הסיפורים של storiesA
אמא שלי אומרת לכבות את השטויות האלה. וכשהיא אומרת שטויות, היא מתכוונת לסדרה החדשה שהחלטתי להישאב אליה. היא טוענת שכל ה'שטויות' האלה לא עושות טוב לנפש. היא מדברת על המתח, […]
אתה מצית את הסגריה, אני מעקמת את אפי. לך זה לא אכפת. ולי כבר לא אכפת מזה שלך לא. הסיגריה, היא רעילה לך. ואתה רעיל בשבילי. וזה לא אכפת לשנינו. […]
אני מתחילה להרגיש אותך. וזה נוגע בי בצורה עמוקה. מרגש אותי. אולי ריח של שינוי. ריח של גשם. אדמה רטובה. אולי סוף סוף הגיע הזמן שלי לפרוח. שהדברים מתחילים לחלחל […]
נחרוותי לגלות היום כמה אני מושפעת מחיצוניות. רבת המעלה שאני. בעצם רדודה כמו בריכת ילדים. כשהוא מתקדם לעברי ואני מפסיקה לרגע לנשום. כמה שהוא חתיך! כמה שהוא יפה! כמה שהוא […]
יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁגָּדְלוּ בְּתוֹךְ רֶחֶם. יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁהִתְהַוּוּ מִחוּצָה לוֹ. יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁגָּדְלוּ בְּרֶחֶם, אַךְ לְלֹא רֶחֶם. וְיֵשׁ אֶת אֵלּוּ שֶׁזָּכוּ לוֹ, גַּם כְּשֶׁנִּפְרְדוּ מִקִּירוֹת בֵּיתוֹ. יֵשׁ רֶחֶם שֶׁזָּכָה לַעֲטֹף, […]
אני מנסה לסדר את המחשבות. לא כל כך יודעת מאיפה להתחיל. אני עיסה של רגשות, אז גם בהם צריך סדר. או שלא. אולי אתן לכאוס את הזמן שלו. לממלכת התוהו […]
הוא אומר לי אל תשככי את זה. תשאיר את זה ככה. כואב. אחרי כן נחבוש את הפצע. לאט ובזיהירות. אבל אין לי תחבושות. אני אומרת. אין לי לב. אב. אב. […]
האפלוליות הזאת מנסה לחדור שוב. היא לא כל כך מצליחה כמו אז. רק בין החרכים. פעם היה לה קל יותר. כי הייתי פתוחה בפניה. מושיטה זרועות להתנחם בה. אבל היא […]
הינה אני אומרת את זה, קבל עם ועדה, והעיקר שאף אחד שאני מכירה לא יקרא את זה. אני לא מתביישת שאני הולכת לטיפול. אלא דווקא כזה אצל פ-ס-י-כ-ו-ל-ו-ג-י-ת. ומה פרויד […]
כאילו אני כלי, שופכים לתוכי את כל תכולתם. ואני נותרתי לרוקן. מחכה שעות להוא שימלא. עוד לא מאוחר, אבל אני אומרת שעל עצמי לא אוותר. מסיימת את זה לבד, רק […]
שוב פעם. שוב פעם אותו התפריט. התסריט. שני אנשים נפגשים. הוא עם כיפה, היא עם חצאית. שוב. מנסים לחבר. להתחבר. לדבר. ולמצוא משהו שמקשר. שוב מיץ תפוזים. שוב אותו הסלט. […]
לעוגה שאכלתי היה טעם מוזר. שוקולד נוזלי כאילו עירבבו אותו עם שמן מכונות. החתיכה הראשונה הייתה עריבה לחיכי. השלישית כבר עשתה צרבת בגרון. המתיקות הזאת אמורה לפצות על הזמן שאני […]
הצליל הזה שוב. הלב שלי נשבר. אולי הוא בשיפוצים. הלוואי. שזה צליל בנייה. מדהים כמה אדם יכול להכאיב, כשהוא שם אותך בהמתנה, או לא סופר אותך בכלל. וכואב לי. כמה […]
חסרים לי המיתרים, הפורטים על הלב. חסרה לי הכתיבה המחכה ללחן שלה. אלו ימי ספירת העומר, ימי מועד שהפכו לאבל. בגלל שתלמידי חכמים לא נהגו כבוד זה לזה. ולפעמים אני […]
כואב לי. וזה לא כאב רגיל. זה כאב בלי שם. בלי תגובה חדה. בלי בהירות. אני כלום. בלי הבנה ובלי מוצא. יש לי רק את מה שלקחתי איתי. אני באה […]
מידיי פעם אני מגיעה לכאן. כשיש בי הרבה מאוד עצב. את העצבות משאירה לקטעים או מונולוגים. את התקווה לשירים ולמיתרים. אני לא בטוחה מה בדיוק אני מרגישה עכשיו. זה קצת […]
מה הנפש רוצה? אם לא לפרוש כנפיים ולעוף? לא לקרוס תחת כובד משקל המשימות, המטלות, לא להתאדות עקב הלחץ, החרדה וההתשות היומיומיות. מה הנפש רוצה? אם לא להרגיש חופשיה? מכללים […]
החיים מתחילים ברגע שאת מתחילה לרקוד אותם. לשנע איברים, במחול של כאב ושמחה. צחוק ודמע. הגוף מקבל חיות והסנטר מורם. יש רגעים שכאב מציף את כל המערכות. הגוף מתנוון. את […]
התחלתי לתהות מתי איבדתי אותה. את המשמעות. אני, שהייתי החיילת הכי נאמנה שלה, פתאום חיה בלעדיה. ולא סתם בלעדיה. אלא מכחישה את קיומה. מכחישה שיש לְמָה. ופעילות הרסנית כמו זאת […]
כל כך הייתי צריכה את אמא שלי היום. והיא כאן, אבל בחדר הסמוך, לא מאוד נוכחת בחיים שלי. שלא נדבר על התחושות. עבר עלי יום גרוע היום. התבקשתי להזיז את […]
אני מוצאת את הרעל המוכר בין הידיים. איך חזר לכאן מהר. חשבתי ששילחתי אותו. לא ידעתי שעזאזל כל כך קרוב מכאן ובחזרה. כאילו מתעלמת, אני ממשיכה כרגיל, כאילו הלילות שלי […]
אני שברירית. והשיברון מגיע בזמן מדויק של התקופה בחודש. זהו חסד של אלוקים. לא מסוגלת לנקות לשבת, כי קשה להתעסק במגב ומטלית כשהלב מרוסק? תאשימי בזה את הכאבים בגב התחתון. […]
זמן לכתוב את הלב. אז זהו. שזה לא פשוט כל- כך. פעם היה קל. פעם הייתי רומנטית. פעם היה אפשר לקנות אותי בסדרה מטופשת. עכשיו המחוות על המסך מעוררות בי […]
רציתי לכתוב משהו בועט. משהו שנון כל כך, שהמוח יתעופף. הכנתי נשימות, בראש רשימות והאצבעות שלופות על ההדק. ואז נאנחתי. למה לי חומות הגנה? של טקסט משובח ללא חמלה? על […]
נגעו לי בנשמה. אך תוך כדי מגע הליטוף, השאירו שריטה. היא דיממה למשך כמה ימים. הגלידה בחודשים שאחריהם. ועכשיו? התרחקתי מהניגונים ההם שהרעידו אותי, שמילאו אותי, שהעניקו לי תשובות לשאלות […]
החלטה. אוויר תקוע בגרון. החלטה. אני שומעת קולות. החלטה. אבל! אבל! אבל! החלטה. לא! אין לי אוויר בריאות. יש צומת. לאן פניי מועדות? אין אוויר. להחליט! לא! לנשום עמוק. היא […]
קריר עכשיו בלילה. הקור חודר לעצמות. אך לא מבחוץ לפנים. הוא מגיע מהלב. מופק בפעימה. זה לא מונע מהלחות להעיק עליי. למרות שכבר מזמן עזבתי את תל-אביב. אני בחדרי. עייפה, […]
אני מקנאה באנשים שאי הידיעה היא מגרש משחקים בשבילם. מקנאה. ואני מקווה שזאת קנאת סופרים, שלפחות ייצא ממנה משהו. אנשים שעושים מהלימון לימונדה, הם לא רק מצלחים להפוך את החמוץ […]
נדרש הרבה אומץ בשביל להיות פגיעה. לספר על העלבון. ואני, כמו חתול מפוחד מדחיקה. ואז מגיעה לפגישה בלי חשק. פתאום כל החסרונות שלך צפים לי מול העיניים. אני לא יכולה […]
תספרו לי שיש תקווה. שלמאבקים הללו יש קץ. שזה יהפוך כבר להיות אוטומטי; הביטחון בעצמי. אני משתתקת כשאני מפוחדת. ולא יוצאות ממני מילים שאמורות להיאמר. ואז הלקאה. עצמית. זה כואב […]