הסיפורים של rachel the killer
הגשם שוטף אותי בעודי עומדת בקצה הגג של בניין הדירות שלי. עכשיו כבר חשוך ואני קופאת מקור בפיג'מה שלי בעוד אני מנסה להכריח את עצמי לפסוע את שתי הצעדים האלו […]
אני שונאת את עצמי. כל תכונה מחורבנת בי. אני מורדת מהסוג הגרוע ביותר, מעצבנת, חסרת טאקט. אני מנסה להאמין שיהיה טוב יותר כשאני יודעת שלא, אני מרשה לעצמי ליפול לאשליה […]
האתר הזה מת. פעם זו הייתה השעה הכי טובה של האתר, והוא היה מפוצץ. היית כותב תגובה, חוזר למסך הראשי והיא כבר הייתה נעלמת בין מיליוני תגובות אחרות. בלילה תמיד […]
שלוש לפנות בוקר. האור מכאיב לי בעיניים. אני מחטטת בדברים משעממים בלי סיבה. לא מסוגלת להירדם, אבל גם לא מסוגלת להישאר ערה. בסוג של איזור דמדומים מדכא. כמו השעה, עדיין […]
"לוסי, מה את חושבת על זה?" לוסי קפצה ממקומה. היא לא שמה לב שהיא שקעה שוב פעם במחשבות ולא הקשיבה בכלל לדיון שהתנהל סביב השולחן. "אני לא יודעת… אני מעדיפה […]
"דיכאון הוא כמו חור שחור שגורר אותך אליו." כמה אזכורים של המשפט הזה יש ברחבי הרשת? מאות. כנראה המשפט הכי נפוץ בפורומים דוגמת ישראבלוג, שמלאים בילדים דיכאוניים חסרי חיים או […]
העולם שלנו הוא פאזל. כולנו מתאימים אחד לשני. אתה מתאים לשכן שלך שאתה שונא, ולחבר הטוב שלך, ולבוס שלך. אתה מתאים. אתה מתחבר. אתה הופך לחלק מהפאזל, חי חיים בנליים […]
"זו הפעם האחרונה שלי. נשבעת." מלמלתי לעצמי בעודי דוחפת לעצמי אצבעות לגרון. "את אומרת את זה כל הזמן. בכל פעם שאת מקיאה, את מבטיחה שזו הפעם האחרונה שלך." פיצול האישיות […]
זה לא יפה כמו הברכות האחרות שקיבלת. וזה לא בזמן. זה יותר בקשת סליחה מאשר ברכת יומולדת שמח. אבל אני מקווה שתקבלי את זה. שנתחיל? קדימה. *** "שנהבה… סלחי לי […]
היום יש למניאק הכי גדול על פני כדור הארץ יום הולדת. אז יומולדת שמח, חרא. אני מקווה שאתה מאושר כשאתה קם בבוקר כל יום וחושב על כל הילדות והילדים ששברת […]
"מי מביא היום אוכל?" שאל ריצ'רד, נער גבוה בן שש עשרה עם זקנקן וחצ'קונים בכל מקום. "אני חושב שזו האחריות של צ'אד. היי, צ'אד, את לא היית אמורה לגנוב אוכל […]
"היי, ילדה, מה את עושה בבריכה שלי?" ג'אז פקחה עיניים באטיות, וניסתה להסתגל לאור המסנוור של השמש. מעליה עמד רוב, הבחור מאתמול. "אני מצטערת! לא התכוונתי להפריע לך!" היא צווחה […]
"טים! תחזיר לי את משחת השיניים שלי!!" "אני לא לקחתי לך את משחת השיניים!" "דביל, אתה משתמש בה עכשיו!" "ג'ורג', ראית במקרה את השעון שלי? אני לא מוצא אותו." "ואני […]
ג'אז הלכה ברחובות החשוכים. היא הסתובבה בחוץ כבר כמה שעות מאז שעזבה את ביתה של פיג'י. היא פשוט לא רצתה לחזור הביתה. ואז הפלאפון שלה צלצל. זו הייתה אמא שלה, […]
דיירסבורג הייתה עיירה קטנה ומתה יותר מבית הקברות העתיק שלה. הדיירים שלה עזבו אותה כמו ספינה שוקעת. רק באותו אחר צהריים רותח עזבה משפחה את המקום. הדירה שלהם כבר הועמדה […]
כל כך הרבה שעונים. תקתוקים בכל מקום. הם מצלצלים בתוך האוזניים וחודרים למוח. כל זיכרונות הילדות צפים ועולים שוב בעיניה. היא רואה את עצמה שוב שוכבת במיטה שלה בלילה חשוך, […]
1. לדבר עם רוצח סדרתי. כי רוצחים סדרתיים פוראבר. 2. לקבל סרטן בלוטת התריס עם התנחלות מרשימה של גרורות בריאות כמו הייזל. 3. אם אני לא אקבל סרטן אז אני […]
פרק 25: סיום כשהקצתי מהעילפון שלי שכבתי במקום שהיה יכול להיות רק בית חולים. שכבתי במיטה לבנה, כשמבטי נעוץ בתקרה הלבנה. סביבי עמדו כמה רופאים שצחקו ונראו מאושרים מאוד. הייתי […]
פרק 24 "מה?!" צווחתי שקט, אלכס הביטה בי במבט אומלל. "כן… אמא שלי בגדה באבא שלי איתו… הוא עורך הדין שלה, היא עשתה כמה בעיות והייתה אמורה לשבת בכלא. היא […]
פרק 23: יום חמישים ללחימה. "אלים אדירים המקום הזה נראה כמו איזה בניין נטוש שבו עורכת המאפייה פגישות. הליגה שלנו ממש לא פופלרית, הא?" שאלתי את היילי כשהתקדמנו במסדרון הצר […]
פרק עשרים ושתיים: יום ארבעים ותשע ללחימה כל הילדים מאושרים לקראת בואה של השבת. היא מסמלת את היומיים בשבוע שבהם כולנו יכולים להתרפס על הספה בבית ולא לעשות כלום. את […]
פרק עשרים ואחד: יום שלושים ותשע ללחימה (רביעי) "בנות, אני יודעת שאתן פה! תפתחו לי!" התעוררתי לשמע צעקות מעבר לדלת. קמתי ורצתי אל הדלת מיד. פתחתי אותה וראיתי את רבקה […]
פרק 20: יום שלושים ושמונה ללחימה חג המולד! החג הכי יפה של השנה, עצי אשוח בכל מקום, אנשים מתנשקים מתחת לדבקונים, ורק אני הייתי בדיכאון כבד וישבתי לבד בבית בלי […]
הייתי לחוצה עד תחילת המסיבה. אבל ברגע שהתחילו להגיע האורחים נאלצתי להגדיר מחדש את המושג 'לחץ'. זה היה נורא. הרגשתי את הקיבה שלי מתהפכת ואת הקרביים שלי נסחטים, פרפרים התעופפו […]
פרק 19: יום שלושים ושש ללחימה (ראשון) יום המסיבה. היום הגדול. יום ההולדת. כל כך הרבה הגדרות למשהו כה טיפשי, וכה חסר משמעות. העירו אותנו כל כך מוקדם בבוקר עד […]
פרק 18: יום שלושים וארבע ללחימה חנות השמלות יכלה להיות סיוט ממש גדול ונוראי, אם לא הייתי מרזה עוד בשלושת הימים האלו. כשהבנתי כמה המצב גרוע הפסקתי לאכול כמעט לחלוטין, […]
פרק 17: יום שלושים ואחד ללחימה. לקח יומיים עד שהסופה שקטה, ואז חזרנו לבית הספר ולהברזות מהשיעורים. "היילי, לא חשבת מתישהו שזה יהיה נחמד להיכנס לאחד השיעורים ולהקשיב למורה?" שאלתי […]
פרק שש עשרה: יום עשרים ותשע ללחימה. כבר ארבעה שבועות מאז שהגעתי לפה. טיפה יותר מחודש שלם. עוד מעט מגיע חג המולד, ואווירת החג שוררת בכל מקום. בחוץ כבר קר […]
פרק 15: יום תשע עשרה ללחימה למחרת בילינו את כל היום בסאונה של לוק, ואני למדתי מה זה סאונה, ג'קוזי וחדר כושר. והכי אהבתי את חדר הכושר. חדר הכושר של […]
פרק 14: יום שמונה עשרה ללחימה. אני חושבת שהורדתי הרבה במשקל באותו הלילה, כי כל הלילה רק רקדתי, ולמרות שלא ישנתי הרגשתי מצוין למחרת בבית הספר. היילי הכריחה אותי להבריז […]