הסיפורים של SiporSipor
אני פוקח עיניים בבהלה מחפש אחר השעון המעורר כדי לכבות אותו, אני מושיט יד חצי ער ואז מרגיש את המתכת הקרה כנגד העור שלי. אני ממצמץ מספר פעמיים, לא זוכר […]
בארץ רחוקה, בין רחובות צרים ועמוסים ובין בתים מתפוררים למחצה, שוכן לו בית אחד. זהו בית קטן בעל שני חדרים, עם גינה קטנה מקדימה וגדר נמוכה שמקיפה אותה. אומו גר […]
נדמה כאילו הזמן חומק לי מבין האצבעות, נוזל לי מבין האצבעות ואני לא מצליח לאחוז בו אפילו לכמה שניות. המציאות מסתחררת והולכת ואני, אני עודני שבוי באותה מציאות שחלפה לה […]
הבוקר מגיע. לאט לאט השמש מטפסת בשמיים ומאירה את הרחוב הרדום, צובעת אותו באדום ורוד. כמעט לא ישנתי הלילה ומבט מהיר בשעון מגלה לי שהשעה חמש ועשרים. אני מושך את […]
הרחוב בחוץ חשוך וכמעט ריק. מהחלון שלי בקומה השתיים עשרה אני משקיף מטה, אורות העיר עדיין דולקים, נראים כמו גחליליות קטנות ולוהטות של אש. קר בחוץ, מדי פעם עוברים אנשים […]
הם רצים אל האוטובוס הירוק, העמוס למחצה , הוא ובן דודו . הוא מטפס בכבדות את מדרגות האוטובוס , נשימות כבדות וקצרות נפלטות מבין שפתיו היבשות , הוא מלקק אותן […]
אני צועד ברחובות הדוממים , בינות הביתנים ההרוסים למחצה , אלה שאילו רק יכלו לדבר היו מספרים לי את כול אשר אירע איתם . עשן שריפות, בורות , הרס וחורבן […]
זה מצחיק איך שקטנים רוצים להיות גדולים, וזה מצחיק איך שגדולים רוצים להיות קטנים. זה טיפה מטורף, לא? כשקטנים, תמיד נראה שהגדולים יכולים הכול. רק אחר כך , כשגדלים , […]
הרחוב הראשי הומה אדם. אנשים זורמים אל הטרמפיאדה אחרי עוד יום ארוך ומייגע. מחשבות על דברים שכבר לא ישיגו ועל העתיד שהולך ונהיה יותר שחור מסתחררות בראשם. שני חיילים מאבטחים […]
יומיים אחרי הוא כבר עולה על מטוס וטס רחוק. הוא ביקש מאבא שלו שיתן לו לבדוק את העניינים עם החברה במנהטן. אבא שלו התלהב כול כך שאפילו לא שאל למה […]
"אני אין סופי." הוא אומר לפתע, פורש את הזרועות הדקיקות שלו לצדדים ומנסה לשמור על איזון תוך כדי הליכה על הקורה הדקה. "תרד." אני מבקש,מביט בו בחרדה מן הספסל עליו […]
אלון נכנס אל הדירה החמימה שלו,מקלל בליבו את הגשם הזה שהחליט לרדת ככה בלי שום התראה מוקדמת. הוא מנגב כמה טיפות שהספיקו לנחות לו על המצח ורועד כולו,לאחר מכן הוא […]
אני עוזב את הבית ויוצא אל הרחוב. רוח קלה נושבת,כמעט בלתי מורגשת. כמה עלים יבשים נושרים מטה אל המדרכה הלחה ובבתים אנשים יושבים. אני מבחין בהבהובים הבלתי פוסקים של הטלוויזיה […]
בעולם המשוגע הזה אני מאבד אותך, עולם בו אנשים הופכים אחרים. בנים הופכים בנות, בנות הופכים בנים. הופכים את העור ואת הראש, משגרים מסרים שאני לא מבין ויורים לכול הכיוונים. […]
בפעם המי יודע כמה הוא שוב פה,שוכב על הספה הירוקה שהוא מכיר כול כך טוב מהביקורים התכופים שלו כאן ובוהה בחוסר רצון. מולו יושב הזקן עם המשקפיים בעלי המסגרת האדומה,המשקפיים […]
הזמן לא מרפא שום דבר אתה יודע, אני חושב שזה סתם איזה משפט מנחם שאנשים אומרים כשאין להם יותר מדי להגיד. אם תשאל אותי,עדיף שלא יגידו כלום. עדיף שפשוט יניחו […]
אני עוד זוכר את הפעם הראשונה שנפגשנו,אי שם בחטיבה. אני הייתי אחד מהילדים האלה שעוד נעלו סנדלים עם רצועות ושלא זזו מטר מההורים בלי רשות. תמיד פחדתי לדבר מול כול […]
חרוט עליי שם באותיות דפוס חומות, אני כרית לבנה ותפוחה עשויה שיש בז'. פעמיים בשנה אני פוגש בהם. באנשים המשתנים, הם משתנים תמיד. אני לא, אני רואה תינוק הופך לילד, […]
משום מה אנשים חושבים שחברים טובים אלה אנשים שאתה אמור לבלות איתם ולעשות איתם חיים אז כששואלים אותי מה עם חברים טובים אני מתבלבל ולא יודע מה לענות,לא בגלל שאין […]