הסיפורים של TheAvatar
קלינט ורובי היו המאסף של כל המון האנשים שמיהרו לתפוס מקום בישיבה השבועית. למרות החושך הכבד, קלינט הצליח לראות צללים של אנשים מזרזים את חבריהם עם תנועות ידיים מוגזמות. המעבר […]
*אומר מראש שזה לא הכי מנוסח כסיפור, פשוט רציתי לכתוב את זה איפשהוא קל לשקר, אבל ממש קל לשקר. למי הכי קל לשקר? למי שלא יודע את האמת. לכל מי […]
איך מתחיל עולם? דבר מוביל לדבר. זה מתחיל באדם אחד, עם כוח ענק, שמחליט שנמאס לו להשתעמם ומצבעים מפוזרים. אז הוא מתחיל בלהפוך הכל בלבן – העולם מעכשיו הוא הקנבס […]
הוא אהב כל דבר אפשרי שיש בחול. הוא אהב את הצבע הצהוב, את המרקם של החול, החום שמחזיר מהשמש. הוא בכללי אהב את הים. אבל הוא לא אהב לעשות שם […]
ליאו ידע שזה בטוח לא יגמר טוב כשהמטבע קפץ – או יותר נכון, נשאב מהבאר החוצה – אל ידה של לוסיי. הם הסתכלו מבוהלים אחד על השני בתיאום מוחלט, ובחזרה […]
אגלי זיעה החלו לצוץ על מצחו של ליאו. התנשפות בלתי רצונית נפלטה מגרונו. הוא רץ ורץ ולא הפסיק לרגע. הוא חייב לתפוס את הכדור הזה בכל מחיר. "אולי תוותר?" הוא […]
נורא משעמם ללכת שוב ושוב באותם מקומות. לראות אותו דבר התחיל להימאס לה. לא שיש לה ברירה אחרת. אז קת'רין מצאה דרכים להעסיק את עצמה – ללכת בזיג-זג, להתקדם ע"י […]
היה הייתה פעם באר משאלות קסומה. אין אחד שלא שמע עליה, על השמועה שכאשר מפילים מטבע לבאר אפשר לבקש משאלה והיא תתגשם. כולם העריצו את הבאר.. עד שניסו לבקש משאלה. […]
בהלה. פחד. עצב. הייתם מצפים שזה מה שהיא תרגיש במצב שכזה, אבל דווקא לא. חושך תמיד הקיף אותה, היא לא ציפתה למשהו נורא שיקרה, כי תמיד היה חושך. אין לה […]
הכל תמיד מתחיל מקטן. כל אחד בעולם הזה מתחיל כקטן גדלים וגדלים, ומגיעים לעצמאות. ואז מתחילה הגדילה האמיתית. העולם הגדול יכול לאכול את האדם העצמאי, שמרגיש פתאום כל כך גדול, […]
אז ככה.. קודם כל, אם יש מישהו שכן קורא את הסיפורים שלי, אני לא מת או משהו וסליחה על ההיעלמות וההפסקה הפתאומית של הסיפורים שלי. אז התחלתי לכתוב פרק של […]
"היא מה?" ג'נט שאלה שנית, מנסה לקלוט את המידע הלא הגיוני הזה שקבלה. "אמרתי כבר, היא נהרגה." פורסט ענה באדישות. ג'נט כבר התחילה לחשוב שלפורסט לא אכפת מאחותו שהוא ענה […]
אני הולך אל שולחן האוכל הארוך, מציץ כל כמה שניות על אותו איש שעומד ומבשל במטבח. זה הבית שלו. רק עכשיו אני מבין שפלשנו לבית של מישהו. הבנתי את זה […]
ג'נט עמדה דוממה מול השלד. למשך כמה דקות היא בהתה בו שותקת, בלי לזוז. קונור, שבמשך כמה דקות גם הוא היה מרותק לשלד, ניסה להסב את תשומת ליבה של אחותו, […]
אני לא מצליח להירדם. התמונה של השומרים, ספק גוררים ספק נושאים את פליים החוצה, לא יוצאת מראשי. פניה המבוהלות. צרחותיה הלא ברורות. המבט שלה שמבקש עזרה. והיא לא משוגעת, אני […]
אני רץ. הם רודפים אחריי. איך זה הגיוני שירגיש ששני האנשים האלה נמצאים בכל מקום? מכסים כל פינה כדי לתפוס אותי. מדי פעם אני מעיף מבט לאחור, בודק אם הם […]
הכל כל כך לבן כאן. הקירות, הרצפה, התקרה, הבגדים. הכל לבן. אפשר כבר לחשוב שזה מקום קדוש או טהור. אבל לא, זה לא. אני הולך נוקשה אחרי הפקיד. הוא דווקא […]
איך אני מגיע למצבים כאלה? מצבים שבהם אני חושב שחברים שלי יתעלמו ממני תוך שנייה, אנשים שדברתי איתם יום יום שונאים אותי או מתעלמים ממני. אני מסתכל סביב ואני תמיד […]
ג'נט הייתה לחוצה. מאוד לחוצה. במשך דקות ספורות היא הרגישה חנוקה, שהגרון שלה נסתם מרוב אדמה ושהיא הולכת למות. אבל היא הצליחה לטפס מעל כל האדמה שכיסתה אותה, והסתכלה סביב. […]
"הפתעה!" צעקו כל האנשים אשר הקיפו את קלינט. הוא הסתובב בתשעים מעלות במהירות, שלף סכין מהנדן שבחגורתו במטרה להגן על עצמו. אך הוא לא היה צריך אותו. הוא הסתכל סביב […]
צעדים. צעדים חזקים. הצעדים הרגילים. עשרת הניצבים הלכו ברחובות ברעש, כאילו מודיעים לכל התושבים "הנה, הגענו." הם עברו ליד כל בית, חמישה ניצבים בצד אחד של הרחוב וחמישה ניצבים בצד […]
כדי לשרוד במקום כזה צריך לנסות לשרוד. מי שיתמהמה, ייפול. צריך לבלוט בינינו. צריך לעשות כל דבר אפשרי, אבל לשמור על פרופיל נמוך. להלחם אבל גם להתחמק, ולהתחבא. רק החכמים […]
הנחיתה של ג'נט וקונור הייתה קשה, הם התנודדו הצידה ואחורה למשך דקה ארוכה. קונור חשב אפילו שהאדמה תחתיהם תתמוטט והם יפלו. אבל אז הוא נזכר שהוא כבר מתחת לאדמה, הוא […]
חצי שנה. חצי שנה. מילותיו של איש התיש הדהדו בראשה של ג'נט. בעוד היא רצה אחרי קונור, ג'נט לא הפסיקה לחשוב על כך שיכול להיות שייקח להם חצי שנה לעבור […]
"אתם מוכנים?" איש התיש שאל והסתכל על כל הזוגות. הם הנהנו. "למקומות, היכון… צאו!" איש התיש ירה באקדח שלו אל השמיים והזוגות רצו לתוך המבוך. ———— כל חמש דקות הוא […]
קונור היה גאה בעצמו, הוא וג'נט זכו ביתרון במבוך. במשך המון שנים קונור לא זכה במשהו. הפעם האחרונה שהוא זכה במשהו הייתה בתחרות של "כמה-עוגיות-הוא-יכול-להכניס-לפה-בבת-אחת" לפני שש שנים, כשהוא וג'נט […]
קונור הבחין בנערה שנראה כבת 12 נכנסת לתוך הבניין ומחפשת בו דלת למבוך. איך היא יכולה לחשוב שהמבוך נמצא בתוך בניין? חשב לעצמו קונור.ג'נט הייתה שקועה בחיפושים. היא הסתכלה לכל […]
ג'נט החלה להילחץ. היא רק נכנסה למבוך הזה. היא לא עיכלה שהיא כמעט בתוכו. היא לא עיכלה שהיא הולכת להכנס לתוך מבוך שלא בטוח שתנצח בו. שאולי לא תשרוד בו. […]
סטפני, ליאה ואיאן נעמדו מצדו השני של הבור. הם הסתכלו עליי כאילו אני צריך להוביל."אנחנו מחכים רק לך. קדימה, איך עוברים אותו?" סטפני אמרה ישירות."לעבור אותו?" שאלתי בהרהור. העברתי יד […]
במהירות, החגורות רחפו לכיווני ועטפו את כל גופי מלבד הראש שלי. החגורות עטפו אותי בכוח, וכל תנועה שעשיתי הכאיבה. למרות שחגורות העץ עטפו אותי בחוזקה, לא הרגשתי חנק או שאני […]