הסיפורים של שיר

ניו יורק קרה בלילה. כל כך קרה. והיא קיוותה עוד להרגיש חום, רק ‏עוד פעם אחת. היא זרקה את סוף הסיגרייה על המדרכה, מדליקה מיד עוד אחת ‏עם המצת הישן […]

זה מטופש, אבל לפעמים אני מרגישה שהשכונה בה גדלתי היא המקום האמיתי היחידי בעולם. שכונת הילדות שלי. שכונת השיכונים העלובה, בקצה העיר, הרחק מהפרברים המצוחצחים. שם גדלתי. בין עצי תפוזים […]

"מה קורה אחרי שמתים?" שאלתי פעם את אמא, כשהייתי ילדה קטנה. "אני לא יודעת" אמרה לי אמא. "מה קורה לנשמה שלנו?" שאלתי את אמא. "אני לא יודעת" אמרה אמא. "לאן […]

הוא רכן אליי קדימה. לא העזתי כמעט לנשום. הרגשתי את השפתיים שלו, כמעט נוגעות בשפתיי, ובסוף בעצם לא. הוא לא היה זה שהתנתק, זאת הייתי אני. לא שמתי לב אבל […]

"דיוויד?" שאלתי, אבל לא נשמע אף קול חוץ מדממה מוחצת. "דיוויד?" שאלתי שוב, קצת מבולבלת. אמנדה לא הרגישה טוב, אמרתי לו בבירור לא להוציא אותה, גם לא לקופת חולים, התחלתי […]

הצלצול נשמע, קפצתי ממקומי בבהלה, בלי לשים לב דחפתי את הדברים לילקוט באי סדר, וברחתי מהכיתה. רצתי הכי מהר שיכולתי, משתדלת לתפוס מהם את הפער הכי גדול שאפשר.אפילו ויתרתי על […]

The pain is so hardMy heart is destroyI can't even breatheWithout lose control When I see the sunFor the last timeI remember in your smileI remember in your lipsI remember […]

לכולנו יש את הזיכרון הראשון שלנו. לחלקינו הזכרונות הראשונים הם פשוטים ונחמדים, ובעיקר מעלים חיוך על שפתינו כשאנחנו נזכרים בימים האלו, שבהם היינו תמימים כל כך. הזיכרון הראשון שלי הוא […]

לכולנו יש את הזיכרון הראשון שלנו. לחלקינו הזכרונות הראשונים הם פשוטים ונחמדים, ובעיקר מעלים חיוך על שפתינו כשאנחנו נזכרים בימים האלו, שבהם היינו תמימים כל כך. הזיכרון הראשון שלי הוא […]

"הוא לא יכול להמשיך להתייחס אלייך ככה" הוא אמר בכעס. "אתה לא מבין…" אמרתי בקול שניסה להישמע הגיוני. "מה יש לא להבין פה? נו אמה באמת, זה לא יכול להימשך […]