הסיפורים של תולעת הספרים
אני פרה. אני רואה הכול. את השפל והביזיון שבאדם. אני חושבת שזהו טבע האדם. הזיכרון הראשון שלי היה ממש כשנולדתי. ראיתי את אמי, ולרגע אחד, רגע אחד כל כך מאושר, […]
אני כלוא בחדר הזה. אבל אני לא יכול לצאת ממנו. אני לא יכול, כי אז אצטרך להתמודד עם השאלה… אני מעביר את עיני על המסיכות הססגוניות. כל כך הרבה תכונות […]
אני שונה. אני שונה מהם. השוני הוא שאני מוציא את עצמי החוצה, ולא הולך לפי ההוראות המובנות לכולם, הנורמות. כולנו שונים. זה שהם מתחפשים ליצור ענק, ומגובש, לא אומר שכולם […]
"את שונאת אותי?" השאלה התמימה יצאה מפיו של נערה המתבגר "את שונאת אותי, אמא?"היא בכתה. " קשה לי עם זה…" ניסתה להתחמק. "אימא, זו שאלה של כן, ולא. את אוהבת […]
הוא הרס את נשמתה ברגע אחד. רגע ששבר את הקרח הדק שהחזיק אותם. הרגע שבו אמר את המילים הנוראיות "זה לא את. זה אני..". היא לא הבינה; הרי אם זה […]
היה היה פעם, בארץ רחוקה רחוקה, נסיכה יפיפייה, אך חיוורת לחלוטין. היא גרה בארמון המלוכה, בעוד אביה יושב על כס המלכות. אמה, המלכה, מתתה באופן פתאומי, ואביה, המלך התחתן עם […]
כל משפחתי התאספה שם, בבית של סבתי ושל סבי. כולם נראו כמו אחרי סופת גשמים, עם כל הממחטות הזרוקות בסביבה. "מה קרה," שאלתי "מישהו מת?". הם הסתכלו עלי במבט של […]
"המפקד, המפקד!" הוא צרח בקולי – קולות "הכנס אותי!".הדלת נפתחה בפתאומיות, והוא נפל פנימה. השומרים הסתכלו לבחוץ וגילו את היצורים הנוראיים מכול רצים לעברם. אבל את זה לא ראה האיש, […]
היא רצה. הגשם מלווה את קול צעדיה. היא בורחת. רגלה פוגעת בשלולית, וזו נשברת למיליון רסיסי מים. "הם ימותו, כולם ימותו… ואז יגיע תורך…אנחנו יודעים את כל פחדיך… והכי חשוב, […]
אני עומדת על גג הבניין. מרחוק, האנשים נראים כאילו חרקים קטנים ומטושטשים- הרי אני זקוקה למשקפיים – המתעופפים ללא תכלית. פתאום, כאילו משום מקום, כולם מפנים אלי את מבטם. נראה […]