הסיפורים של ?THE ALICE
פעם נהניתי לרקום משפטים, לגלוש על רצף אותיות ומילים ארוכות. פעם נהניתי ללכת שעות ולתהות על אגדות מגוחכות. פעם נהניתי להרחיב את עיני ולסקור את נוף הדמויות והמילים שיכולתי לכתוב […]
הביטו בה, בילדה שבקצה האצבע המצביעה. הביטו בגבה המעוקם ובשריטות שבעורה. והלא היא מצחיקה? יושבת ומבקשת להניח את רגליה על האדמה? היא הרי אינה רואה את המבטים הנכרכים סביבה, ומה […]
את יכולה להירגע כעת. הניחי ראשך בעדינות בחיקי, הכל בסדר. אני פה, אני לידיך, אלטף את שיערך ואייבש דמעותייך. את יכולה לבכות, אני מבטיח שאשאר, אך בבקשה, הניחי את זרועך. […]
כמה טוב להיכנע להתמכרויות, אחת ועוד אחת, הן רק נערמות. כמה נחמד לפול לעורמה, להפסיד לאותה תחושת מרמה. אני נהנה כל כך מן ההרגשה המשכרת של אותה התמכרות שאותי דוקרת, […]
הרציף העמוס כמו לעג לי כשירדתי מן הרכבת, והרעש קרע את אוזניי. נשאתי את רגליי במהרה אל כיוון היציאה, והן מיהרו לקחת אותי הרחק מן הכאוס המתחולל ברציף הנמתח מאחורי. […]
אם הייתי רואה אותך, הייתי אומר לך כמה יפית. כמה השנים האדימו ללחייך וקישטו את זוויות פנייך בתלתלים. אם הייתי רואה אותך, הייתי אומר לך כמה גדלת, והייתי מוסיף במילים […]
רציתי לרכב על אופניים אבל אמא אמרה שאסור. היא הייתה מסרבת בנחישות בכל פעם שביקשתי. "לא נוסעים על אופניים ביום כיפור!! אל תסתכלי על הילדים שבחוץ, החיים שלהם יהיו מלאים […]
רוצי, כל עוד את יכולה. רוצי, מפני שאת יכולה. תברחי מהבגרות המדוברת, מהשנים הצפויות לך. נוסי ממה שאינו הילדה שאת מכירה, שתמיד רצית להישאר. אל תניחי לזמן החולף להפוך אותך […]
יקירתי, אל תשאירי אותי כאן, בין שמיים לארץ. בין קרקע מוצקה לרקיע הפכפך. אל תעזבי את פרק ידי הקר, לא בשביל אחר. יקירתי, רחמי עליי. והרי כאן אני נמצא, מולך. […]
בשעות אלו, הרחובות אינם שייכים לנו. הם ריקים מאדם, כמעט, והצעדים היחידים הנתבעים בהם שייכים למשכימי הקום, ולכלבים ששוחררו אמש לשוטט. בשעות אלו, הרחובות אינם שייכם לנו. האפלה וערפל הבוקר […]
היא הייתה קנאית ומרוכזת בעצמה היא הייתה מין נרקיסיסטית שראשה באדמה המשקל שלה היה קצת גבוה מהרגיל, אני מקווה וכעת את הדרך ממנה אל העתיד אני טווה היא שרה נורא […]
בפינת הרחוב המוצל, זה שליד הבית של אמא. שם הוא היה עושה את… את זה. משתמש במילים כדי להכאיב, ולרוב גם באגרופים, ובעיטות וסתירות. לפינת הרחוב המוצל, זה שליד הבית […]
רצינות גדשה את מבטו, מה שבדרך כלל היה גונב צחקוק מפיה לולא המצב שבו נכלאה. "את רוצה שאני אתנצל שוב?" הוא איים והיא מיד החלה לכרסם את אצבעותיה. "לא! שלא […]
האשמה שלי ואני הולכים יחד לכל מקום. היא מעולם לא עזבה אותי, אני חושב. היא זימזמה לי באוזניים וציקצקה בלשון, היא שפטה אותי על כל פסיעה שעשיתי, על כל מילה […]
אני מפחיד ואני לא האחרון אני חובק וכורך את הידיים סביב הגרון אני צועק ושונא וכאוב אני לא מרשה לי להיות אהוב כשאני כועס אני שורט עד זוב דם אני […]
כשתראי אותה תוכלי להעביר אליה את מגעי, מפני שאני לא אוכל. אני אאלץ להתעלם מקיומה עד שכבר לא תהיה בטווח הראייה שלי. כשתשמעי את קולה היזכרי בשבילי. היזכרי בשיחות ארוכות […]
לקום זה קשה. הזיעה מלחחת את המזרון שקורס תחת שלושים ושישה קילו וכמעט ומטר שבעים. לקום זה קשה בעיקר כי רסיסי העולם שלי שנשבר עליי ננעצים בגופי וזורקים כאב על […]
אני ספל תה, ואני עגול ולבן. אם תצללו מבטיכם אל תוכי תוכלו לראות את הכלום הרועש והגועש ששם, מהפנט וממכר. והכל נעלם בי כשאני מין ספל תה, הכל מתערבב ומשנה […]
אולי הסיבה שמעולם לא נשאר ילד היא שמיצה. אולי הוא רק עבר את כל משברי החיים שלהם הזדקק כדי ללמוד, ומעולם לא השתפר. אולי הוא מרגיש שכבר חתם את חיו […]
הכחשה לא תוכל להועיל עכשיו. הוא צריך לטוות עוד ועוד הבהרות ולהטביע בהם אט אט את ייאושו. לטמון את ראשו בין בירכיו לא יפחית את חוסר הישע שלו, כך כל […]
היום מאוד ביקשת רצית שאהיה נוכח ומאוד התעקשת ולענות לך "כן" התקשיתי כי בעצם לא מאוד רציתי בשבוע שעבר לי נאמת על חסרונותיי נהמת וככל שניסיתי להתעלם מדברייך כך בכוח […]
אני חושב שזה עבר. אותה קרן אור אחרונה נספגה בתוך הרעש שמוחי יצר. אותו ערפל שקיוותי שיעטוף ויסתיר אותי נסוג מפני שמש חושפנית וכואבת. נשימתי מאיצה, אישוני מתרחבים, מבטי מתערפל. […]
אז מה אם אור שמש מאיר? אעצום את העיניים אז מה אם עתידי צפוי למזהיר? אפיל את השמיים אז מה אם לא בזאת רציתי? אני לא אודה, רק ארבה להתנצל […]
תמיד רציתי להיות מסוגל להעלים דברים מוצקים, אובייקטים מסוימים, ולפעמים גם בני אדם. רציתי להעלים קירות, דלתות ולפעמים גם סתם, כדי לדעת שיש בי את זו היכולת. אך לפני רגעים […]
אבא שלי הוא אדם גבוה שחובש כיפה, והוא במשבר. אני שומע את זה כשהוא מצלצל. אבא שלי גר בבית אחר, עם אישה אחרת וילדים אחרים. בכל פעם שאנחנו נפגשים, אני […]
כשגילו שחתכתי את עצמי, אבא האשים את אמא. אמר שהיא עושה לי שטיפת מוח, ושרע לי לגור איתה. אמרו שישלחו אותי לפסיכיאטר, ייתנו לי כדורים כדי לשנות את הצורה שבה […]
אבא אמר שלום ומאז לא חזר אבא אמר שלום ומאז- שום דבר לא דיבר שום מילה מאז אותו היום ואמא כה הושפלה כי אבא אמר שלום אבא אמר שלום ולא […]
ריקני ושקט, הוא בוהה בי כמו אגרוף כוחני הוא מכה בי כמו השמיים התכלת, כמו התייר העוזב כך או כך אם תביט על זה הוא יהיה הכופר השתקן, השקרן, קטן […]