיד קונים, אך בחנות קטנה, באמצע שום מקום, […]
המסדרון היה מואר באור חיוור, לאוויר היה ריח מתכתי. היה נדמה כי למסדרון אין סוף, וקירותיו התנשאו לגבהים כה עצומים, שבמקום תקרה היה חושך . אני נעמדתי מול אחד הקירות […]
"אתה מבין, שעכשיו היא לובשת את כל החצאיות האלו, החולצות הארוכות ומתכננת חתונה! איך בן אדם שהתחיל לשתות כבר בשנה הראשונה של התיכון והיה מסתובב באמצע הלילה ברחובות יכול לעשות […]
אני עייפה מכדי לעשות זאת שוב, לחזור על שקרים מנומסים, והפחדים הבלתי פוסקים, שמישהו יגלה את הסוד האפל שמסתתר מתחת לבגדים, ואפילו מתחת לעור, אני מרגישה שאותו שוחטים. אני עייפה […]
הדמעות שלי, בפשטות תמיד נופלות , כמו אוקיינוס על ידי הן נפרשות. אתה עוצם את עיניך, ונושם בחוזקה, אתה תמיד אמרת שזה פוגע בך, הדמעות שלי מזכירות לך את אמך. […]
אני תמיד רוצה שידאגו לי, שיהיה אדם שיהיה לו אכפת. מישהו שיהיה לו אכפת איך אני תמיד, ותמיד ישאף לשמח אותי יותר. אני בעצמי לא רוצה כל כך לדאוג, כי […]
היא לקחה את זה ממני, היא חטפה, היא גנבה. היא פגעה בו והלכה. היא הייתה שם ולא אני, היא הייתה איתו ומי בכלל אני? היא לקחה אותו ממני, היא הרסה, […]
מה המשמעות של אהבה, בשביל מה בכלל? בשביל מה… למען אהבה אנשים הולכים, אנשים פוגעים כי אוהבים. אבל כאב לי מספיק, או שלא? תהיות על גבי תהיות מחשבות ומחשבות הכאב […]
כשכואב לי אני ילדה קטנה, כל פעם נזכרת שאני לא מוכנה, לא יכולה, העולם נראה בשבילי כמו משימה יותר מידי גדולה, לילדה קטנה שכמוני. מבחוץ אני צריכה להיות גדולה, לדאוג […]
כשיש שתי להבות המאירות את העולם יחדיו, יש את הפחד שהן ישרפו את הכל, יש את הפחד ששתיהן יכבו. כשיש שתי להבות המחממות את העולם יחדיו, אחרים ירצו לחמם את […]
אני רוצה לצאת מפה. אני שוב מצליחה לרוץ, כמו שרצתי פעמים רבות בעבר. אך זה לא משנה מה אני עושה. אני מרגישה את הגל הזה לאט לאט אוחז ברגלי כמו […]
רקע: במדינה מטריארכלית עתידנית, אשר הוקמה על ידי המוני נשים בארצות הברית, מתרחש שלטון מטריארכלי, אך נשים אלו מכנות שלטון זה "דמוקרטי פמיניסטי שיוויוני". ארצות הברית תמכה בהקמת מדינה זו, […]
ללואיז היקרה, אני הבנתי סוף סוף מה אני רוצה מחיי, האין זה נפלא? הבנתי שהצורך המתמיד שלי בלמידה חייב להתממש והפתרון הוא אוניברסיטה, מקום המייצג מצבור של אנשים בעלי שאיפות. […]
"למה הדמעות לא יוצאות?" שאלה אחותו הקטנה של הסופר, עיניה הקטנות מנסות לשווא להוציא דמעות בזמן שהוא המשיך להביט בקבר בשתיקה, בזמן שהשלג מתחיל לכסות אותו כמו שמיכה קרה. בתשובה […]
היום הזה נראה אפור, השמים, האנשים והבניינים שיוצרים מראה של ג'ונגל עשוי מאבן. יום אפור כזה, אפור שמזכיר שגרה, אפור שמזכיר ריקנות. עמדתי ליד החלון ובהיתי בנוף, ספק בוחנת את […]
שתי הנערות הצעירות ישבו באוטובוס בחוסר נוחות. היה חם בצורה כמעט בלתי נסבלת, לא היה מקום כמעט להזיז את הרגליים והמחשבות על כישלון במתכונת בלשון, שסיימו עשר דקות קודם לכן, […]
סאש לא זכר שום שלב בחייו בו יכל להיות כל כך מופתע. ניתנה לו מתנה שקשה למצוא כמותה בעולם המודרני, הוא היה מאז ומתמיד בן אדם רגוע שידע לקבל את […]
היו היה בן אדם, והוא רדף אחר שקרים. אמנם לעיתים לא ראה בהם כאלה, אך לרוב ידע שלמציאות אינם דומים. אני הכרתי אותו, בערך, אבל ראיתי אותו רק מרחוק, לעומתי […]
חשבתי לעצמי מי הם אותם האנשים שאני מגדיר כחברים, או הם אותי, הרי אתם יודעים, זה לא אותו דבר. במשך הרבה שנים היו הרבה אנשים שהיו לידי וקראו לעצמם חברים, […]
תמיד כשאנשים היו מעירים לו על המראה העייף שלו, היה בוחן אותם במבטו. הם רואים את חסרונותיו, בעוד שהוא בוחר לראות את היופי בהם. אך מדוע בני האדם בוחרים לראות […]
מחפש בקדחנות, רצון מתועב חסר מעצורים, עיניים אשר לחשק בהן אין גבול, ידיים אשר אוחזות בכל מה שרואות. אדם הטובע בחשכה אשר רק הוא רואה, מחפש דרך למלא את החור […]
עיני מרפרפות על פני טקסט רומנטי מפוקפק ואני מנסה להכריח את עצמי להרגיש גירוי כלשהו. מנסה להכריח את עצמי להגיע למצב בו ארצה לענג את עצמי, ומרוב המבוכה, האשמה והאדישות […]
אני הולך ברחוב, הריקנות מרגישה כמו הדבר היחיד שתמיד יהיה שם לצידי. אני נותן לה לעטוף אותי בחיבוק חזק מידי אני נותן לה לעשות כרצונה. היא הייתה שם תמיד, הסתכלה […]
הכל לפתע נעצר, הרוח הייתה היחידה וטיילה בשיערי ועל עורי שסמר מהקרירות המייסרת של רוח הים. הבטתי באנשים האלו, שהיו לצדי זמן רב וגם כשהייתי בן אדם לא קל, הבטתי […]
בני אדם הם יצורים חברתיים, למה הם לפעמים, כל כך מעצמם וזה מזה מפחדים. הרי מי עוד אתה, ומי עוד אני? רק עוד גרגרי חול בסערה במדבר, ולא יותר מידי […]