הסיפורים של שני פרוכטמן
בדיוק חזרתי מביקור אצל אביב, בבית שלו תמיד שמח. איך שאני נכנס אבא שלו צועק "אביבי, תחייך! מושיקו פה!" ואני עולה אליו לחדר. אבא שלו הסתובב חצי ערום במטבח ושר […]
"תנסה להסתכל על העולם כאילו אנחנו מדענים", אמרה והציבה שני כסאות מול המעקה. מהגג שלה אפשר לראות את כל הרחוב שפרוס למטה. "מה אתה רואה?" שאלה ולקחה לגימה הגונה מכוס […]
מאז שהייתה בת שתים-עשרה חולמת על נשיקה ראשונה. רואה בראש איך יבוא אחד, בטח יהיה נסיך, יפה כמו שקיעה בחוף ים וזריחה על שדה מלא בחמניות, ידפוק אצלה בדלת. למטה […]
נעמדתי מתחת לחלון שלה והתחלתי לזרוק עליו אבנים. אחרי חמש דקות ארוכות וממש לפני ייאוש היא פתחה אותו. "מה אתה עושה טמבל? מה אתה זורק לי אבנים על החלון?" "הלו!" […]
יום אחד, מישהו יאהב אותה באמת. יפתח את שער הכניסה לבית, ילטף את הכלב שלהם וימלא לו מים בקערה. הוא יכניס את הפרחים של שבת לארגטל וימלא אותו במים, יניח […]
היא שתתה כל הערב, תלתה באוויר את כל הסיפורים שלהם כמו על חבל כביסה במרפסת, ריב אחרי ריב, סיפור אחרי סיפור, מנפנפת מול כולם בכביסה המלוכלכת שלהם. הוא נבוך ופגוע, […]
הוא לא רוצה הרבה בחיים. רק אהבה, מרפסת ופרדס, ואם אפשר, קפה טוב בבוקר. – "את יפה כמו מנדרינה!" הוא צועק לה כשהיא עוברת מולו על האופניים הירוקים, הסלסלה על […]
כולם אומרים על אריאלה שהיא כמו בובת ראווה, והיא מושלמת. ככה. רק שלא תגיד שום דבר. – אריאלה אוהבת להקשיב לרדיו, אוהבת שיש מי שיבחר במקומה. היא לא צריכה משהו […]
הרב אמר להם שלא נהוג להחזיק ידיים, ושבכלל עדיף לא לגעת עד אחרי החתונה, אבל הם לא הצליחו לעזוב. זה ייראה מוזר לרוב האנשים, אבל להם זה לא אכפת. – […]
בסלון של מיכאלה מתנגן תמיד אותו השיר, אבנר שלה צרב אותו על דיסק מזמן ולימד אותה איך להשמיע. הוא לא לימד אותה אף פעם להחליף, אבל היא אף פעם לא […]