הסיפורים של סיסי
זהו סיפור קצר ומדהיםעל אבן אחת, אבן קסמיםשאותה הרבה אנשים מכיריםכי גם הם מרגישים ממש אשמים,בכל טעות ובעיה (רק כֵשהאבן בסביבה)היא יושבת לה בנחת בלי חשש ובלי שום פחדעל ליבו […]
"אז מה נעשה?" שאלתי את ג'ונתן, עיניו הירוקות חזרו למצבן הרגיל, חיוכו נדם "אני חושב שצריך לשחרר קודם את אבא ואת ג'ורדן…" הוא ענה "אבל מה עם אמא?" שאלתי, לרגע […]
רק אני מרגישה שמשהו לא בסדר? רק אני חשה לא בנוח, כאילו משהו עומד להשתבש?רק אני מרגישה שזה קרב ובא? אבל למה? למה דווקא לי זה קרה?בגלל ההשלכות? זמן מה […]
תמיד יש את הרגע הזה שאומרים לך מה קרה, אחרי זה אתה כבר לא יודע מה לחשוב, ההרגשה שהוא הלך… זה מה שקרה לי כשאמא שלי סיפרה לי שהיא מתה… […]
היה מתחת לסלע רק בור, עם מכתב. הרמתי את המכתב שהתלכלך כבר, התחלתי לקרוא:'איימי חמודה שלי, זאת אמא. אני מנחשת שפגשת כבר את מאט, עכשיו אתם בחצר הבית שלנו לאחר […]
התחלתי לרוץ, ליבי פעם בחוזקה, הרגשתי כאילו משהו לא טוב קורה, ממש לא טוב. אני חייב לברוח, אני חייב להישאר בחיים, אני חייב. ישבתי על סף המדרכה, השעה הייתה 9:43, […]
פתחתי את עיני כשאני קשור בחבלים עבים, הייתי באמצע חדר חשוך שרק מנורה קטנה האירה אותו מלמעלה, לידי ראיתי את אדיסון ואמה קשורות גם. דבק סלוטפ אטם את פיהן, מעיניה […]
"מה? למה?!" שאלתי, מבוהל. "אם מישהו ילך איתך חיו נתונים בסכנה גדולה מאוד" אריקה ענתה, "ומה איתך? כבר עכשיו חייך נתונים בסכנה גדולה מאוד…" אריקה לפתע נראתה כועסת, התחרטתי על […]
"זה לא טוב" אריקה אמרה, דמעות נצנצו בעיניה. "אין משהו שנוכל לעשות?" שאלתי, "לא זה כבר מאוחר מידי…" אריקה ענתה והמשיכה "אתה צריך לברוח, הבוס ימצא אותך אלא אם תברח […]
נזכרתי במשחק שאמא ואני היינו משחקות כשהייתי קטנה, מחבואים. אמא תמיד הייתה מתחבאת מאחורי העץ הכי גדול בגינה, תמיד הייתי יודעת לאן ללכת כדי למצוא אותה. כל משחק הייתי מנצחת […]
"אני רוצה למצוא אותה" לחשתי, "מה?" מאט הסתובב אלי ושאל, "אני רוצה למצוא אותה…" חזרתי על דבריי. "את בטוחה? זה יהיה מאוד מסובך, היא יכולה להיות בקצה השני של העולם". […]
"אתה אח של ג'וש!" צעקתי, מאט הנהן לאט, "אבל אתה בן 17, מה?". "אני אסביר הכל, גם לך" מאט אמר והסתכל על ג'וש, "אני לא רוצה לשמוע ממך כלום, רוצח!" […]
"מה?! אמה הצליחה ליצור חיים..? אני לא מבין…" אמרתי, מבולבל. קבוצת האנשים התחילה להתקרב אלינו יותר, ראיתי אותה בבירור עכשיו. בקבוצה אכן היו אנשים אבל… כולם היו דומים, עורם לבן, […]
אאאאאאאאאאאאהההההההההה!!!!!!!!!!יש לי כבר 100 סיפורים, אני לא מאמינה שאני מבזבזת סיפור בשביל זה, אבל בקיצור אני רוצה לעשות קצת סדר, את היומן של אדיסון צ'רלס לא המשכתי אבל בגלל סיבה […]
ארו ישב על כיסא ואריקה דיברה איתו, גבה היה מופנה אלי, ארו שם לב שאני מסתכל דרך החלון והוא סימן לי לברוח. אריקה הסתובבה, אבל לא הצלחתי לשמוע מה היא […]
"מי זה?" שאלתי את ג'וש, אבל לא הספקתי לקבל תשובה כי אדם מוכר נכנס לחדר, האיש שהיה בתמונה! "זה אתה!" צעקתי, "מי אתה? מאיפה ג'וש מכיר אותך?" שאלתי. "לא עכשיו" […]
זה לא טוב" טום מילמל, הוא עמד לצידי, "קבוצה אדירה של מגוייסים נוטשים אותנו…" הוא אמר. "מה נעשה?" שאלתי "צריך לשנות תכנית, אמה מטפלת בזה…" "מה היא עושה?" שאלתי. "דברים…" […]
"איימי! חכי רגע" ג'וש קרא לי. "מה את עושה?". "זה חייב להיות פה…" אמרתי, פתחתי את כל המגירות, חיפשתי בכל פינה. "מה חייב להיות פה?" ג'וש שאל. "מי הוא, סוכן […]
"אז איפה היא?" שאלתי. "היא עושה משהו…" אדיסון ענתה בקול מסתורי "מה?" שאלתי, "דברים" אדיסון ענתה בחיוך. הסתובבתי ליהלי שיאמר לאדיסון להגיד לי ואז ראיתי, יהלי לא היה שם "איפה […]
ארו צחק צחוק של הקלה, "נכון…" הוא אמר, "מה חשבנו לעצמנו? הוא לא יכול להיות המוות…". "כן" אמרתי גם, צחקתי צחוק של הקלה, אבל ליבי חשב אחרת… ניסיתי לשנות נושא […]
"מה?!" שאלתי, "מה כתוב שם?" ג'וש הסתכל עלי במבט של אימה, "משהו עלי? מה קרה?!" דרשתי לדעת. ג'וש הושיט לי את המסמך, התחלתי לקרוא:'אלנה נטלי – 17.5.67: אמא לשלושה ילדים, […]
מאחורי הייתה רק שקית קטנה שבתוכה חומר שחור, תפסתי בשקית וקירבתי אותה אלי, לחומר היה ריח משונה, אך מוכר מאוד. מיששתי אותו, מין ג'ל כזה שחור ונוזלי. "זה סם מאוד […]
זה היה טום. "אבא" קראתי, כל הקהל הפנה את ראשו לעבר האדם שעמד באמצע. טום חייך, עיניו החומות נצצו. "אתה חי!". אמה שעמדה מאחורי, חייכה גם. "אז יש לנו תכנית?" […]
"לפי החישובים שלי אורגון אמור להגיע עוד שבוע, הוא במרחק גדול מפה, אולי שתי שנות אור…" אמרתי ליהלי "יהיה לנו זמן…" החלפנו מבטים והנהנו אחד לשני. "על מה אתם מדברים?" […]
"בוא מהר, אנחנו עוד מעט מגיעים" אמרתי לג'וש, הוא נראה עייף, כנראה שהוא לא רץ הרבה או שאני רצה יותר מידי. ראיתי את הבניין המוכר "איך נתגנב פנימה?" ג'וש שאל. […]
"להרוג אותם, הא?" יהלי שאל. אדיסון אמה ואני נראינו מבוהלים, הציניות של יהלי קצת הדאיגה אותנו. "נו מה אתם כל כך אנטי, יש לנו משימה!" הוא ענה "אתם רוצים להרוג […]
"אמא, אני בבית. אממ, יש איתי מישהי, בסדר?". "מי?" שמעתי קול של אישה צעירה עונה. "מישהי שהכרתי, לא משהו חשוב, אנחנו רק פה לכמה דקות ואז נלך, בסדר?" "כן" שמעתי […]
'מישהו רק שבר משהו' חשבתי לעצמי 'ב2:30 לפנות בוקר?!' שאלתי את עצמי, 'אין לי מה לדאוג' עניתי לעצמי בחזרה. חזרתי לישון. הדבר הבא שהעיר אותי היה צילצול הטלפון שלי, "אדמונד?" […]
קול עמוק הידהד ברחבי מושבת החלל, קול חזק, מפחיד, מאיים "אני בדרך אליכם" הקול שאג "היום אני אכבוש את הירח, כל מי שינסה להתנגד לשלטוני ישפך דמו, היום זהו סופכם!". […]
יצאנו מהתעלה למנהרה גדולה. בצד הייתה ערימת סמרטוטים זרקתי לשם את האקדח. כל פעם שהייתי נקלעת לצרה הייתי באה לפה. "מי הם האנשים האלה?" ג'וש שאל, "אני לא יודעת בוודאות […]