הסיפורים של Twisty
באחד הימים בהם יצאתי מהבית אל הרחוב, מעטים ימים אלה, בעודי מחכה לרמזור שיתחלף עמד לצידי ילד בן שבע, כך נראה. קווים לדמותו: כובע מצחיה משוך לאחור, טישרט כחולה מקושקשת, […]
התחלתי לכתוב ב2019, ממש עם הסגר הראשון. היום, ספרתי, ויותר מחצי מהכתיבות שלי עוסקות באותו הנושא: שואה. זה כמעט נשמע אבסורד שילד בגיל ההתבגרות מעדיף לכתוב על שואה מאשר על […]
הועלה לאתר ‘סיפורים’ (tale.co.il), תחת שם־העט ‘Twisty’. כל אתר אחר שמציג תוכן זה – עושה זאת ללא הסכמת הכותב! קטע ראשון – כתם הדם על המדרכה: הטיפות הגדולות של הגשם […]
שלום לכל הקוראים והקוראות, הכותבים והכותבות, עבר הרבה זמן… לפני שנתיים בערך התחלתי לכתוב סיפור. זה היה משהו חדש לי ולקח לי די הרבה זמן. כשסיימתי לכתוב אותו חיפשתי לפרסם, […]
אישה שוכבת על מרבד דשא ירוק. ציוץ ציפורים מהעץ האחד נשמע, וקול הנקר המנקר את הגזע נשמע מהעץ השני. היא לא מתעוררת משניהם. אני עובר שמה מתבונן בה וכלום, שום […]
הועלה לאתר ‘סיפורים’ (tale.co.il), תחת שם־העט ‘Twisty’. כל אתר אחר שמציג תוכן זה – עושה זאת ללא הסכמת הכותב! קטע ראשון – שטויות של שתיים בלילה: נראה לי יש לי […]
סיפור זה הוא המשך לסיפור "הלוויה אחת ונשים שתיים" טריגר: גס אתם אולי מכירים אותי ואולי אתם עומדים להכיר אותי, לינדה דופרי. כן, מעצבת האופנה הכי אמיתית במגזין. בואו נגיד […]
מחכה במסדרון האפור והמתקלף על כיסא ברזלי שמאבד מבוהקו. הדוקטור עומד לקרוא לי בעוד חמש דקות. בעוד חמש דקות החיים עלולים להשתנות ויכולים להישאר על מסלולם. הכל תלוי בדבריו של […]
ממש רגע לפני שאתם קוראים מומלץ לקרוא קודם את ה"רציתי להוסיף" שיכניס אותכם בצעד קל לעולם שאתם עומדים להיכנס אליו, קריאה נעימה. ______________________ למה את? למה לא אני? למה אני […]
על קנבס לבן נמשך מכחול עבה העטוף בצבע כחול עז ומצייר עליו שני פסים כחולים. המכחול נכנס לתוך נקודת הצבע הכחולה ומתמלא מחדש בלחות כחלחלה. משולש ועליו עוד משולש הופכי, […]
קטע ראשון – משפט כפול: מה מסתתר מאחורי זגוגיות המשקפיים? עיניים קרות, חסרות נשמה קוראות בעיון את כותרות היום. מה מסתתר מאחורי חולצת המשבצות? אדם חכם? אולי מניפולטור. עליי, החוכמה […]
בארון הבגדים במדף העליון מאחורי הסווטשרט הבלוי, החולצה שקצת קטנה והמכנס שלא נסגר עליי יותר, חבויים שם זיכרונותיי. בתוך שקית צלופן מצהיבה שם הם נמצאים, מחכים לרגע בו ארצה לעיין […]
השעה חמש וחצי בבוקר, יום חדש-אנרגיות חדשות? כזומבי מתהלך ברחבי הבית פושט בגד לובש בגד ים, נועל נעליים ומכין את הגוף לאימון שיתחיל בעוד שעה. קור כלבים בחוץ, טמפרטורה מצוינת […]
אישה מבוגרת ישובה בספסל, מתבוננת בהולכים ובבאים ברחוב. היא מבחינה באמא עם ילדה, בנער עם כלב ובאיש עסקים בחליפה. אף אחד מהם לא שם לב אליה. כולם מסתכלים עליה אך […]
אני אוהב לדמות את השכונה שלנו לחוות נמלים. כולנו נמלים פועלות והמלכה נמצאת למעלה, גבוה גבוה. אם היו מסתכלים על החווה בזום-אאוט, היו רואים הרבה בניינים. בניינים צפופים צפופים, כולם […]
אני יושב על הספה שרכשנו יחד ומביט החוצה דרך החלון. מסתכל לראות שמא היה זה שערה הזהוב או שזה רק בדימיון שלי. תשעה ימים עברו מאז שדניאלה חטפה אותה ממני. […]
השמיים אפורים, הם איבדו את שמחתם היום. העצים זקורים, שלג מכביד על עניפהם הדקים. האוויר סמיך וערפל שורר על המדרכות האפורות שבטרנצ'ין. מזג האוויר הקודר לא מונע מאמא לשלוח אותי […]
התחלנו בנסיעה. במושב האחורי ישבנו אני ואחותי, כל אחד לצד חלון אחר. אמא ישבה מקדימה ואבא נהג. הנסיעה אורכת כשעה, אולם יצאנו בשעה שאף ציפור עוד לא צייצה על מנת […]
"אני מאחל לכם כשתעברו מפה, תעברו לסקוטלנד." איחל אבא בעודו נאנח. "לא נראלי שאני אעבור למקום אחר." הגבתי. אבא שתק. ואני בראשי חושב על הארץ הזו, על אבות אבותינו החלוצים. […]
רחובות מקסיקו שלי גועשים. המהפכנים לא מפסיקים מחאתם עד אשר יפול הרודן. משעות הצהריים ועד השעות הקטנות של הלילה הייתי מבלה הרבה עם אמא. אבא יצא לרחובות, להילחם בצבא הפורפיריאטואי. […]
שמש יוקדת מעליי, זיעה קרירה זולגת ממצחי על פניי ואני פסעתי את הצעד הראשון לעבר הגבעה. היא ניצבת מולי גבוהה ועגולה, ואני בתחתית איפה שהדשא הירוק צומח. הוצאתי את בקבוק […]
אני לא זוכרת הרבה מאותו יום. איך הגעתי הנה? מי סחב אותי הנה? מי אני? אבל דבר אחד לא אשכח. חוסר האונים ההוא, לא ישכח. איך גרר אותי כמו שק […]
חודש, חודש עבר מאז שהמדינה נסגרה. חודש עבר מאז שיצאנו פעם אחרונה לנשום אוויר פסגות. חודש עבר מאז הודעת ראש הממשלה שהמדינה עוברת למשטר צבאי. חודש עבר מאז שראיתי את […]
אומרים שפחד הוא רק מחשבה, ואולי זה נכון. אבל אצלי, אצלי הפחד הוא בית. הבית בסוף רחוב הרדינג מספר 5261, בית ילדותי. שוב אני פה, אחרי 34 שנה, בבית מספר […]
שוב הם חולפים מולי, שוב הם לא שמים לב אליי, שוב אני שם. כל יום פה על הקיר דומה למשנהו. אם רק יכולתי לדבר, רק יכולתי להביע, רק יכולתי לחייך. […]
אדמת אבות אהובה, ארץ מולדתינו, ישראל. נכתב שבורכת בשבעה מינים, אמנם את מראה לנו אחרת, את מפתיעה בכל יום מחדש, ארץ נהדרת. בצפונך ההרים מושלגים, והאגמון שהתחיל כביצה כבר התמלא […]
אדם פוסע על אדמת הארץ, מרגיש את השמש יוקדת על גבו ואת העשב הרך הצומח מהאדמה הקשה והחומה. וקול ציוץ ציפורים נשמע הרחק והשמיים כחולים כחולים, ללא עננים. ואדם שר […]