הסיפורים של SeeMeNow
"אדווין" הייתה המילה האחרונה שאמא שלי אמרה לי . היא אמרה את זה כבקשה, תפילה, ואז האור בעיניה כבה . ניתקו אותה מהמכשירים ואותנו הוציאו מהחדר. זה כל מה שאני […]
אם הייתי אומרת לכם שהאנשים השמחים צבועים , הייתם מאמינים לי? אני לא מתכוונת לאלה ששמחים ומחייכים ובוכים בחדר אחרי שכולם הלכו, אה רגע… לאלה אני מתכוונת. אני מתכוונת לכל […]
כשמשהו נפטר , תמיד אומרים – אני משתתף בצערך או הוא נפטר שמח או כל דבר שאמור לתת תקווה. אז אולי זה בגלל שאני ילדה קצת דיכאונית או אולי שיש […]
עמדתי שם בין האנשים הרצים , מחפשים מחסה. עמדתי שם , כי הסיבה לזה שהם רוצים מחסה כבר לקחה אותי , והם לא רוצים שזה יקרה להם. אז עמדתי שם […]
שהיא מחזיקה את המכחול היא נראית רגועה , במקום גבות מקווצות , הפנים שלה נרגעות , השרירים יותר רפויים והיא נראית כאילו היא עושה מדיטציה . זה מה שאומנות היא […]
"תפתחי את הדלת" הוא אמר לי "לא " אמרתי , עקשנית כתמיד. "נווו מור! בבקשה?" הוא אמר , טיפה יותר נואש. "מה?" שאלתי את מיכאל שהתיישבתי ליד הדלת הנעולה עדין. […]
לפעמים שאני חושבת על זה אני מבינה שאין שום דבר רע בי , וגם לא בהם. אולי אנחנו פשוט רואים את העולם בצורה שונה. אולי אנחנו לא מסכימים , וזה […]
שלום לכם , קוראים לי מיילין ואני חייה בעיר אנדרלמיה , אחת מחמשת הערים הגדולות – טלובר (tlover) , גורמיי , דרקום (drekom) , דנסיונג dancyong)) וכמו שאמרתי – אנדרלמיה […]