הסיפורים של Untitled
כשחזרתי לדירה של ההורים שלי, למעשה גם עוד לפני כן בשדה התעופה חזרה לארץ, כבר לא הרגשתי חמימות. אני זוכרת איך בעבר הייתי חוזרת ואיך התחושה של החום ברגע שיוצאים […]
הבנתי שנצטרך חדרי שינה שונים, בגלל שהוא רוצה שהאור יהיה דולק כשהוא ער עד מאוחר, ואני רוצה לקום מוקדם, כמו פעם כשהייתי לבד. ראיתי שנצטרך שלטי טלוויזיה שונים, אולי סלון […]
עיניים שחורות מביטות בי בחזרה, מבט עצוב או אדיש של אישה שלא דומה לי. השיער שלה בלונד צבוע, האיפור שלה עדין. תכשיטים שמעוררים עניין ושאלות, אך לא מושכים תשומת לב […]
בלילות המאוחרים של אוגוסט קשה לישון, החום כבר עניין רגיל. אחרי כמה חודשים של קיץ מתרגלים לכובד של החום, לאוויר הדחוס והמנוחה הכה רצויה מהשמש בלילה. אינסומניה מתרחשת תמיד באוגוסט […]
כשאני אעזוב הכל יהיה אחרת, זה מה שמחליט כל בן אדם שעוזב. משהו במזוודה, בכרטיס לכיוון אחד בלבד ובחדר המתרוקן גורם לאנשים מסביב לחשוב. אי אפשר שלא לחשוב, למה בן […]
וְאָז יָדַעְתִּי שֶׁשּׁוּם דָּבָר אַחֵר לֹא מִשְׁנֶה וְאֵין צֹרֶךְ בְּאַף אֶחָד אַחֵר אֵין אָדָם בָּעוֹלָם מִלְּבַדּוֹ וְקִוִּיתִי שֶׁאֱלֹהִים סוֹלֵחַ לַאֲנָשִׁים שֶׁבְּלִבָּם אַהֲבָה וְהִתְפַּלַּלְתִּי שֶׁלֹּא אֶצְטָרֵךְ עוֹד לָרוּץ וּלְהִתְחַבֵּא וְלַחְשֹׁב וְאָמַרְתִּי […]
עם עט פיילוט 0.4 שחור היא רשמה ב15 ביולי את המשימה היחידה שלה לאותו היום. לבכות. כל שאר לוח השנה היה עמוס מידי בעבודות, פגישות עם חברים או לקוחות וגם […]
אני לא בטוחה. אני לא בטוחה מה אני מרגישה כלפיך, אני רק יודעת שזאת לא אהבה. אלו לא פרפרים בבטן וגם לא הרגשה שגורמת לי לעצום עיניים בהנאה ללא שליטה […]
הרופא אמר שאני אצטרך סתימות בשיניים, וכל הדרך חזרה באוטובוס הביתה השתדלתי לא לבכות ופשוט בהיתי בחלון במחשבה שהכל קורס. אולי זה לא היה באמת בגלל הסתימות בשיניים, אם זה […]
ואני עומדת במטבח שלנו, לובשת את החולצה שלך. אני מכינה לנו ארוחה חמה. אתה יושב ומביט בי, מקשיב לפטפוט האין סופי, ובוחש את כוס התה שלי. וכשאנחנו יושבים ביחד, ומדברים […]
אל תיגע בי במילים, אני לא רוצה להישאר, יש דברים שאותם צריך לשכוח, במקום לתת להם מקום . זה כואב כשאתה אוחז בי, ואני לא רוצה יותר סימנים כחולים. אל […]
כולם האמינו באלוהים. כשישבנו בכיתה ב', כולם תמיד אמרו שאלוהים הוא שלהם, והם של אלוהים. אני אף פעם לא הבנתי את הצורה שבה הם אותו רואים, ולא סבלתי את זה […]
אם אהיה כנה, למענך אעשה את כל מה שלא אעשה למען עצמי, למענך אני אקריב את כל כולי. כשרבנו מכות, צרחנו בקולי קולות בכינו שאחד את השניה אי אפשר יותר […]
דפים, מסמכים, עשרות חלונות פתוחים באינטרנט. אני חופנת את הראש בין שתי ידי ומלמלת לעצמי בשקט או צועקת בקול במחשבותי. אני קמה ואז מיד יושבת, ואז הולכת ברחבי החדר, ואז […]
זה שיר כחול, שיר די קצר, והסיבה שכתבתי אותו היא בשביל שתוכל לחשוב עלי מחר. בגלל שהצבע הכחול, הוא זה שאהוב עליך, אז כתבתי שיר, כי ההרים שמסביבך כחולים, והשמים […]
שלג נפל מהשמים, בפיסות קטנות של קרח. הושטתי את היד, והרגשתי את הקור של פתית שלג אחד בודד שנחת לי על היד. "שלג." אמרתי בשקט, ובהיתי בפתית עד שהוא נמס […]
הם הביטו אחד בשני, והיא ידעה שהוא לא רואה עתיד איתה המילים שלו היו ריקות והיא ידעה אבל היא עדיין הורידה חולצה עדיין נישקה הם כל כך שמחו לראות את […]
"… וזה מה שקרה." אני נאנחת ומרימה מבט. "אני יודעת, נשמע מזעזע, אבל דברים כאלה קורים." אני מוסיפה לאחר שאני לא רואה את התשובה בעיניים שלהם. עדיין לא בטוחה למה […]
גם אני רוצה להחזיק יד חמה, ונשיקה קלה ומרפרפת על לחי רכה, וחיבוק עוטף מלא באהבה. גם אני רוצה, גם אני רוצה. גם אני רוצה לתת את הכל, ולבשל משהו […]
השנה הרגישה כמו בדיחה, קורונה, מלחמות וניתוח לא מסובך מידי בבטן. כמה תפרים, כמה קמטים עוד לפני גיל 20, עבודה חדשה במשרד וחצי קורס שנעשה בחצי מוטיבציה. ביום האחרון של […]
ואיפה כאן אני? בין כל הבניינים הגבוהים, והאורות הבוהקים. אני ממצמצת, מעקמת את הצוואר בניסיון לראות את הכוכבים. אבל אין כאן כוכבים, יש רק צפירות והמוני רכבים ואופניים ואופנועים. הכל […]
אולי זה לא נועד לקרות, בין כל הבעיות והמרחקים, טעויות ועירום מסודות ושקרים ודמעות. אולי זה לא נועד לקרות, שהגנה מכאב כה עז תהיה קיימת, בעולם שנוהג לרצוח חלומות. אולי […]
אני כועסת, כועסת עליו נורא. בזמן שאני מתאמצת, לומדת ועובדת, ועוזרת ומבשלת, הוא יושב, שוכב, הולך, יושב, אני כועסת. כועסת שהוא לא מראה שאוהב אותי, שהוא כל כך שקוע בבעיות […]
הוא היה גבוה ממנה, וזה דווקא היה חריג לאחרונה, והיא הרגישה כמיהה לנוחכות גברית. היא לא הייתה עם גבר מעולם, לפחות לא במובן הזה, והיא גם לא ממש חשבה עליו […]
בלי חיוך, אחר מה אנו רודפים? אני מחייכת בשביל למתוח את שרירי הפנים, בגלל שכבר לפני שהגעתי לגיל עשרים התחילו להופיע לי קמטים, במצח ובלחיים. הקמטים העידו על כך שאני […]
אם לא תיתן לי כלום, אני אקום ואלך, אני חושבת. גם אם אני מאוד אוהבת, ולא מסוגלת לחשוב על אחד אחר אם תיתן לי מעט מידי, אני אקום ואלך, אני […]
המחשבות שרצות בראש שלי הן בסדר גמור, ואני תוהה לעצמי אם זאת ההשפעה של הכדורים או באמת המחשבות שלי. זה לא ממש רע, גם אם זאת רק ההשפעה שלהם, הרי […]
הרכנתי את ראשי על ברכיו ומלמלתי תפילה שקטה תפילה שהוא לא ישמע אולי רק אלוהים ידע לקחתי את ידו והנחתי על לחי, ואפילו הזזתי אותה מעט, מדמה תחושה של ליטוף […]
החרדה שלי היא משהו אחר, לא כל כך נחמד. היא עשויה מהרבה שכבות, כמו עוגת יום הולדת ענקית במיוחד שכל רגע עלולה ליפול. האם זה מדאיג אותי? כן, כמובן. אני […]
בדידות רכה עוטפת אותי מכל הכיוונים, כמו שמיכה עם קוצים. לפעמים היא דוקרת, וזה לא כל כך נעים, אבל לפעמים היא סתם שם, וזהו. גוש בגרון, שבא והולך, ואני מדמיינת […]