הסיפורים של the man who tell stories
קולות מכיוון חדר המדרגות החזירו את אמילי למציאות, 'זאת בטח אמא' חשבה לעצמה בבהלה, וקמה במהירות. היא חייבת להסתיר את הספר לפני שהיא תיכנס. היא רצה אל חדרה ונכנסה אליו […]
מאז אותו היום היא וקאיון הפכו לחברים טובים, כמעט בכל יום הם היו נפגשים. היא זכרה איך הוא היה לוקח אותה לטיולים בעיר, מראה לה מקומות סודיים שהוא מכיר; חורשות […]
היא זכרה איך הכל התחיל, זה קרה בתקופה שת'אנבריס רק התחיל עם הפעולות שלו. היא עמדה מחוץ לבניין המועצה, מחכה לאבא שלה שיחזור מפגישה חשובה. בזמן האחרון המועצה מתכנסת לעיתים […]
יצאנו אל מחוץ למרכזייה, בחוץ יש מדשאה גדולה המלאה בשבילים קצרים החוצים אותה מכיוונים שונים ונפגשים כולם במזרקה הגדולה במרכז הגן. גם בחוץ עמדו חברי גילדה רבים שדנו בינם לבין […]
לרגע לא קרה דבר, ואז היא הרגישה את הסמל מתחיל לפעום על כף ידה, הוא זרח באור סגלגל בוהק, ולאחר כמה שניות נוספות גם הסמל התאום שהיה מצויר על הקיר […]
היא הסתובבה באיטיות וראתה את כריס, אחיה. עיניו הירוקות בוהות בה במבט של תדהמה ופחד. "מה את חושבת שאת עושה?!" הוא שאל שוב, "מה המקום הזה בכלל?" היא הביטה בו […]
"אוון? אוון? אוון!!" הדבר הראשון שראיתי כשפקחתי את עיניי באותו בוקר היה את פרצופה המחייך של מיי-מיי, "הוא התעורר!" היא צעקה, כנראה לשאר חברי הצוות שעמדו מאחוריה. למקרה ששכחתם, שמי […]
היי, קוראים לי אוון, ואני בן 16. יש לי שיער חום, ועיניים חומות כהות. אני מתגורר במרכזייה של העיר גרינטאון. אני חבר בגילדת "קוטלי הדרקונים" (אמנם מעולם לא חיסלנו דרקון […]
אמילי נכנסה לחדר באיטיות, היא הביטה סביבה, החדרון היה קטן מאוד, ומלבד השולחן והספר לא היה בו דבר. האוויר בחדר היה משונה, כאילו משהו מסתורי וקסום אופף את המקום. 'מה […]
-חצי שנה קודם- אמילי נכנסה לביתה בדממה, ונשכבה באנחה על הספה הגדולה. היא עצמה את עיניה, ותמונות החלו לחלוף במוחה; המלחמה, הפחד, האימה, ההפצצות, הפרעות, אנשים צורחים, רצים, בורחים…המלחמה הזאת […]
היא הייתה על הרצפה,והם המשיכו להכות אותה. הם עמדו מסביבם במעגל. לא היה להם לאן לברוח. הם לא יכלו להתנגד,לא היה להם מספיק כוח כדי להתנגד. היא ניסתה להרים את […]