הסיפורים של Rumpelschtilzchen
המאמר שלהלן מיועד לגילאי שש-עשרה ומעלה. אם אינכם עונים על דרישה זו, אנא עיברו לסיפורים התואמים את גילכם. כידוע, קפה הוא משקה למבוגרים. על צעירים שהתנסו מוקדם מדי בסם הממכר […]
הוא לא לבש ברדס שחור, בעודו אוחז חרמש ארוך. הוא לא חבש מסכת שלד, וסכין מדממת בידו. הוא לא זעק 'אללה הוא אכבר', כששנאה יוקדת בעיניו. ללא תאוות דם, וללא […]
כולם חשבו שנח הוא המנהיג המושלם, אבל היה אחד שחלק עליהם. כולם חשבו שהוא צדיק ועניו, אבל היה אחד שחלק עליהם. כולם חשבו שהוא החכם מכולם, אך עדיין, היה אחד […]
היא מצאה את עצמה נעולה, ללא אפשרות להתקשר לעזרה. מהמרפסת אמנם ניתן היה להשקיף החוצה, אך ממרומי הקומה השלוש-עשרה, זה לא הרגיש כל-כך פרקטי להזעיק עזרה. העוברים והשבים למטה, לא […]
מגרשי החניה סביב מרכז 'גאולים' היו מלאים עד אפס מקום. 'שבט' מורגנשטרן-ברקאי המורחב, על כל ענפיו, נספחיו וחבריהם, נכחו. איש לא נעדר. "משפחה יקרה", אמר מרדכי מורגנשטרן בן השבעים וארבע, […]
היא נולדה עם זנב. פגם גנטי נדיר, שנחשב לקדוש. שמה היה תֶּרְמוּתִיס (מֵינֶקֶת, במצרית עתיקה), על שם אלת הפריון. גם לאלה תרמותיס היה זנב. סמלה היה נחש (δρακωυ). אלפיים שנה […]
ניוטון היה גנב. סר אייזיק ניוטון, גדול גדולי הפיזיקה של כל הזמנים, היה גנב. את חוק ההתמדה, החוק הראשון על שמו, הוא העתיק מגלילאו. לא שגלילאו יכַל לעשות עם זה […]
מאז שיצאתי לפנסיה, אני מקפיד להגיע אל הכוֹלל, מדי שבוע, לפחות לחמש שעות. יש לי שם מקום קבוע, בו אני לומד עם חֶברוּתא, מסכם שיעורי תורה, וקורא ווֹרטים (דברי תורה […]
לאדם שניסה במשך ימים, שבועות ושנים, להפוך לידידי ורעי היקר ביותר – שלוחה איגרת זו. במשך כל התקופה חיית באשליה ובמציאות מדומה. האהבה הרבה והידידות המופלאה שתמיד הבעתי כלפיך, היו […]
כאב גב תחתון – אחת הפציעות הקשות ביותר. מי שלא יודע מהם כאבי גב, חושב שהאדם שמולו סתם מתלונן (איך אומרים בצבא? 'ציפלינגר', כלומר מתחזה), והתלונות שלו חסרות פרופורציה או […]
הפיצוץ מחריש האזניים, הניף את הג'יפ אל על. ארבעת החיילים שנסעו בו, הועפו לכל עבר. הנחיתה על שדות הטרשים של רמת הגולן היתה כואבת. "אודי!", צעק ניצן, "הקֶשר אצלך?" "חיובי", […]
"עוד יוסֵ-הֵף חַה-הַי, הדוד שנֵה-עֵלם", פיזמה לעצמה שֶּׂרח, "הוא שליט מִצרָה-אִים, מכַלכֵּל את כולם". שרח מעולם לא הכירה את יוסף, דודהּ האבוד. את שמו לעומת זאת, שמעה גם שמעה. סבא […]
הלילה ירד על מחנה האוהלים. תחת שמיכותיהם התכרבלו החיילים. כשגנרל חורף נותן את אותותיו, מי יתקוף את רוסיה – עכשיו? המצביא האמיץ הוא נפוליאון, שמוביל את גיָסותיו בביטחון. צועד צבאו […]
האיש כהה העור, הוביל שיירת גמלים בלב הנוף המדברי, תחת השמש הקופחת. יעדו היה העיר הגדולה, ארם נהריים. לעת ערב, הגיעה השיירה אל הבאר אשר בפאתי העיר. "אליעזר", פנה אברהם […]
היה זה מחזה מרהיב. שיח קוצני בוער באש, אך לא נשרף. משה, רועה הצאן, קרב אל הסנה על-מנת לראות זאת מקרוב. "של נעליך מעל רגליך", הרעים קול שנשמע כאילו מתוך […]
את הסצינה המפורסמת מ'חגיגה בסנוקר', כולנו מכירים. "מיהם… עשרת הצדיקים… שהובטח להם… עוד בחייהם… שייכנסו לגן-עדן?" "מה, ככה… חופשי??" כמה מאיתנו מכירים את התשובה (האמיתית, אגב) בעל-פה? בסדרת הסיפורונים 'עשרת […]
צפרדעון צעיר ביום אביב, טייל להנאתו בביצה ומסביב. את הסכנה המתקרבת איחר לזהות, נלכד ידידנו בין מלתעות. אחוז היטב ביד בוטחת, הושלך הצפרדע אל הקדירה הרותחת. המים חמים, הצילו! קוה […]
"שומע?" פנתה אליי אשתי, כשפניה מוסתרות מאחורי עתון סוף-השבוע הענק. היא ידעה טוב מאוד שאני שומע. בכל זאת, רק שני מטרים וקצת הפרידו בין הכורסאות שעליהן ישבנו. משמעות ההמהום שהשמעתי […]
ביקשו אנשי חלם לקדש את הלבנה. קרה המקרה, ובאותו הערב עננות כיסתה את שמי העיירה. חיפשו וחיפשו, אך לא מצאו. כך נמשך העניין שעה קלה, עד שבעת התבהרות השמים, ראה […]
"אין לנו לחם, אין חלב", קראה הרבנית הנרגשת, "בעלי היקר, אנא ממך, צא ועסוק במסחר". בצר לו, כיבד הרב את בקשת אשתו. לבש הרב מעילו, חבש כובעו וצא אל השוק. […]
בפאתי הקיבוץ בו העברתי את שנות ילדותי, התגורר בגפו ניצול שואה זקן. טוב, אולי לא כל-כך זקן, אולם התלאות שעבר ניכרו היטב בפניו. כינינו אותו – השתקן. כמנהג בני התשחורת […]
"כיצד אוכל לזכות לגילוי אליהו?" שאל אחד מחסידיו את הבעל-שם-טוב. הכיר הרב בתלמידו, כי חסיד מופלג הוא, וכי אכן ראוי הוא לזכות ולחזות בפניו של אליהו הנביא. "לקראת פסח" פתח […]
זו הפעם השניה שאני מבקרת בראש הנקרה. אח… הנוף המשכר, רחש הגלים, רגל הפיל המפוסלת ביד אומן. ההתרגשות… הזכרונות… המחנק בגרון והעיניים שדומעות ללא שליטה. "נו אמא, חיוך!" בתי מנסה […]
חוטב עצים זקן, גר לא הרחק מן היער. לא עשיר היה, אולם בהחלט שמח בחלקו. מדי בוקר, היה יוצא את ביתו, ובידו גרזן חלוד. השנים ניכרו בברזל, וכך גם בקת. […]
אל תצחקו, תנו לי לגמור, היה לי ידיד – חמור. אזניו ארוכות, ראשו כפוף, ובעיניו מבט עצוב. לא שאל שאלות, לא הרבה לחקור, בכל שעת צורך מיהר לעזור. הרכיב אנשים, […]
"מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?" שאלה הגננת. "כשאהיה גדול", ענה חיים-נחמן, "אני רוצה להיות מאושר". היום, כולנו כבר יודעים מיהו אותו הילד: חיים-נחמן ביאליק. עוגי ועזרא, המפלצות החביבות של […]