הסיפורים של smail012
אוקיי, אז אני חשבת שזה מסכם הכל. היום אני חוגגת שלוש שנים (יאיייי) לסיפור הראשון שלי באתר (ממשתמש אחר.) זה פשוט בלתי נתפס שעברו שלוש שנים, זה כל כך הרבה […]
אוקיי, אז שלום לכם ^_^ רובכם בטח לא מכירים אותי כי בפעם האחרונה שכתבתי, זה היה קטע והוא נכתב לפני שלושה חודשים. אז ככה, ניסיתי לרשום מאז לפחות ארבעה סיפורים […]
הן תמיד היו שונות. היא, שהייתה בלונדינית מפונקת הלומדת בבית ספר לאומניות ובסך הכל ילדה קטנה ותמימה. והיא, שהייתה מתולתלת וגבוהה שגרה באזור קשה ומעט משוגע. למרות השוני שלהן, הגילאים, […]
זה היה בשעת ערב, השמיים כבר החשיכו וכוכבים קטנים החלו להיזרע בשחור העמוק.אישה בשנות השלושים לחייה עלתה על אחד האוטובוסים בתחנה, מחזיקה מזוודה אפורה ברפיון, לבושה בבגדי בית, שיערה החלק […]
זה קרה בחודש יולי, חודש קיץ חם ונעים, הכל נראה שמח בחודש החביב הזה, אבל זה לא בהכרח נכון.שעת הבוקר הייתה מוקדמת, התעוררתי כשלואי שכוב על ברכיי, אחרי עוד לילה […]
חודש עבר.חודש שבו יום אחד הייתי בטוח שלואי אוהב אותי, ויום אחד בטוח שלא.השתחררתי מבית החולים ונשארתי בביתי במנוחה לשבוע, כך שהיה לי זמן לבלות עם ג'מה והבנים הרבה.רוב הזמן […]
התעוררתי למשמע קול בכי.עפעפיי נפקחו בעדינות, הכל היה מטושטש וכהה אבל אט אט הכול התפקס.לואי רכן מעל המיטה ששכבתי בה, בוכה.דמעות זעירות נפלו מעיניו ונספגו בחזהי, שעלה וירד בקצב נשימותיי.רציתי […]
ישבתי על הספה העשויה מבד קטיפה אדום, כל הבנים היו עייפים אחרי חזרה מפרכת במיוחד.זאין נמנם על ברכיי, ליאם קרא ברוגע ספר, נייל זמזם לעצמו שיר אירי כלשהו ולואי ישב […]
"אני..אני לא מרגיש טוב" אני ממלמל שוב ולוקח עוד חתיכת נייר טואלט."מסכן" אמר לואי בזמן שקינחתי את אפי בצליל מחריש אוזניים."אני חושב שאני אחזור הביתה" אני אומר מנסה לא להסתכל […]
"אוף, איך זה יכול להיות שאני מאחר?" מלמלתי והסתכלתי בשעון היד הדיגיטלי שלי, מנסה לאמת אותו שוב בפליאה עם שעון הטלפון."הנסיעה ברכבת ארכה יותר זמן משצפיתי" מלמלתי ודרבנתי את עצמי […]
מאז שהוא נפטר נראה שאישיותה השתנתה לגמרי, מקצה לקצה.כאילו נשמתה קורצה מחדש מחומר אחר, קשיח יותר, עמיד יותר, חזק יותר.כאילו כל חוסר הביטחון, הביישנות והפחד התנדפו מגופה כאילו לא היו […]
זה היה עוד יום קיץ בהיר, חמים ושטוף שמש.הילדים שיחקו בשדות, הנערים הבריזו מבית ספריהם ופרשו לים והמבוגרים נהנו באור השמש החמימה והמסנוורת."all you need its love…" צלצל השעון המעורר […]
"דיי הארי" אמרה ג'מה בעדינות וליטפה את גבי בעדינות.הדמעות המרות טפטפו להן מבלי שאוכל לעצור אותן, מכתימות את לחיי ומרטיבות את צווארי.משכתי באפי והבטתי בג'מה חסר אונים, עיניי נפוחות ושורפות […]
צלצול הטלפון העליז מקפיץ את מדלן הקטנה מעיסוקיה."אבא!" היא אומרת בהתרגשות לטלפון ומקפצת בחלל החדר ששמלתה הירוקה מתנופפת אחריה וחושפת מעט את תחתוניה הוורודים."אבא, מתי תחזור?" היא שואלת שאלה כל […]
עמדתי מול הדלת השקופה של הבניין גבה הקומות.כבר ידעתי שהדלת תמיד פתוחה ולכן במגע יד עדין פתחתי אותה ונכנסתי לבניין.התקדמתי אל עבר המעלית שהייתה בקצה החדר ולחצתי על הכפתור "עלייה […]
ידיי הרועדות מחזיקות בקושי בעיפרון המחודד למופת, אני מתחילה למשוך קווים עדינים על דף הנייר הנקי.אני מציירת לאט, מטשטשת בחשש כל איבר.מנסה לדייק, העין צריכה להיות בדיוק בצורתה, האף סולד […]
גבר אחד הלך לו.הלך, הלך והלך כשלפתע ראה איש נח.שאל אותו הגבר "מדוע אתה נח לך?"ענה האיש "נעים לי ונוח לי פה, בצל העץ""בסדר" ענה הגבר והמשיך בדרכו.הלך, הלך והלך […]
היא השעינה את ראשה על החלון, משקפי השמש היקרות שלה מנעו ממנה להסתנוור מהשמש החמה שלהטה במרכז השמיים בעוד אחד מימי הקיץ הלוהטים של יולי.עיניה נעצמו לאט לאט, איבריה נהפכו […]
לאט לאט פוסעת על השבילמסתכלת סביב, הבקתה ההרוסהשם גדלה שם חיה את חייה היפיםבשנייה הכל נהרס אין דרך חזרה מהדבר שנכנסה אליוהלוואי שהיה אפשר להחזיר את הזמן אחורהשהיה אפשר להסתכל […]