הסיפורים של Dream Catcher
יש לי תיק גב ובו אהבה. יש בו מאות דמויות בתוך מחברת שורות וכולן הן אני. יש בו את חבריי הותיקים עמיחי, אלתרמן, רחל וולך, בתיק הם מחכים. ביחד אנחנו […]
תְּכֵלֶת. ככה קוראים לה תכלת. שמה כליבה תכלת. חופשייה כמו השמיים תכלת עדינה כבובת חרסינה תכלת ואיך שהיא מדברת. תכלת גורמת לי להרגיש אני רוצה לאצור את מילותיה בלב שלי […]
קונפליקטים —————- יש בי רעב יש בי רעב לחיים האלה אני רוצה לקחת את העולם ולטרוף אותו שלם לפני שהכל נעלם. מכל הצבעים מכל הריחות מכל הטעמים מכל האהבות מכל […]
דמיינו דממה. דמיינו שהדממה היא קרני לייזר אדומות דמיינו אותי עומדת בקצה החדר מנסה להגיע לדלת ולצאת, ורק הדממה מפרידה. היא יוצרת את הפער הזה ביני לבין הדלת, דמיינו אותה […]
אני קם בבוקר ולובש את החולצה הלבנה. היום יום הזיכרון. תמיד פחדתי מיום הזיכרון. פחדתי שהם יגלו. היום זה יום הזיכרון הראשון שלי בחטיבת הביניים. יונתן למד בחטיבת הביניים שלי, […]
כשהייתי ילדה לעולם לא הייתי חולקת כלום. כל פריט, כל צעצוע, היה עולם ומלואו, היה כמעט קדוש. כולם תמיד אמרו שכזאת אני, רכושנית. והיום, עשרים שנה אחרי, אני נכנסת לבית […]
סבתא אני נזכרת בך היום יותר מכל שאר הימים. בערב יום השואה. זוכרת שסיפרת לי? על כל מה שהיה שם? על המשפחה שלך, על החברים שלך. כולם הלכו לך. על […]
פגשתי אותו בלב המדבר את הנסיך הקטן. הוא לימד אותי הכל על החיים. הוא לימד איתי את הערך בלדמיין. את הערך בלהיות ילדה, את הערך בלרכוש חברים. הוא לימד אותי […]
אני חייתי אלף חיים. הייתי אלף דמויות שונות. חוויתי אלף חוויות. והכל דרך המילים אני יצרתי חיים שלמים על דף משבצות אני התאהבתי על פנקס שורות אדום אני הרגתי על […]
אזהרה! כאן בונים זה השלט שאציב בפתח ללב שלי שלט גדול ואדום כן! איש לא יוכל לפספס! אתחיל בשכבה הראשונה; לבנים מחוספסות, שכבה של תבן, אולי שתיים, וחוזר חלילה. כן, […]
אני רוצה את הידיים שלה על עמוד השדרה שלי. מלטפות אותו מלמעלה עד למטה אני רוצה שהיא תטייל עליו כאילו היה שדה של קוצים בזהירות בזהירות למרות שאסור למרות שדוקר […]
כשהייתי קטנה עברנו לדירה שכורה סמוכה לגינה ציבורית ובה שני ספסלים מתקלפים שפונים לכבישים ולרחוב הסואן אך רחוקים בדיוק מספיק בשביל ליצור אווירה מרוחקת ונעימה. לאט לאט התרגלתי למקום ובשובי […]
מאוהבת *** אני מאוהבת אני מאוהבת בתשוקה למילים באותיות במקצבים בסימנים במסרים שאופפים את החדר הקטן שמכיל אותי בלי להתלונן מאוהבת בתקתוקים המהירים החדים הנוקבים של המקלדת שרק מעצימים בי […]
פגשתי אותה בסופרמרקט במחלקת הקפואים. הושטנו שתינו יד לאותה שקית שניצל והמבטים שלנו הצטלבו. זה היה בדיוק כמו בסרטים פרפרים בבטן התרגשות סחרחורות התאהבנו גם לה היה שיער אדום וקעקוע […]
היום בבוקר נכוויתי מהמחליק. המחליק החדש עם ההדפס המפוספס, המחליק היוקרתי של החברה עם השם הגדול, המחליק שמבטיח לי להיות יפה יותר, ישרה יותר. היום בבוקר בגד בי המחליק. זה […]
שלום לך נגן הקלרינט מסוקולוב יש לי כמה שאלות אליך, שאני מתביישת לשאול. זה לא נורא אם לא תענה לי, לא קל לענות על שאלות מבלי ששמעת אותן. אז איפה […]
"שירה תפסיקי לקרוא חדשות" אמא אומרת ולוקחת עוד לגימה מהקפה הרותח והמתקתק שלה, ששורף לה את הלשון שירה מקריאה לאמא את החדשות מאתר האינטרנט. "פיגוע – 2 הרוגים ופצוע קשה" […]
אוכל. אוכל זאת מלחמה יומיומית בשבילי. כמה פשוט לשים את זה בפה – וללעוס ולבלוע. כמה קשה. אחרי ארוחה מסתגרת בחדר ובוכה ומרביצה לעצמי ומסמנת בעט דק ושחור את השומן […]
האיש הזה שאף אחד לא יודע איך קוראים לו כי השם שלו לא יעיל, אף אחד לא משתמש בו מלבד המשפחה שלו. האיש הזה שאוסף את בדל הסיגריה שהגברת שעיניה […]
כל חייה שירה שמעה פקודות: – "אל תלבשי קצר מדי! רואים לך את הירך!" – "מה זה?? כל הבטן שלך בחוץ! תכסי את עצמך! את יודעת איזה סוטים מסתובבים שם […]
אז.. הטלפון שלי מת סופית. ואיתו גם כל השירים שכתבתי בשנת 2015. כן אני יודעת. "למה שמרת את השירים שלך בטלפון?! את נורמלית?!" אז זה נשמע טיפשי, אבל סמכתי עליו […]
אני עדיין קטנה וגיל זה עניין של בחירה ואחרי הלימודים אני אלך לנדנדות ואשיר את השירים של הזאת שעושה לי טוב כי זה לא סתם וזה חלק מהחיים וזה עושה […]
סרט מטלטל ומתיש נפשית, ואם כן כתוב בצורה פנומנלית, שנונה, וקאסט השחקנים מעולה עוד יותר. בסרט רואים את הסיפור של ויויאן, אישה עגונה שנמצאת במרדף ממושך ומתיש אחרי הדבר הכי […]
"אמא, לי זה לא יקרה, נכון?" "מה פתאום ילד שלי. עד שאתה תהיה גדול כבר לא יהיו מלחמות ולא יהיה צבא" אז נחשו מה? אתה לא צריך להיות בצבא בשביל […]
אני יושבת על ספסל בפארק. לצדי ילדה הלבושה בבגדים חדשים ואופנתיים. לילדה יש נעליים ורודות ומבריקות. לילדה יש שיער בלונדיני וחלק. לילדה יש עיניים ירוקות. הילדה דקיקה ועדינה. לילדה יש […]
חשבתי שלהרגיש ככה זה לגיטימי. חשבתי שזה נורמלי לבכות כל בוקר בדרך לבית הספר חשבתי שזה הגיוני לעצור בשירותים בדרך לכיתה בשביל לנגב את הדמעות חשבתי שזה בסדר להרגיש כל […]
מה לכתוב כשנגמרת ההשראה? קשה מדי לחוות מחסום כתיבה. אין איפה/איך לפרוק את הרגשות והמילים, הן לא יוצאות. אז עזרו לי בבקשה להיפטר ממחסום הכתיבה. שלחו לי רעיונות לשירים או […]
לזכרם של כל אותם ילדים שנתלשו באכזריות מהוריהם. לזכרן של האמהות שנרצחו עם התינוק שלהן בידיים. לזכר האבות שנלקחו לעבודות כפייה ולא ידעו מה לומר לילדים. לזכר הזעקות האיומות שעלו […]
הבנתי אותך. רבנו והורדת אותי הכי נמוך שאפשר להיות. פגעת בי. הפכת נמלים לפילים ולא הסכמת להרפות. עכשיו שזה נגמר זה נגמר, המעט שאפשר לעשות עכשיו הוא להשפיל מבט ולשתוק […]