הסיפורים של Buttercup
מרץ 2019, אדינבורו " איילי מותק, את בסדר? את שוהה יותר מידי זמן בחדר ההלבשה," שמעתי את קולה של קאת' חברתי הטובה. כן, כנראה שאני שוהה יותר מידי זמן. פשוט […]
אוקטובר 2014, אינברנס הצלצול העיר אותי מחלומותי בהקיץ. זה היה יום גשום. חבל, בהתחשב בעובדה שזה היה היום האחרון ששמחתי בו. סובבתי את ראשי והבטתי בחברתי הטובה ג'ו, שפלירטטה עם […]
בזמן האחרון אני מרגישה לבד. אני לא יודעת אם זה בגלל הקורונה, או בגללי. האם המסכות הן אלו שמפרידות אותנו מהחברה? או שמא אלה הסגרים והבידוד? אני לא יודעת. מה […]
היי לכולם! מקווה שהתגעגעתם!!!! אני חוזרת לכתוב לאחר הפסקה ארוכה ומייגעת שבה לא כתבתי כלום! עלו לי כמה רעיונות חדשים לראש, ואני מקווה להעלות אותם לפה בכתב. אני התגעגעתי זה […]
קולה של ליזו – הזמרת האהובה עליי – הכריז שהשעה שבע וקטע את שנתי. פקחתי את עיניי וראיתי יד גדולה וארוכה מונחת על בטני החשופה. מרד! חשבתי, בעודי נזכרת באירועי […]
"שבי כאן, גברת וודסון." אמר השוטר. התיישבתי וכיסיתי את כתפי עם מעיל הפרווה שלי. "אני אתחיל בכמה שאלות, רק כדי לברר דברי. זאת לא חקירה, לכן לא צריך עו"ד." הוא […]
בדרך לתצוגה ישבתי בלימוזינה השחורה שלי, מתבוננת בעד החלון. ראיתי את החוף הידוע של אל איי, את השלט המודיע של הוליווד, והרבה אנשים ממהרים. זאת שעת ערב, וכולם בהתרגשות מקולקציית […]
הבטתי בשעון, וראיתי שהוא מאחר בעשר דקות. נמאס לי לחכות, אז לקחתי את התיק נסיעות שלי המונח על השולחן ויצאתי. "לינה, אם אריק יבוא, תגידי לו שאני לא נמצאת וחבל […]
"לא מה פתאום, אני אסתדר." היא אמרה, ראיתי בעיניים שלה שהיא חוששת, אבל ביחד נתגבר על הכל. *** "אתה רוצה ללכת לים?" שאלתי את יונתני הקטן. "כן! כן! כן!" הוא […]
היי! אני נוסעת לחופש ולכן יש סיכוי שאני לא אעלה סיפור במשך כמה ימים. זאת הייתה ההודעה שלי, אם תרצו לקרוא לה ככה… חוץ מזה, הראיתי לכמה אנשים את הסיפורים […]
אז איפה עצרנו? אה, מתי שאור ממלמלת לעצמה שיש לה סידורים לעשות… *** אור עצרה למראה שתי הדלתות האוטומטיות שחצצו בינה, לבין מכון האשפוז של אחותה התאומה, היא לא הייתה […]
שון מנדס הסתכלתי במראה, ולא הבנתי מה אני רואה, האם זה הנער בן השמונה עשרה שסיים תיכון? האם זה אחד הזמרים המפורסמים בעולם? הבנתי שאני לא באמת מכיר את עצמי, […]
אבל שם פגשתי את רפאל, הלכתי לישון אצלו, ופה עצרנו… *** "בוקר טוב" אמרתי בפיהוק. "בוקר טוב, היפיפייה הנרדמת" רפאל ענה. "יש לך פה חביתה, פה קפה, ואני מכין עכשיו […]
הסתכלתי אליו, עיניו היו זהובות מתחת לשמש, עורו היה רך וחמים, וחיוכו היה טוב, מתחת לשמש. ליטפתי את ראשו, פרעתי לו את השיער, ולא הפסקתי להסתכל עליו. פיו היה רך […]
בבוקר שאחרי, קמתי לריח חביתה וקפה, והרגשתי כאילו אני בגן עדן. *** כל לילה אני מתעוררת לשמע הצרחות, ההתחננויות, והבכי, כבר למדתי איך לשרוד כנגדם. אנחנו עושות תורות, לילה היא, […]
"תודה שוב!" עניתי כמו טיפשה. "אה.. בכיף" הוא השיב. "איך קוראים לך?" שאל. "אור, איך קוראים לך?" שאלתי. "רפאל. אני יודע שהטיסה שלך באה עוד חמש דקות, אבל האם היית […]
לפני כשלוש מאות שנים בסקוטלנד, תקופת המלחמה נגד אנגלייה, הייתה תקופה פרימיטיבית, שבה אנשים קיבלו את מה שמוכר ופחדו ממה ששונה ולא מוכר. מיותר לציין, שבתקופה זו היתה יראה גדולה […]
פרק ראשון כאשר ראיתי אותו בפעם הראשונה, לבי פרפר בחזי, הקיבה שלי עשתה סלטה, ועיניי נמסו מיופיו. כאשר הסתכלתי עליו הרגשתי כאילו אני בגן עדן, והוא המלאך שלי, המלאך השומר […]
אנשים אומרים לי שאני דלת תוכן, ריקה, משעממת, שאף אחד לא ירצה ריקה כמוני, שאף אחד לא יאהב אותי. הם אומרים את זה כי הם לא יודעים עליי כלום, הם […]