הסיפורים של Tehila dekel
ועכשיו ששלם אחפש שבור כשידיי סוף סוף נפרשו קטעתי אצבע וברחוב שנקרא אבידה נמלטתי מעצמי בכותונת לילה לבנה ובלילות אני מתפצלת לשתי שושנות אחת יפה אחת רעה תמיד ממתינה להתנגשות […]
דת הברה אחת שתי אותיות מלחמות דם של שנים שנאה בין בני האדם ריחוק בין האחים שווים לרקיקים. דתות רבות אלוהים אחד ואנחנו בצלמו אדמה ואפר דת זיהום טהור טוהר […]
בארבע בבוקר השמיים ירדו אל הרחובות העננים כיסו את מה שעניי כבר בקושי ראו עיוורון מעורפל אייני מבחינה בצבעים רק שחור ולבן ובארבע בבוקר יקיצת חרדה סמרמורות קור הבזקי חום […]
רבות הנשמות שמצאו בית בעולם הזה ובעולם הבא ורבים הילדים שנשארו יתומים מאב מאם שאספו כוכבים עם שחר ברחובות שחסר להם השם והיתה ילדה בעולם שבגופה חלמה שהיתה האם, האב, […]
בתוך כל הרעש, ראיתי אותה. והיא הייתה כל כך שקטה. בתוך כל הצבע, ראיתי אותה. והיא הייתה שחור על גבי לבן. היא ישבה שם, נראתה כאילו היא באמת חיה, נושמת, […]
אשה כואבת התכנסה בעפרה שהיה לעשן וכיסה את השמיים את כל השמיים מילא ממטרי ברק זועמים שהרטיבו את שמלתה הפרומה חדרו אל עצמותיה ואל ליבה המבכה. האשה הכואבת התכנסה בתוך […]
ונפשי מתענה מידי יום. צורחת בשקט, עוזבת את הגוף וחוזרת. נאחזת בכח בשלשלאות ברזל, היא רוצה אתזה,להאחז. כי ברגע שתשתחרר, הבדידות והכאב, ימשכו אותה למעלה, היא תפרוס כנפיים כמה שתוכל, […]
והעולם דפוק, אין מי שיקום. ואנשים שותים זה לא הרגל,זה נחוץ. אז מה אנחנו כשליבינו אכול? והעולם מלא במוות, ואנשים רק צוחקים עליו. אז איך אנחנו חיים שהכל מסביבנו מאט? […]
מאחורי הדלת, את קול בכיי אי אפשר לשמוע. על המיטה נופלת, אין מקום בנפש למרגוע. אין עד לדמעותיי. ואם היה אז כבר מזמן לא הייתי כאן. אין עד למעשיי. ואם […]
אי שם בחושך הקר,בעוד העשבים נלחמים על שהותם. ישבה לה שדה. היא נגעה בירח, אך עדיין הרגישה כה בודדה. הגלים הסוערים של הים אינם הסחה. רק משרים עצב ודממה. גבה […]
לתחפושת שלבשה אותי אני קוראת בדידות. גופי עשוי חרמים,ומחורר בצלקות. הפך הוא לכבד מנשוא, כך שצילי אינו יכול להילך מלפניו עוד. התלות רקמה אזיקים לידיי. הבעת פניי שהיתה עד כה […]
אהבנו לרגע בין כתלים חשופים מכל בגדים כציפור על תייל שלהימלט לאל תוכל אם את רגלה תרים רבים אהבו לפנינו אך אהבתם לא כשלנו נשקנו הרגשתי כסופה שרוצה לבלוע עוד […]