הסיפורים של rachel the killer
"את חטפת את מרי?!" צעק עלי פול בכעס. "לא רק חטפה אותה. היא גם הכניסה אותי לכלא, סחטה ממני כסף, ואחרי כל זה היא עוד העזה לבוא אלי לכלא עם […]
"ניקול? נו, טוני, היא לא מתעוררת." שמעתי במעורפל את קולה של אזמרלדה. זה הספיק לי בשביל לפתוח את העיניים. אזמרלדה ישבה מולי בישיבה מזרחית, היא אחזה בידה כוס מים ונראתה […]
אחרי כמה דקות מצאתי שמלה חומה שהייתה נורא לא נוחה והרגישה כמו שק תפוחי אדמה. בקדמתה נקשרה חתיכת בד לבנה בצורה של חצי עיגול עם תחרה בקצותיו ושימש סוג של […]
אחרי חצי שעה עמדתי בפתח הסמטה ברחוב סטורי. המקום שבו תקפו את אד וחטפו את אזמרלדה. לפני שיצאתי מהבית כתבתי לכולם פתק שבו הסברתי כמה חרא אני מרגישה, ושהבנתי שהגיע […]
למחרת הבית ספר עבר אפילו לאט יותר. רציתי רק לחזור הביתה ולהמשיך לפענח את התיק, אבל לא יכולתי, הייתי חייבת ללמוד טוב ככל האפשר. אז ישבתי והקשבתי בכל השיעורים. בכל […]
בתחנת המשטרה ביררנו במהירות את מיקומו של דאג דנסמן, זה היה שמו הכומר המתעלל. הוא הועבר לאותו מתקן כליאה שבו עדיין שהתה לורה. בית כלא 'אחווה'. רק מהמחשבה על כך […]
מהרגע שהייתה לנו תוכנית דברים התחילו להיות הרבה יותר קלים וללכת הרבה יותר מהר. היינו ממוקדים במטרה, ולא חשבנו על שטויות ורבנו כל הזמן, כמו שקרה קודם כשלא הייתה לנו […]
התעוררתי כשליסה מנערת אותי. היא הייתה לחוצה למוות, חיוורת ומלאת פצעים. לא זכרתי אותה פצועה כל כך מלפני שהתעלפתי. היא ראתה שאני פוקחת עיניים והחלה לנער אותי בדחיפות רבה יותר, […]
זה פרק די ארוך… טוב, מאוד ארוך. נראלי. ודי השקעתי בו. למה אני כותבת את זה? אני לא יודעת. טוב תתעלמו מהבולשיט הזה. פשוט… תקראו. ———————- בהפסקה שאחרי שיעור ספרות […]
ואז גוף גדול וחסון חסם את שדה הראייה שלי, הוא נעמד לפני, מוכן לספוג את הקליע במקומי. לא האמנתי שמכולם זה יהיה דווקא ג'ון שיעשה את זה. "אידיוט! מה אתה […]
כשסיימתי שטפתי את הפה שלי וחזרתי לשיעור הבא. שיעור אנגלית. ניסיתי להתנהג כאילו שום דבר לא קרה, אבל אליד מיד גילתה שאני לא בסדר. 'אם את דואגת בנוגע לאד ולחטיפה […]
ביומיים הבאים נחתי המון, והשלמתי את כל החומר שפספסתי. אליד ישבה איתי כל הזמן וטחנה איתי את החומר עד שמשוואות וצרפתית יצאו לי מהאוזניים, אבל זה היה שווה את זה. […]
התעוררתי מדי פעם מהעילפון ספק שינה שלי. בפעם הראשונה הייתי בבית חולים, הרגשתי מסוממת לחלוטין ולכן הרבה פחות כאב לי. הנחתי שנתנו לי כדורים נגד כאבים או משהו בסגנון. ביד […]
הסתובבתי סביב היילי המעולפת במעגלים במשך כמה דקות אחרי שהן הלכו והראש שלי קדח ממחשבות. מחשבות כועסות, מחשבות שנאה כלפי ליסה וכריס שתקעו אותי כאן בתפקיד הזניח הזה. כעסתי גם […]
במשך כל ההליכה חייכתי כמו אידיוטית מושלמת מרוב שמחה על זה שליסה לא משועבדת יותר. כל פעם שכריס הביטה בי היא לא הבינה למה אני מחייכת, כל מה שהצלחתי לעשות […]
מצאתי את עצמי מובלת בידי שישה משועבדים במסדרונות הלא אהובים של בית הספר, כשליסה וריי הולכות בראש וצוחקות, ואנחנו, האסירות, הלכנו אחריהן בטור. כל פעם המשועבדים דחפו אותי וזירזו אותי […]
אחרי שיעור צרפתית מייגע במיוחד שבו ישבתי ליד ילד לא מוכר שנראה כאילו הוא באמת מתעניין בשיעור ובמורה המשעממת מיהרתי להפסקה. בהתחלה רציתי ללכת לשירותים ולדבר עם טוני ואד, אבל […]
למחרת אד נשאר בבית וטוני נשארה לטפל בו, אני הלכתי לבית הספר. בשיעור הראשון, שיעור אנגלית, ישבתי ליד אליד. התכתבתי איתה לאורך כל השיעור בפתקים וסיפרתי לה מה קרה. התחלתי […]
כשהתעוררתי הייתי במרתף… לא, בארון כלי ניקוי. והייתי קשורה למטאטא. האור היה מועט וכתמים שחורים ריצדו מול עיני, בסופו של דבר הצלחתי להבחין בכריס, היילי ואריאל. הן היו קשורות גם, […]
אני די עומדת להציף אתכם עכשיו בסיפורים, סו… הו, ועוד מעט כל הסיפורים שלי נגמרים ויש לי כבר חדשים, אז תצפו למשהו טוב —————————- לאסוף את כריס היה מסובך, כי […]
העבודה באמת הייתה חתיכת סיוט. במהלך השעה ורבע האלו נאלצתי לשרת שלושה סנוביות עשירות, לעזור לזקן חירש שלא מצא את דרכו ונראה שלא הבין שום שפה (חוץ מהג'יבריש של טוני) […]
במטוס החלטנו שכדי לעשות את העניינים מהירים יותר נתפצל. ככה נכסה הרבה יותר מדינות בהרבה פחות זמן. כריס הלכה עם אבא שלי ועוד שוטר לסומטרה, איפה שנחתנו. שני השוטרים הנותרים […]
"אבא? אמא?" התעוררתי למשמע קולה של אזמרלדה. מצאתי את עצמי שוכבת כשאד מחבק אותי מאחור, לקח לי שנייה להבין מה קרה ולרוץ לחדר שלו כדי להתלבש. האמת? לא הרגשתי רע […]
בבוקר כשהתעוררתי אזמרלדה ישבה על המיטה לידי. היא נבהלה ברגע שהתעוררתי וקפצה במהירות אחורה. "היי, אזמי. למה התעוררת כל כך מוקדם?" שאלתי אותה. "אני.. אני רק… רק רציתי אולי… לדבר?" […]
"היי, אלוהים?" המזכיר של אלוהים נכנס לחדר. הוא לא הופתע לראות את הבוס שלו משחק בפלייסטשן החדש שלו. "כן, מה קורה חבר?" הוא שאל והעיף באגביות את הראסטות שלו אחורה. […]
בורנאו היה הרבה יותר גדול מ סוּלָאווֵסִי. הבנתי את זה כשהבטתי מהחלון של המטוס. האי היה עצום בגודלו יחסית לניו-יורק. הייתה בו הרבה צמחייה ויערות. המון שדות של כל מיני […]
ויטה הופתעה לגלות באיזו מהירות מצב הרוח שלה יכול להשתנות. עד לפני שעה היא הרגישה חזקה וחכמה בצורה מדהימה, היא הובילה בריצה את חבריה כדי לשחרר את בלה, היא עמדה […]
אחרי פחות משעה היינו בדרכנו להשיג את אבא שלי ואת שאר השוטרים. מסתבר שהיינו מעולפים כמעט יומיים, והם הספיקו לעבור עוד שני ערים [אקוודור וקולומביה] ועוד כמה קבוצות איים [איי […]
כשהתעוררתי הייתי בחדר עם קירות לבנים ושתי מיטות. במיטה מולי שכב ויל, מכוסה בשמיכה לבנה עד הכתפיים שלו. הוא עדיין היה מעולף. בחדר היה גם חלון שאור שמש לבן מבחוץ […]
כשהתעוררתי לקח לי עשר דקות להבין מה קורה פה. אדריאן לידי. מתחת לשמיכה. לא לקח לי יותר מידי זמן להבין שהוא לא לובש כלום. וגם אני לא לובשת כלום. קפצתי […]