הסיפורים של stamkhaa
לפני הרבה, הרבה, הרבה, הרבה שנים באותה תקופת זמן בלילות אז הרחובות היו שקטים, דממה, אם שקט היה יכול לדבר איך הוא היה נשמע? רוח קרירה נשבה על פניהם, שערם […]
יכולתי להרגיש איך הגוף שלי מטלטל מצד לצד, ראשי כאב בעצם כול גופי כאב. רעש הרעמים נשמע כמו יריות תותח חזקים, הרוח שנשבה השמיעה רעש איום. כל גופי הטלטל מצד […]
היה זה עוד יום רגיל שהלכתי לבית הספר. פגשתי את חברותי וניהלתי יום שגרתי במיוחד. "נורה, שמעת?" שאלה אותי קרולין בלחץ. "שמעתי, מה?" הסתקרנתי. "על הרצח שהיה אתמול. את זוכרת […]
דלתות המעלית נפתחו, מתוכה יצאו כ10 נערים עייפים ומזעים מיום עבודה מפרך במיוחד. מעל דלת המעלית היה רשום את המספר 3, קומה שלא הייתי בה, חשבתי. קומה זו די דמתה […]
"תנו להציג. זה דרן הוא הולך להיות הבן זוג שלי לנשף" הצבעתי לכיוון דרן. "וזה האביר השחור, חבר. ח-ב-ר של הנסיך" אמרתי מצביעה לכיוון האביר. "עכשיו תסתדרו בניכם" אמרתי הולכת […]
בסוף הפרק יש פרוט על הדמיות. עיינתי בספרון שכריכתו הייתה כרוחה בבד חום ישן ועל הכריחה תפור באותיות 'בלדהר'. הוא היה קטן ועתיק, דפיו היו מעופשים בגוון חום, חלק מדפיו […]
שמתי בקערה מספר בצים והחלתי לטרוף אותם מנסה להתרכז בהכנה. הרגשתי את עיניו של האביר בוחנות אותי, איך אפשר להתרכז ככה חשבתי. "איזה התרגשות, יש לנסיך יום הולדת" אמרתי בחיוך. […]
פרץ של מים חמים מילא את כל גופי, שוטף את כל כתמי הדם. גופי שרף באזורים בו היו חתכים פתוחים. עמדתי בבית המרחץ עם שורה של נערים שנכנסו לחללית בשעות […]
בסוף כל פרק יש סימון* המפרטת על דמות מי שנוח לו יכול להתחיל משם. תהינו! שמש חמימה הציצה בין העננים מפיגה את החושך כלא היה, שמים כחולים נראו, עוד בוקר […]
מהמקום שאני באה מימנו יש כל מני יצורים שונים ומגוונים וכל אחד מכיל אנרגיה שונה. שמי מלודי ואני באה מאזור 'הענקים', לא כי כולם שם ענקים למרות שאפשר לראות כמה […]
אי פעם חוויתם שמשהו שנאה אתכם?, אני מתארת לעצמי שכן הרי זה אנושי, תחשבו על זה בצורה יותר פשוטה אני בטוחה שנתקלתם במישהו שאתם שונאים ואתם אפילו בעצמכם לא יודעם […]
התור לספינה היה ארוך אנשים דחפו והכו היה חם נורא וריחו החזק של הדם התנוסס באוויר פני היו מכוסות בפיסת בד מחולצה שלי, מסביב היה אפשר לראות חורבות של בנינים, […]
"טוב לוליטה למה שלא תתחילו בארוחת בוקר" אמרה מרתה והבילה אותנו למטבח. "אני לא מאמינה שאני הולכת לבלות את כל היום עם האביר השחור" החיים לא הוגנים. מרתה הובילה אותנו […]
קראתי במקרה את הרעיון לכתוב סיפור בנושא משותף, באמת מעניין למרות שאף פעם לא התחברתי לנושא חייזרים או ספינות חלל אבל בהחלט מאתגר. מקווה שתהינו אני מזהירה אין לי שום […]
הייתה זה שעת בוקר מוקדמת הילדה הקטנה עם תלתלי הזהב וכתר על ראשה ישבה בשולחן לבן בחצר מלאה ורדים אדומים, בשולחן הוגשו מאפים ועוגות מתוקות רבות בצלחות תה מעוטרות. עמד […]
התיישבתי בחדרי בבית היתומים, יצאתי מוקדם מבית הספר היה שקט מסביב, שעורי בית- היתומים לא הסתיימו. 'נשף אהה' חשבתי לעצמי כשאני מניחה את הכתר שתומאס הביא לי בשמו של הנסיך […]
"הנכם מוזמנים לנשף יום הולדתו של הנסיך, באו בהמונכם לפי בקשתו של הנסיך, הכניסה תהיה עם מסכות פנים בלבד" שלט הזמנה לנשף היה תלוי בכל פינה בבית הספר. אפשר היה […]
שדות פרוסים היו בכל עבר ופרחים צבעונים כיסו את כל השטח כמו שטיח ענק, השמים היו כחולים ושמש חמימה חיממה את עורה של ילדה קטנה עם שמלה ורודה ותלתלי זהב […]
נעמדתי שם. 'הגבירה הקרה' הביטה בי במבט חסר סבלנות ובעניים מלגלגות ואחר חיוך די מסופקת מהרעיון שבת של בין העשרים לשעבר משרתת אותה. שתי אחיותיה החורגות של סנדי הלבושות בשמלות […]
סגרתי את דלת חדרי מנסה לחזיר את קצב נשמתי. החדר היה ריק, שמחתי ששותפי לחדר היו בפעילויות חובה אחרי הלימודים בבית הספר של בית היתומים. נשכבתי על המיטה שאני מנסה […]
" אוהה, האביר השחור" חסמתי את פי כשפלטתי את הכינוי האסור. הוא הביט בי ואני נשאבת לתוך עיניו הכחולות כמתנתקת מהסביבה ולפתע אמר בקולו העמוק "ילדת מלגה". ומשהו שהייתי מפרשת […]
"אין לי כוח" אמרתי שאני יוצאת מחדר האוכל בעצבנות ולפתע הרגשתי שאני נתקלת במשהו "אחח, זה כאב תראה לאן את הולך אמרתי מוציאה את כעסי "אין זה מנומס לעמוד ככה […]
חדר האכל שהיה רועש השתתק בבת אחת כאילו שהזמן נעצר וכולם מבטים ברפון במבט חושש שאומר אסור להזכיר את שמו וכשנחתה ביוטי חזרה לשנתה עמוקה כולם חזרו לעניינם ושוב היה […]
נשמע צלצול המודיע על סוף השיעור "לולי" אמרה סנדי "נצא להפסקה". "כן" אמרתי בחיוך. "סוף סוף הפסקה החלק הכי האוהב עלי ביום" אמרתי בעודי מתיישבת מניחה את מגש האוכל המכיל […]
התיישבתי בכיתה כהרגלי מביטה מחוץ לחלון אז כמו שהבנתם את כה אני ילדת מלגה מה שממקם אותי אחרונה בפירמידה החברתית בטח עלתה בכם המחשבה איך ילדה כמוני יכולה להיות חברה […]
היי לכם, קוראים לי לוליטה אני בת 17 תושבת האי סייריה ולומדת בתיכון פלאורגרדן שהוא תיכון מהמעמד הגובה שאני אומרת המעמד הגבוה אני מתכוונת לבית ספר שלובשים בו מדים מחויטים, […]