הסיפורים של shiran
הסתכלתי על הידיים שלנו משולבות זו בזו לרגע ואז העלתי את המבט אל הפנים שלו, הסתכלתי לו בעיניים, פעם ראשונה שאנחנו מחזיקים ידיים בצורה כזאת."אני שמח שהכרתי אותך" חייך אחרי […]
"אז מה קורה ?" הוא חייך."הכל בס.." באתי לומר, אך משהו עצר בעדי. האוזניים שלי החלו לכאוב בגלל כל הרעשים שהיו סביבי, המון בומים כמו של פצצות נחתו עלי. כל […]
"זה לא יהיה אותו הדבר, בבקשה?" חייכתי, מהמבט המופתע והמתחנן שהיה לי מקודם נפטרתי ובין רגע כבר לא היה זכר אליו. הוא הוריד את התיק והניח אותו על הריצפה.אני הלכתי […]
לאט לאט התדירות שלי בקו הלכה ופחתה, הפסקתי לנסוע בו בבוקר. אז הפסקתי לראות כמה מהאנשים הקבועים שראיתי רק בבוקר. אחת מהן הייתה ילדת מדים, לא בדיוק היה אכפת לי, […]
לאבא שלי היו המון חברים מהצבא,רובם, נשארו איתו בקשר עד היום.חוץ מאחד, שכבר לא איתנו, מאז אותה המלחמה.אבא אףפעם לא דיבר עליו,שמר לעצמו ואגר בתוכו ים של זכרונות.כל יום זיכרון, […]
כל יום אני נמצאת עם המחשבה שאולי יקרה לך משהו,כי ככה זה כשיש לי אח בצבא.כל היום הדאגה שאתה לא בבית מקפצת בראשי,כי ככה זה כשיש לי אח בצבא.כל פעם […]
הוא הלך בשדות למקומות רחוקים, השביל היה צר והוא נאלץ מידי פעם לדרוך על הדשא הרטוב. בכל פעם שהלך לשדה, ראה שמה שני פרפרים לבנים, שריחפו סביבו. החרציות היו מזמינות […]
לפני שאני ממשיכה, אני רוצה לבקש סליחה שכ"כ התעכבתי עם הפרק, שבועיים עמוסים וללא אינטרנט.________________________________________________________________-כשירדן לעולם-לא ירד מהאוטובוס, ראיתי את ההוא מסתכל לעברי במבט קר, עוד לא ידעתי מזה, חייכתי […]
לפני כמה שבועות שחזרתי הביתה מבית הספר, לעולםלא ישב ליידי, כי צילי וגילי גנבו לו את המקום, שהיה המושב החלק הקידמי של האוטובוס בשלישייה."אני רואה שאת נוסעת כאן הרבה" הוא […]
מידי בוקר וערב אני עולה לאוטובוס, לקו המיוחד שמגיע לביתי. אני מתיישבת במקום הקבוע שלי, כמעט בסוף אך לא בסוף לגמרי, שמה בד"כ יושבים האתיופים משכונת פאר, מי אני שאתפוס […]