הסיפורים של rachel the killer
פרק 13: יום שבע עשרה ללחימה "זה נורא. אמא, המקום הזה ורוד יותר מהחדר של אשלי וקיטשי יותר מהקיא של הקשת." רטנה היילי כשהביטה סביבה באולם האירועים שאמא גררה אותנו […]
פרק 12: יום שש עשרה ללחימה. ביום ראשון החלמתי מההתייבשות הקלה ולא עשיתי שום דבר. חוסר המעש הזכיר לי את החיים שלי לפני שהמשפחה שלי מתה. ואז נזכרתי במשפחה שלי […]
פרק 11: יום ארבע עשרה ללחימה. למחרת היה יום שבת. אני ודין קבענו שניפגש, אבל כשבאתי אליו התברר שגם ג'וני שם. די כעסתי עליו שהוא לא הזהיר אותי, אבל ג'וני […]
פרק עשירי: יום שלוש עשרה ללחימה. דין התעכב בהגעה שלו לבית הספר בשלושה ימים, ובשלושתם לא ממש דיברתי איתו. את רובם ביליתי עם אלכס והיילי בצפייה בסרטים ומידי פעם, כשהיילי […]
ציפיתי שהיא תוביל אותי למגרש הפוטבול, אבל במקום זה היא לקחה אותי למגרש הטניס. "אני תמיד אוהבת לראות איך הן מתאמנות. לא אכפת לך, נכון?" שאלה אותי אלכס. "ממש לא. […]
"בובותיי, בובותיי, אני מבקש מכם, אנא, היו בשקט כדי שנוכל להתחיל בישיבה." יושב הראש של וועדת בובות הפרווה, דובי לבן שהחזיק לב גדול בין ידיו, ניסה להשתיק את חבורת הבובות […]
פרק תשע: יום עשירי ללחימה. היומיים הבאים עברו מהר. לא קרה כלום. רצתי, שחיתי, אכלתי קצת מאוד, והורדתי עוד שלושה קילו. אשלי אמרה לי שזה לא בריא כל פעם אחרי […]
פרק שמונה: יום שביעי ללחימה. עבר כבר שבוע שלם מאז שהגעתי לפה, ונראה שהוא עבר ממש מהר. זה היה בוקר יום ראשון, וכשהתעוררתי על הספה העולם הרגיש כמו מקום נפלא. […]
פרק 7: יום שישי ללחימה. למחרת בבוקר רבקה לקחה אותי לבית הספר כדי להתאים אותי לכיתה. לאחר כמה שעות הסכימו לתת לי להיות בכיתה ט', למרות שקצת פיגרתי בחומר. אמרו […]
פרק שישי: יום חמישי ללחימה. למחרת בבוקר נאלצתי לספר לרבקה, היילי ואשלי את הכל. זה לא שלא נהניתי להשוויץ בעובדה שהכרתי בן שלא יורד עלי כל שנייה, אבל הצעקות של […]
אחרי רבע שעה הייתי מאופרת מעט, כך שהחצ'קונים שלי כמעט ולא נראו, השיער שלי נאסף בצורה משונה שדי החמיאה לי, הייתי לבושה במכנסיים מהודרות משוחררות של היילי שרק בקושי עלו […]
אני יושבת על הספה, בכתונת הכחולה, בחוץ חשוך, בפנים שוררת אפלה. אני מחכה, ממתינה, מצפה, לנקודת האור הלבנה, שתאיר את החדר, ואת הלב שלי. נקודה כה קטנה, לבנה, עלובה, אבל […]
פרק 1 – "שקט פה מידי " : השעה הייתה שתיים אחר הצהריים , תמיד לעורך כל חיי שנאתי את השעה שתיים אחרי הצהריים . אבא היה עד בעבודה , […]
פרק חמש חלק א': יום רביעי ללחימה. כשהתעוררתי גיליתי שרבקה עומדת במטבח ומכינה משהו. הצצתי במהירות בשעון וגיליתי שעכשיו רק שבע. התעוררתי כל כך מוקדם שאפילו היילי ואשלי עוד לא […]
אני יודעת שזה קורה לכולם, ושכולם סובלים בשקט את האטיות הזו אבל אני לא מסוגלת. האתר נדפק. לוקח לי חמש דקות לטעון סיפור, זה לא הגיוני וזה מעצבן. כלומר, אני […]
פרק רביעי: יום שלישי ללחימה. למחרת בבוקר התעוררתי מוקדם אבל לא פקחתי עיניים. ידעתי שדודה רבקה, אשלי והיילי עוד בבית. איך ידעתי? הצעקות. "אבל אני הייתי בטוחה שאת לא תבואי! […]
פרק שלוש: יום שני ללחימה. התעוררתי כשהיילי ניערה את הכתף שלי. "מה לעזאזל את רוצה?! את לא אמורה לריב על האמבטיה עם אחותך?!" שאלתי. היא נתנה לי סטירה קלה והקימה […]
פרק 2: יום ראשון ללחימה בבוקר קמתי די מאוחר. השמש כבר עמדה גבוה בשמיים כשפקחתי את עיני. הייתי רגילה להתעורר מאוחר, אבל כשהבנתי שהבית ריק הרגשתי רע עם עצמי שכולם […]
פרק 1: פתיחה היי, קוראים לי דרייה אנגלוס. אני מטר שישים ותשע ושוקלת 97 קילו. כן, אני יודעת בדיוק מה אתם חושבים. 'איזו מגעילה, למה היא לא מרזה? זה ממש […]
הפייסטוס היה זועם במיוחד. הוא לא האמין שאלוהים עשה את זה לאתנה. היא אחלה אלה! למה לעשות לה דברים כאלו?! הוא רצה לרצוח אותו. הוא רצה לבעוט לא במוח. הוא […]
ביוון העתיקה החיים התנהלו ברוגע. האלים שבאולימפוס דאגו שלא יחסר דבר לנתיניהם הטיפשים שם למטה, והנתינים הטיפשים המשיכו להעריץ את האלים האדירים. כך הכל נמשך שנים רבות. עד שהדתיים פלשו […]
שיעור אומנות הרגיע אותי כמו תמיד. אהבתי מאוד לצייר. שיעורי אמנות הרגיעו אותי והעלו לי טיפה את הריכוז, כך שהייתי מגיעה לשיעור הבא מרוכזת יותר ומלאה במוטיבציה ללמוד. הייתי גם […]
למחרת היה שוב פעם בית ספר. כולנו היינו עייפים נורא ובעיקר אני, אחרי שלמדתי עד מאוחר למבחן. אבל הלימודים השתלמו. ידעתי הכל, ובסיום השיעור השני שבו עשינו את המבחן הלכנו, […]
"איך הגעת לכאן?! אתה הרי ברוסיה!" צעקתי באימה. הוא צחק ואמר, "אני כבר הרבה זמן לא ברוסיה. את באמת האמנת שניצחתי? הפסדתי, בצורה מוחצת. ההורים שלי… הם שונאים אותי יותר […]
כשהתעוררתי הייתי בחדר שלי. אבל לא בחדר בעיירה, אלא בחדר הישן, שבניו-יורק. המקום נראה בדיוק אותו הדבר: מיטת הקומתיים עמדה במקום, ואני שכבתי כרגיל בקומה העליונה. השידה למטה, מול החלון […]
כשהיינו קטנים כולנו האמנו במפלצת שמתחת למיטה. או במפלצת שבכיור, או בשירותים. לכל ילד הייתה מפלצת שהוא האמין שתבוא בלילה ותאכל אותו. לרוב ההורים היו מספרים לילדים על המפלצת כדי […]
אזהרת ספוילר: טוב, אז אני אם אני לא הייתי יודעת מה אני מתכננת (ואין לי שמץ של מושג מה אני מתכננת אני מחליטה תוך כדי כתיבה) אז לדעתי קלרה מעולם […]
למחרת כשהתעוררתי קלרה תלתה כביסה. השעה ככל הנראה הייתה מאוחרת כי השמש כבר שקעה בחוץ. "את ישנת הרבה מאוד, רובין. כנראה תופעה של הגעה מהעתיד. " אמרה קלרה ועזבה את […]
ביום שבת בצהריים מצאתי את עצמי מודדת שמלות לבנות בחנות שבה עבדתי. הייתה לי הנחה מעצם היותי עובדת החנות, וזה מה שגרם לאליד להתפרע עם השמלות ולתת לי למדוד את […]
כשהתעוררתי אזמרלדה וטוני כבר לא היו בחדר. למרבה ההפתעה אד כן היה שם. למרבה המבוכה לבשתי פיג'מה ורודה והייתי נקייה לחלוטין, השיער שלי היה קלוע לצמה והיה רטוב כאילו לא […]