הסיפורים של Shollow
הפיות במגירת הסכו"ם זמזמו כשאכלתי ארוחת בוקר. הם שרו את השיר ההוא, נו, של ליידי גאגא. רומן רע. הייתי חייבת להתעלם מהן, כי דניאל נכנס. הוא נתן לי נשיקה חפוזה […]
אמרתי שאני בסדר וצחקתי. צחקתי הצלילים היו מוזרים, כאילו דיברתי מעמקי האוקיינוס בגרוני. אני לא אוהב לעשן, זה עושה לי חרדות: ידייך ידיי משפטים חסרי פשר ואז שקט, עמקי האוקיינוס […]
בין שבע לשמונה זה ככה. איך? ככה. מיתר משכנעת אותי לקום בשעות האלה. מיתר משכנעת אותי תמיד: למצוא עבודה, להפסיק ללבוש חזיות, לקום מוקדם. מיתר משכנעת אותי תמיד אבל לא […]
כשאנחנו מעשנות היא רכה. היא מניחה את ראשה על כתפי ולוחשת מילים עדינות: אנחנו, חיבוק, כרית. כשאנחנו מעשנות היא בלתי נשכחת: יד ימין אוחזת במצית, יד שמאל מגוננת מהרוח, פניה […]
לפעמים כשהיא בורחת היא מעמידה פנים שהוא רודף אחריה. לפעמים היא יכולה לדמיין את קולו קורא בשמה. היא הוזה את הנימה, מדוייקת בין חוסר אונים לתקווה. היא מעמידה פנים שאם […]
היינו לאט בונים עצמנו מתוך חורבננו הקודם: משקופיי השבורים היו לך חלונות ידייך השמוטות-לי קורות תמך הייתי בונה אותי כל כולי רסיסי סיפורייך דבוקים. והיינו לאט; אחרי קופסה של מלבורו […]
כשהלילות מתקצרים אני מנסה לשכנע את עצמי שהמחשבות שלי לא נסובות סביבך. בין לילה ללילה הימים ארוכים ולוהטים. השמש צורבת מחשבות מראשי. אני שוכבת תחתיה והזיעה שוטפת אותך ממני עד […]
המפתח שלך כבר אינו פותח ויש שיגידו שהמפתח החליד ויש שיגידו: המנעול הוחלף ורק את תמשיכי לדחוף אותו פנימה, לסובב בעיקשות ולטעון שזו את
יש לפעמים שאני מתעוררת מכוסת שכבת זיעה קרה ותקווה וזו את: אלה החלומות אליך/ יש לפעמים שאני מתהלכת וכל ישותי שבויה בדמיון וזו את, וככה זה לחלום עליך/ יש לפעמים […]
היא אוהבת לדבר, ככה היא טוענת, אוהבת לדבר כל כך שהיא לא מפסיקה. אני חופרת לך? היא שואלת, ואז צוחקת צחוק קצר ומיד ממשיכה לסיפור הבא. היא אוהבת לדבר על […]
במקור היינו כולנו בני אדם: אני ואת וגם הדס השכנה עם הכלב וגרנו בבתים קטנים בבניינים גדולים ובמקור זה היה כמו שזה צריך להיות: כולנו היינו מופשטים ופשוטים ויום אחד […]
זה קצת מזויף, כי השארתי את הז׳קט שלי בכוונה כדי שתתן לי את שלך, אבל תישאר. אני קצת שקרנית, כי אני מעדיפה עיניים כהות על בהירות אבל אני מרשה לך […]
הדלקנו סיגריות, ישבנו בגן, היה חושך והיה קר אבל היה לנו טוב. 'הומלסים,' זימררת, 'הומלסים, הומלסים, הומלסים—' הספסלים המתכתיים התחממו אט אט תחת הישבנים שלנו. חלקנו שתי שמיכות, חמישה חברים, […]
עשיתי את זה. דיברתי איתך (אני מבנה בשיפוצים, אמרתי, הכניסה אסורה עד שהבנייה תסתיים). היית קצת מאוכזב (למה?) וקצת נחמד אלי(למה?) והמשכנו לדבר כאילו אנחנו חברים טובים. ואולי זו הייתה […]
פעם היית אומר לי דברים כמו 'את יפה,' או, 'בואי ניסע רחוק למקום אחר ותספרי לי דמיונות, דברים מעולמות אחרים,' או, 'למדי אותי אותך, אני רוצה לדעת.' פעם היית צוחק. […]
הם עשו סקס. זה לא שאני מפחדת להיות לבד, היא אמרה, פשוט, לא יודעת, יש בזה משהו מבאס. הציפורניים שלה היו כסוסות והעיינים שלה עייפות מלילות של בזבוז בפלאפון. היא […]
בשלב הזה של הלילה את יכולה לראות כבר את הצבע של עיניו. הן עייפות, עיגולים כהים מתחתיהן והעפעפים כמעט נסגרים מעל, אבל באור הקלוש של טרם-זריחה הן נראות לך חומות […]
אני לא מפחדת מהחושך, רק מהשקט שהוא נושא בלילות, ולכן כשכולם ישנו והיה לי התקף חרדה ברחתי קצת מהראש שלי. ישבתי על המיטה ורעדתי ופתאום האוויר החרים אותי וברח וידעתי […]
היא אומרת שהיא מניפולטיבית. וצוחקת אבל מי לא, בעצם, היא טוענת להגנתה. לא שזה נדרש, הרי אני כמו ספוג כאן: באתי להקשיב ולקבל ולהכיל ואז לטפטף קצת חזרה אליה ממה […]
מדי פעם, כשאני נשברת, אני הופכת לינשוף וגם לוקחת שתי אקמול ואומרת לאמא שאני במחזור. לפעמים, כל כמה שבועות, אני מגלה ששוב התחלתי להרגיש, אז אני לא נותנת לעצמי לישון […]
לפעמים היא שוכחת מי היא. הבעיה בלילות של המקומות הריקים היא שהם לא נגמרים לעולם, כאילו שהשעונים קופאים במקומם ואפילו השמש ישנה באמת. העיר הייתה ערה אפילו בשעות הכי ליליות, […]
הפיות באות בלילה, אומרת ליאנה, הן לוקחות את השן ומשאירות כסף במקום. לפעמים הן לוקחות גם דברים אחרים. אז הבעתי משאלה שבלילה הפיות יבואו ויקחו אותי, רחוק רחוק, אל הארץ […]
תראי, הוא אמר, עיניים כהות זוהרות, הכוכבים זורחים בשבילנו. הסתכלתי וחייכתי למרות שידענו שנינו שזה לא נכון. נישקתי אותו והוא חייך ואמר שהכוכבים שם בגללי. יש מקום ביניים, בין היקום […]
לפעמים אני רק רוצה לצרוח לתוך העולם;; עד שכולו יהיה מנופח מצרחותי עד שלא אשמע דבר אחר עד שהשמש תסדק והאנשים יכסו את אוזניהם בכפות ידיהם ויבקשו: די, עד שהכול […]
האצבעות שלה נצבעו בכחול- היא כתבה שירים על נייר, עם עט נובע פשוט. הם היו מלודרמטים ומלאים בקלישאות אבל היא נתנה אותם לעולם בכזו שמחה כאילו הוא נתן לה משהו […]
בערב אחרי שנשארתי לבד קראתי את כל ההודעות ממך וחיפשתי את הטעויות שעשיתי. נשארתי ערה כל הלילה, וניסיתי שלא לחשוב על סכיני גילוח. הלילה ההוא היה כל כך לבד שיכולתי […]
היא אומרת שהיא לא יודעת איך להתמודד עם בני אדם, וצוחקת צחוק נבוך. בראש שלה יש רשימות שמסבירות לה מה ההתנהגות שלהם אומרת אבל היא לא מפסיקה לפשל, היא מסבירה […]
נועה מלכה אוספת צלקות. נועה מלכה אוספת תמונות של אתרים תיירותיים באירופה ונועה מלכה אוספת את השיער ומושכת בו כשהיא נבוכה. נועה מלכה צובעת את השיער בבלונד, לובשת נעלי ספורט […]
קל להתפרק כשאת ילדה בתיכון, היא אמרה, עיניים מוקפות עייפות וצלקות על מפרקי הידיים. הפתיע אותי לגלות שהיא צודקת, זה קל. קל בערך כמו להקיא או לחתוך או כל דבר […]
קוראים לה יעל והשיער שלה תמיד אסוף. היא גרה בהדסים 4, בקומה השנייה איפה שבבקרים אפשר לשמוע את משאית הזבל בולעת את האשפה למטה. היא אוהבת קפה עם שתיים סוכר, […]