הסיפורים של the one sitting next to you
כל אחד רוצה להיות זמר. כל אחד רוצה להיות שחקן. וכל אחד מנסה, וקורע את מוחו, והחברה מתייגת אותו כחקיין. כל אחד רוצה להיות סופר. כל אחד רוצה להיות מליונר. […]
אני לא זוכר מתי זה התחיל. אבל הרבה אנשים שאני מכיר לא זוכרים מתי דברים מתחילים. מצד שני, אני לא מכיר הרבה אנשים, ואני לא מסתובב בין האנשים שהכי אפשר […]
אז אני לא עומדת לעמוד בסטנדרטים המטורפים שאתם מציבים בפני מחדש יום אחרי יום. מה לעשות, אני לא היא, ואתם צריכים להבין את זה. השיער שלי שונה, העיניים שלי שונות, […]
אם זה היה חלום, זה בהחלט לא היה נראה כמו שהם גרמו לזה להיראות. בפיצרייה בקצה הרחוב לא היו אונסים את הנערה ההיא, ההיא שלאף אחד לא היה אכפת ממנה. […]
5:03. לעזאזל עם השעון, ולעזאזל עם הקור. יצאתי מהמיטה, וזה צעד משמעותי מאד אם תשאלו אותי. הנעליים, לצערי הן הרבה יותר מדי רחוקות. מי שם נעליים בקצה האחר של השטיח? […]
there ain't no rest for the lonely, no time to relax on the bed. the happy won'y stop, till' they rip you shred by shred. there ain't no rest for […]
i may not be the most clever fellow, on our calming Martin street, but i know there are some people, who just aren't made to fit. the society may rule […]
פגשתי אדם מתהלך ברחוב, כובעו נפול על ראשו. הוא לא נראה כאדם רגיל, אך מראו לא העיד על טיבו. ראיתי אדם משוטט על המים, מזמזם מזמורים ישנים. כולם הסתכלו עליו […]
מה אני אמור לעשות? זה לא שבחרתי במצב הזה, הם בחרו בו בשבילי. וכשחושבים על זה, הם בוחרים בשבילי הכל. אני פשוט תוהה איך זה באמת לבחור בשביל עצמך דבר […]
אין לי תשובה. אני עומד מול המצלמה, והראש שלי ריק ממחשבות. כל מה שאני רואה מול עיני הוא את מה שרציתי להיות, למה אני לא מה שרציתי להיות? הם אומרים […]
בית הספר הקתולי, והחומות הסגורות, חונקים את נשמת הפריחה, ומכניסים את כולנו תחת תרופות. האוניברסיטה המסורתית, והלחץ מכל כיוון, גרועים יותר מעינויים, ומכל אקדח טעון. העבודה המשעממת, ההקלדה חסרת המנוחה, […]
אז ככה, לאחרונה (בעצם כמעט מאז ומתמיד) שמתי לב שבאתר יש הרבה סיפורי אהבה שפשוט מקבלים פניות זהות בעלילה, או מבוססות על אותו הקונספט. יש איזו בחורה עם מגננות ובחור […]
דארק ידע שייקראו בשמו. איכשהו פשוט הייתה לו תחושה כזו שהוא ייבחר מבין אלפי התלמידים בבית הספר. זה לא הייתה תחושה שמקורה ביהירות (טוב אולי רק קצת יהירות…) אלא תחושה […]
שנה נוספת עמדה להתחיל בבית הספר על שם כריסטיאן הקדוש, שנה שהייתה להתרגשות עצומה לכל תלמיד ותלמידה שנכפו (או במקרים קיצוניים: באמת רצו ללכת לבית הספר הזה) ללכת לבית הספר […]
שם: ג'מיניי (Gemini) מריוות'ר גיל: 17 מראה: (מראה אופציונלי) שיער כחול כהה (מגיעה עד כתפייה) שהופך בהיר יותר עד שהוא לבן לחלוטין לקראת הקצוות, עיניים בצבע כחול בהיר על גבול […]
אדם מעולם לא טען שבית הספר על שם כריסטיאן הקדוש הוא בית ספר רגיל. וזה כנראה יותר בגלל שאדם רגיל מעולם לא נחשף לבית ספר משונה שכזה. אתם תמצאו שם […]
הסבר על התחרות: התחרות תהיה של פנטזיה בז\'אנר שהוא פחות על ערפדים, ואנשי זאב אלא שבעצם תמציאו חברה של יצורים שהם לא בני אדם, הם יכולים להיות כל דבר שיעלה […]
אלכסנדר ידע שהיום הזה יבוא, הרי חברו מימים עברו לא יכל להתחבא למשך זמן ממושך מדי. שלא לדבר על זה שידיד זה לעולם לא יכל לוותר על הכניסה הדרמטית, ובהחלט […]
כשהמשרת יצא מהחדר, הם נעמדו והחלו ללכת לכיוון אולם הנשף. האולם של אלכסנדר תמיד נחשב לאחד האולמות היפים ביותר שעוצבו אי פעם בהיסטורית אדריכלות הערפדים, ואוגוסט בהחלט הבין למה. מרצפת […]
אוגוסט שנא את העולם שנקלע אליו ללא ברירה של ממש. כמובן שהוא נולד ערפד, אבל הוא מעולם לא הרגיש כמותם. הוא שנא לשתות דם, והוא שנא את כל הפוליטיקה בתוך […]
משאני עומד לספר לכם עכשיו הוא הסיפור שאלפים מתו בכדי להגן, ורבים יותר ניסו לשמר. זהו סיפור מלא כאב,כעס, ואבדן. אך למרות כל זה, הוא ידהים אתכם. במשך שנים חשבתם […]
אלוהים, שטן, ואלים אדירים, אני רוצה לירוק לכם בפנים. אתם עיוורים, אך מחייכים בכל זאת. אנא הפסיקו לחלק תקוות. שטן, אליהם, וגם אתה אלוהים, נמאס לי מזה, קחו אותי למתים. […]
מדליין סובבה את ראשה לכיוון הדלת, ג'יימס. הכל הלך לעזאזל, עכשיו ג'יימס יגרום לה לחזור. הוא תמיד מוצא דרך להפנות אותה לכיוון שהוא חושב שהוא הנכון, לעזאזל עם ג'יימס. לעזאזל […]
רוס הסתכל על היצור בנגלה מול עיניו. היא נראתה מלכותית ולחלוטין בלתי מושגת, קרירה אך מעניינת, ההפך מהנערה שהכיר ברכבת. הוא חשב שאוזניו מטעות אותו, הרי אין נסיכה. למלך אוראנוס […]
היום ההוא מתקרב, ממנו פחדו במשך דורות. יום נורא ואיום, שלעולם לא עזב ללא קורבנות. עוד יומיים, עוד יום, וזה לעולם לא נגמר. כי כשהיום באמת מגיע, אתה משקיע את […]
קאנון ידעה שמישהו מגיע כשהגשם החל לרדת על ביתה. והיא לחלוטין לא הייתה מוכנה לארח עכשיו. אחרי חודשים של עבודה, הדבר היחיד שהיא ונער הצליחו לגלות עליו היה שמו: דין. […]