הסיפורים של sunlight
הדרך אל האושר רצופה מהמורות. האם אחרי שהגעת אל האושר פתאום הכביש נעשה חלק? או שבעצם אתה לומד איך ליהנות מהדרך ולא לספור את הבורות? בצפייה בנופי הטבע והפשטות אני […]
תמיד כשקיבלתי משהו שהסיכויים היו אחד ל… זה תמיד היה מה שלא היית רוצה לקבל. אז תגידו לי שאני פסימית, אני כבר רגילה. פשוט כשהחיים זורקים לך בוץ לפרצוף אתה […]
היום התחלתי לחשוב למה אני אוהבת להתחיל תמיד מהאמצע ולהגיע להתחלה רק בסוף. גם תהיתי מה יש במקום הזה שגורם לי לכתוב כל כך הרבה. או אולי זאת התקופה הזאת. […]
אני זוכרת את הרגע הזה בדיוק. כולם היו לבושים יפה אבל לא מוגזם. הכול היה מסודר כמו חתונה קיבוצית של פעם. כולם מכירים את כולם ושמחים בשמחת אהבתם של החתן […]
'את גמורה מעייפות, קחי את הרגליים שלך ולכי' אני אומרת לעצמי שוב ושוב אך לא זזה ממקומי. משהו מחזיק אותי במקום. 'רגע,' אני עוצרת 'מה את רוצה כרגע לעשות?' אני […]
לעזאזל עם ההסגר הזה! אני חושבת לעצמי כשאני חוזרת הביתה. מדיפה ריח של סיגריות ושחטאות שעוברים בין כולם באופן רגיל. אני מבינה שאני צריכה אותה, אני צריכה לשבת ולספר לה […]
אני יושבת על האבן החמה והרוח מלטפת את שיערי בקרירות. העור מצתמרר והעיניים נפעמות מהנוף שנגלה אלי בכל רגע שרק ארצה. אני נושמת את האוויר, את האווירה, את הרוגע. ממלאת […]
הרבה בנות פגשו אותו. הוא היה מקסים – ממש ג'נטלמן. הוא היה עדין ומקשיב ונתן את לך את המקום שלך. הוא הבטיח הבטחות לעתיד ואפילו עשה דברים כדי להוכיח את […]
אני יושבת על כיסא המחשב למולו והוא על המיטה. אני מנסה לחשוב איך הגעתי לכאן. זה היה במודע לגמרי. ארבע כוסות יין ובירה זה לא מה שמפיל בן אדם. אנחנו […]
היא עוקבת אחרי במבט מבולבל כשהיא מנסה להרכיב את כל פיסות המידע המהירות והמבולגנות שאני פורסת לפנייה. אני תוהה אם היא חושבת לעצמה אם הכול אמיתי או שמא המצאתי הכול. […]
בדרכה החוצה היא שמה אוברל כזה שמחמיא בדיוק באזורים הנכונים. יפה, אבל לא מידי. כן, היא ווידאה שהשעיר מפוצר ומבולגן בדיוק כמו שצריך. שקצוות השיער מתעקלים לכיוונים שונים. אבל לא […]
אני נוסעת הביתה להורים. שעתיים וחצי נסיעה. אני שמה את המוזיקה שלי ברקע. מנסה להירגע. אבל זה לא כל כך עובד לי. המחשבות שלי עוברות לעולמות אחרים. הדמעות מתחילות לרדת. […]
אם תסתכלו עלי טוב תוכלו לראות את זה, את הקמט בין העיניים, חצי החיוך שיוצא לפעמים, הגב הקצת כפוף, הביישנות המודחקת. אם תשימו לב תסתכלו על העיניים, תראו טיפת עצבות, […]
יש רגעים גדולים בחיים כמו להתחיל כיתה א' או ללכת לצבא. זה מוזר אבל לפחות אצלי אלא עולים ראשונים כשמדברים על שינויים גדולים בחיים, על מעבר בתקופות ועל שלבים שצריך […]
זה היה בברזיל, באזור יחסית נידח של העיר והיא בכלל לא הייתה אמורה להגיע לכאן. היא עוד תחשוב שזה הגורל שהביא אותה לרגע הזה, לעיר הזאת ולהוסטל הזה ממש. זה […]
אני לא מבינה למה אני מנהגת ככה. למה אני לא מצליחה להוציא אותו מהראש. אולי לכתוב ישחרר את זה? או אולי ירגיש לרגע אמתי וזה כל מה שאני רוצה? עברה […]
אני עוצמת את העיניים וחיוך נפרס על שפתי. מאמצת לראותי את ההתרגשות הזאת, את הרעד ואת הפחד. זה החלום שלי- המסע של חיי. מהחלון אפשר כבר לראות את ארגנטינה. כמו […]
אני נושמת בכבדות. יושבת, רועדת כולי במושב האחורי. אמא ואבא מנסים לדבר איתי אבל אני לא ממש מצליחה להרכיב את המשפט. ככל שאנחנו מתקדמים החיוך נפרס על פני והלב דופק […]
חודשים וקצת לפני שחרור. יש אווירה שלא נותנת לך להיות מאושר. מושג גדול כזה עף לאוויר וכולם אומרים לך "אזרחות זה החיים האמתיים- כשיוצאים מצה"ל. החיים רק נהיים קשים יותר.." […]
דיסני הכניס לי הרבה חיים לחיים. הרבה מחשבות על איזה מין דברים הגורל מתכנן על אהבת אמת ועל החצי השני שנמצא איפושהו ויום אחד בזמן הנכון וברגע הנכון אני אמצא […]
אני עוד מישהי, עוד אף אחת כזאת. וכמו כל הילדים כשהייתי קטנה חיפשתי היגיון בעולם הזה. בגן בחגים ובבית הספר כשלמדנו תנ"ך חשבתי שיש אדם כזה או ישות כזאת הנקראת […]
שלומית יושבת במיטה, ככה עם המדים המלוכלכים. היא בוהה במחשב. והוא בוהה בה באור בוהק. היא יודעת המכתבים האלא לא יגיעו ליעדם. הם ינוחו פה ואולי יישארו פה עד הקבר. […]
לפעמים זה נדמה כאילו יושב שם מישהו למלה בשמיים שכותב לנו תסריט. הוא כבר יודע מה יקרה ואת סדר ההשתלשלויות. הוא מסתכל בעיניים בוכנות. מביט בנו וברגע אחד טורף את […]
אני מחכה לו על הדשה של מרינה הרצליה. מסתכלת על הים, אל הגלים. הרוח פורעת את שערי, אני נשענת אחורה. הוא בטח יגיע בשלוש. קבענו בשתיים אבל היה לו פנצר […]
דמיינו שאתם על אי בטוח ומבודד מכל שאר העולם. החיים שם ידועים מראש. כל יום הוא כמו הקודם לו, כל יום אפשר לצפות מה יקרה, ואם הוא לא קרה עדיין […]
תנשמי. יופי. תנשמי לעט. תתרכזי. עזבי את כל המחשבות האלא. תני להן לעוף במוח ולצאת במהירות שהן תכנסו. יופי. שאיפה. נשיפה. אל תבכי. בבקשה. אני מתחננת. אל תתני להן לראות […]
כל חיי רק רציתי לתרום. מאז שאני ילדה קטנה זאת לא הייתה שאלה בכלל אם אני אתגייס או לא. התשובה הייתה ידועה לכולם ולי במיוחד. לא קיבלתי חינוך צבאי מהבית. […]
הייתי בת ארבע כשהגעת ומאז שהגעת רציתי להיות אחות טובה בשבילך. אבל זה לא עבד. אף פעם. בקשר היה כמו קצר כזה משהו בלתי מוסבר. גם כשחווית חוויות דומות לשלי […]
בזמן האחרון גיליתי על עצמי שבתקופות קשות שבהן אני מרגישה בודדה או חסרת אונים בחיים . שאין לי שליטה או שאני מיואשת. שאני מתחילה ללכת לאיבוד או כשאני מתחילה לא […]
הרבה זמן פחדתי להעלות את הפוסט הזה. להגיד את המילים האלא שישקפו את העצבים שמחלחים בי כבר הרבה זמן. העצבים שגורמים לי לדמעות בעיניים ולחסור הבנה. אז נמאס לי מלחשוב […]