הסיפורים של sher
"אני כבר עכשיו רופאה, קיו." היא אמרה בשקט. "זה קיוהיון." הוא אמר ברוגז, מתנגד לכינוי החדש. "אני שוכחת את ההיון כל הזמן. וחוצמיזה, קיו זה שם יותר חמוד." "חמוד? מה? […]
בכל אחד מהימים שחלפו, הוא הגיע לביתו של הזקן, שכעת ידע את שמו- סאנג סי קיונג, וקרא עד שעה מאוחרת. הזקן היה יושב לידו, על כיסא רחב בעל משענות תפוחות, […]
זו הייתה העיירה הכי שקטה בכל קיילאון. בולי קראו לה. היא היוותה בית להרבה אנשים, ולהרבה אנשים חשובים יחסית לעיירה כה שקטה, שכן רוב רובם של האנשים החשובים גרו במחוז […]
הם לא הספיקו להגיע לפתח שוב, שנשמעה מאחוריהם יללה מקפיאת דם. הם נעצרו באחת. הם כולם נשאו עיניים לקיוהיון, שואלים "מה זה היה??" "זאב מן הסתם." הוא ענה בשקט. "שנרוץ?" […]
הם נסעו בתוך היער כבר חצי יום. קבוצת הנוסעים, כחמישה עשר עגלות, שישה רוכבי זסוסים ועוד כתריסר הולכי רגל חצו את היער יחדיו. עגלת הצב האפרפרה השתרכה איפה שהוא בסוף […]
"אתה בטוח שאתה יודע לאן אתה נוסע?" הציץ ראש פרוע שיער מהעגלה, דוחק את היוקג'ה לצד. הוא חייך ופרע את השיער עוד יותר. "די דולי. אני יודע ממש טוב לאן […]
"להתראות אמא!" קרא אחד מהם מעל העגלה, מנופף בידיו בחוזקה. אמו, אישה נמוכה מאד ועיניה קרובות זו לזו בצורה מסוכנת, נופפה חזרה ומשכה באפה. הסוס החום והחסון צנף בזנבו העבות […]
השמש זרחה כבר. זה רע, כי זה היום הראשון ללימודים. ביום הראשון ללימודים אמורים לקום מוקדם. או זה מה שכולם חושבים לפחות. השמש נכנסה מבעד לחלון וחיממה בטורדנות זוג כפות […]
שתי אחיות. אחת גדולה, אחת קטנה. שתי אחיות, לא זהות בכלל. אחת מקובלת, יפה ונערצת, אחת למדנית ונחבאת בין הספרים, מאחורי זגוגית עבה של משקפיים שחורות מסגרת. זהו סיפור לא […]